זהר.נט חדשות כרמיאל
“לצדכם” היא עמותה ראשונה מסוגה בארץ שמרכז בכרמיאל ובת”א, המעניקה סיוע לגברים השרויים במצוקה כתוצאה מתקיפות אלימות, מיניות והתעללות נפשית. בין 100-150 גברים מתאבדים בארץ בכל שנה כתוצאה מאותן מצוקות קשות. מחקרים מורים שנשים אלימות בשיעור דומה לזה של הגברים
היום כבר ברור וידוע שגם גברים נפגעים ולעיתים קשה מאוד ע”י נשים וגברים אם באלימות פיזית אם באלימות מינית ואם כאבות בהליכי גירושין. קבוצה של אנשי מקצוע, עובדים סוציאלים, פסיכולוגים ומאמנים החליטה שהגיעה העת לתת מענה למצוקתם של אותם גברים שלרוב מתביישים לספר על מצוקתם, והקימו את עמותת “לצדכם” שמרכזה בכרמיאל ובתל אביב ועניינה סיוע הממוקד בגברים. את העמותה אימצה ח”כ רינה פרנקל (יש עתיד) שתפעל ביחד איתה לנסות ולשנות חוקים חד צדדיים לטובת האשה ולהעלות את חשיבות הנושא למודעות הציבורית. העמותה כבר החלה לפעול ועל פי חזונה כל גבר השרוי בבעיה יוכל לפנות אליה בכל שעות היום והלילה.
העמותה מעמידה לרשות הגברים (ובני משפחותיהם) אנשי מקצוע מיומנים בתחומים שונים. גברים כבר החלו לפנות לעמותה וכבר מקבלים סיוע חשוב להם ולמשפחתם. כדאי לשים לב לפירוט שנתנו לי מקימות העמותה המנכלי”ת דנית רז וחברת ההנהלה רונית סמדר- דרור: “ההתיחסות לגברים נפגעים הוא יחודי ושונה מההתייחסות והטיפול בנשים נפגעות- במובנים רבים: ההגדרה של מה זה אומר להיות “גבר” יחד עם הרגשתו כחלש וקורבני- היא מוקד השוני: החברה של היום מדגישה נורמות של תחרות, פרנסה ומנהיגות. כמו כן, גברים לא אמורים להיות “רגשיים” והם מתמקדים בעיקר במסוגלותם הפיזית – גבר צריך להיות חזק. לנו כאנשי מקצוע חשוב להבין את זה ולגשת אל הגבר באופן המותאם.
גברים נפגעי תקיפה מינית, הם לרוב, אינם מעזים לחשוף את סיפורם ו”סוחבים” עימם את סודם הכבד והקשה במשך שנים רבות. הרושם הוא, שגברים שומרים את הסוד (עוד יותר מנשים). בין אם נפגעו בילדותם או בבגרותם, הם חווים מצוקה ועשויים להתמודד עם תסמינים של פוסט- טראומה (חרדות, דיכאונות, האשמה עצמית, קושי בתפקוד, ניתוק מבני אדם, כעסים ועוד).
אי קבלת סיוע וטיפול עלול לגרום לאותם הגברים לפתח תסמינים קיצוניים יותר הכוללים: התמכרות, הפרעות אכילה, דיכאון, מחשבות אובדניות ועוד. גבר יכול להיפגע מגברים ומנשים.
דנית: “מתפקידי כמנהלת המערך הפנימייתי של עמותת הדרך, קהילה לטיפול במכורים לסמים ואלכוהול למדתי להכיר תחום זה מקרוב וגיליתי שרבים מהגברים הללו לא מוצאים מענה אחרי שהם חוזרים לקהילה”.
על גברים נפגעי אלימות פיזית, התפיסה הרווחת כיום הנה כי נשים = קורבנות ואילו גברים=תוקפים – וזאת מאחר וגברים לא מדברים ולא משתפים את אשר הם חווים לעיתים קרובות מסיבות שונות (כמו בושה, חוסר אמון וכו’). רבים מהם, גם כאשר הם מעיזים להתלונן, מדווחים על כך שהם זוכים לזלזול מהשוטרים או לתלונה נגד על אלימות שהם הפעילו ובדרך כלל יוצא שהם שוב הופכים להיות אלימים.
תפיסה זו אינה עומדת בקנה אחד עם ממצאי המחקר בשטח, בהם נמצא כי נשים אלימות בשיעור דומה כמו גברים.
ניכר כי קיימת פמיניזציה של תופעת האלימות במשפחה והכחשה או מזעור של תופעת הגברים המוכים במסגרת תופעת האלימות במשפחה או האלימות הזוגית.
הבדיקה והחקירה של תופעת הגברים המוכים – מי הם ומה המאפיינים יוצאי הדופן של הגברים הקורבנות לאלימות במשפחה במדינת ישראל – היא מצומצמת. פועל יוצא הוא, שישנם גברים רבים, המתמודדים מול אלימות של נשים ואין להם מענה טיפולי מספק ומקצועי.
רונית- תחום המחקר שלי בתזה ובדוקטורט הוא נושא הסלמה של אלימות בין בני זוג, שם נחשפתי להפתעתי למחקרים הרבים שנערכו ומדווחים על שימוש באלימות של גברים ונשים באופן כמעט זהה, אך כמובן ששונה מבחינת תוצאות האלימות. שכן, תוצאות האלימות של הגברים הם קשים יותר מאשר של הנשים בשל גודלם הפיזי. יחד עם זאת, אסור לזלזל באלימות של נשים, בפגיעה, בעלבון ובעדים שבדרך כלל הם הילדים.
גם אבות בתהליכי גירושין זקוקים אף הם למענה- בישראל מתחתנים כיום כ40.000 זוגות בשנה ומתגרשים כ13.000 זוגות. בין 20%-30% מהזוגות נקלעים לקונפליקט גבוה. מדובר באלפי זוגות בשנה, כאשר רבים מהם גוררים את הקונפליקט למשך שנים רבות ומצטרפים למעגל הזוגות בעלי הקונפליקט הגבוה. בתוך אותו קונפליקט נוצרים מתחים קשים בתוך המשפחה הגרעינית והרחבה. בשל הקושי והמתח הרב, זוגות רבים לא מצליחים להימנע מלערב את הילדים בקונפליקט ולעיתים קרובות מידי, הילדים אף משמשים ככלי ניגוח אחד בשני.
סיבות שונות, כולל חוק חזקת הגיל הרך, גורמות לכך שאבות רבים מנושלים ומודרים מתפקידם ההורי והאחרונים מבטאים את תסכולם וכאבם באופנים שונים. אבות רבים, המצויים בתוך התהליך מתאבדים (הנתונים מצביעים על כ150-200 התאבדויות של גברים בשנה מתוך כ450 מתאבדים במדינה). רובם הגדול והמכריע, נותר כואב, פגוע, מתוסכל, לא יצרני ולא מתפקד.
אבות אלה אינם זוכים להכרה, לייצוג ולטיפול במוסדות הקיימים ומוצאים עצמם מקופחים על אף היותם נושאים עיקריים בנטל הפרנסה ולמרות היותם שותפים מלאים בגידול הילדים במהלך חיי הנישואים ועד יום הפרידה והגירושין. במדינת ישראל אין כיום מענה לאב הפרוד/גרוש ואין כתובת לאן לפנות.
דנית – הקמתה של עמותה המתמקדת ומתמחה בעולמם של הגברים הנפגעים והאבות המתגרשים, היא שלב טבעי וחשוב בהתפתחות, בפתיחות ובהתמקצעותם של שירותי הרווחה. אנו מבקשים שהעמותה תהווה מקום ייחודי ומשמעותי עבור הגברים ובני משפחותיהם.
רונית – בנוסף העמותה מבקשת לפעול לשינוי התפיסה החברתית, להכרה, להבנה ולצמצומה של תופעת האלימות (הפיזית, הנפשית והמינית) הנפוצה בכל רובדי החברה והפוגעת בנשים ובגברים גם יחד ולשם כך חברנו לחברת הכנסת רינה פרנקל שמצדדת ותומכת בעמותה ומטרותיה ומבקשת לפעול יחד איתנו לקידום הנושא.
לפניות, לתרומות ושאלות ניתן לפנות לעמותה.
