Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1438773435:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 10249
        )

    [taq_review_button_text] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_button_size] => Array
        (
            [0] => medium
        )

    [taq_review_button_shape] => Array
        (
            [0] => square
        )

    [taq_review_button_color] => Array
        (
            [0] => #c7c7c7
        )

    [taq_button_icon] => Array
        (
            [0] => fa fa-check
        )

    [taq_review_button_type] => Array
        (
            [0] => flat
        )

    [taq_review_button_url] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_title] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_position] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_style] => Array
        (
            [0] => stars
        )

    [taq_review_summary] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [taq_review_total] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_meta] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_author] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_share] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_related] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_hide_check_also] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_sidebar_post] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_post_head] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [tie_googlemap_url] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_video_url] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_video_self] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_embed_code] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_m4a] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_mp3] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_oga] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_audio_soundcloud] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_banner_above] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_banner_below] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [tie_posts_num] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [post_color] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [post_background] => Array
        (
            [0] => a:6:{s:3:"img";s:0:"";s:5:"color";s:0:"";s:6:"repeat";s:0:"";s:10:"attachment";s:0:"";s:3:"hor";s:0:"";s:3:"ver";s:0:"";}
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => ימים של תבונה
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => ימים של תבונה
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => ימים של תבונה ואהבה / מאיה קצמן, בעין הוליסטית, זהר.נט
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 76
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 427
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/08/IMG_1475.jpg
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => ימים של תבונה
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => ימים של תבונה ואהבה / מאיה קצמן, בעין הוליסטית, זהר.נט
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => ימים של תבונה
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
צילום: יוני שלפי

ימים של תבונה ואהבה

שתפו

פסטיבל כרמיאל 2015 ואני החלטתי שהפעם אני מראה לרזי, שכל-כך אוהבת להחליק על הקרח ולרקוד – את השילוב במיטבו. הלכנו לצפות במופע של בלט על הקרח:  היפהפיה הנרדמת.

המסך עלה.  וואו, איזו השקעה, איזו תפאורה, איזו תאורה והבימוי כל-כך התאים את עצמו לבמה הקטנה יחסית ואיפשר לכל אחד ואחת מהרקדנים, להביע את היכולות המדהימות שלהם. הביצועים היו פשוט מושלמים.  לקראת הסוף החליקה הנסיכה ונפלה, אבל אפילו זה לא הפריע לקהל מלמחוא לה כפיים מכל הלב.  כל-כך נהניתי, מהרגע שהמסך עלה ועד להשתחוויה.

כשיצאנו מהיכל התרבות ראינו בקידמת ההיכל, הרבה מאוד שולחנות ורזי שאלה אותי, לפשר השולחנות הרבים, הייתי בהיי שכזה, שלא הקדשתי לשאלה שלה תשומת-לב מירבית ואמרתי לה שבטח בזמן הפסטיבל ימכרו כאן משהו.  אילו רק הבטתי למעלה, על השילוט, הייתי חוסכת לעצמנו שיטוט מיותר.

למחרת יצאנו להמשיך לחגוג, קודם את סיום הסדנא שלי השנה, במרכז לגמלאים.  הפעם החלטתי לסיים את המחזור הזה עם הסרט הקול בראש, שמביע את כל מה שאני מנסה שנים להראות, שיש מקום לכל רגש ורגש בחיינו, שאין רגש טוב או רע, שכולם חלק באנסמבל המופלא של היצירה שלנו את עצמנו.

מהסדנא נסענו לפארק השעשועים שהגיע לביג, פרסומת ענקית, צבעונית, עם מילים מבטיחות כמו ספינת פיראטים, אופני קרטינג, מתקן בלרינה, כבשו את ליבה של רזי. הגענו למתחם ביג. ציפיתי לשמוע קולות של ילדים, מוזיקה רועשת … ואז סוף-כל-סוף גילינו אותו.  מתחם לפעוטות. איך שפרסומת יכולה להטעות…

בערב הלכנו לחוש את רוח הפסטיבל,  רזי עלתה על מתקן הטרמפולינה וזה היה כיף לראות את השפאגטים באויר שהיא כבר מצליחה לעשות. משם הלכנו לארוע הפתיחה.  כבר לא נשאר לנו הרבה כוח לשוטט במתחם הפסטיבל, כי למחרת בבוקר, היינו אמורות להתכונן לחזרה שלה הביתה.

למחרת בבוקר, רן הפתיע אותי, הלך 10 ק”מ בשמש החמה, כדי להספיק להגיע הביתה בזמן, ולחסוך לי את הנסיעה לתל-אביב.

בצהריים הלכתי לבריכה ובדרך חזרה ראיתי את המתחם, אותו חיפשתי בפסטיבל, את דברי האומנות של אומני כרמיאל.  אילו רק הקשבתי לרזי.   אילו רק הייתי מנסה למצוא תשובה לשאלה…  הסתובבתי במתחם, התפעלתי מהעבודות של האומנים שחיים בקרבנו ופגשתי חברה שסיפרה לי שעד הרגע האחרון, לא היה ברור, אם יהיה או לא יהיה מתחם.  היא סיפרה כמה שהם היום נאבקים כדי להשיג בית משלהם.  לא קלטתי איך העירייה לא מדרבנת ועוזרת לאומנים שלנו? פסטיבל ענק כן, ובית לאומנים -לא?  איפה כאן ההגיון? איפה כאן הלב? כרמיאל היא כמו היפהפיה הנרדמת.

ובזמן שבכרמיאל היינו עסוקים במופע הנעילה, בירושלים פיגוע.  6 אנשים נפצעו במהלך הפגנת הגאווה.

איפה נרדמנו בשמירה על היכולת לבטא את עצמנו? אני מקווה שכמו בסרט, כך גם בחיים, הפיגוע הזה, העצב, הכאב, הבהלה, יביאו איתם ימים של תבונה ואהבה.

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *