Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 2362
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => אובדן פרופורציה - זהר הצפון
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => אובדן פרופורציה
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => אובדן פרופורציה - רון שפירא
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 80
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 524
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => אובדן פרופורציה - זהר הצפון
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => אובדן פרופורציה - רון שפירא
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => אובדן פרופורציה
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

אובדן פרופורציה

שתפו

אלמלא החורים הללו הכול יכול היה להיות אחרת. שלוש החורים הללו הטילו עלינו את עונש המוות לאחר חטא האדם הראשון, הם שמענים אותנו בייסורי הקנאה, התאווה והתשוקה. החורים הללו מכניסים אותנו לצרות אין סוף, הצרה הצרורה מכל היא אבדון הפרופורציה.

בגלל שלוש החורים הללו אנו מאבדים את צורתנו, את המבנה הטבעי שלנו, את יכולת הזריזות, וקלילות התנועה. בגלל שלוש החורים הללו יש לנו בחילות, צרבות, כאבים וגזים. שלוש החורים הללו הם הפתח. הם המעבר פנימה של החומרים הרעים שאנחנו מכניסים אל תוכנו פנימה. הם ‘הקבלני משנה’ של היצר הרע. הם הפתחים של קיצורי הדרך לקץ ימינו. הם הדרך לעונג החולף ולנזק שנשאר. הם הפתחים לסוכרת, לשבץ, לכולסטרול וללחץ הדם הגבוה. הפתחים הללו הם שלושה בלבד, הם קטנים, צרים ויש להם יכולת הרס אדירה. ואני כמובן מדבר של שתי העיניים והפה. העיניים רואות והפה אוכל. המושג ‘עיניים גדולות’ הוא מושג שהתפתח במאה העשרים עת החלו לפעול השווקים התוססים והצבעוניים, חנויות לממכר מזון מהיר, ומרכולי הענק עמוסי מדפי כל טוב. העיניים חפצות והפה נהנה, אכול עכשיו כי מחר… מה אכפת.

פעם למדנו בקורס העזרה הראשונה על טיפול בכוויות. ובכן, גופנו מתחלק לשטחים שטחים על פי הגדרה של אחוזים. הראש מהווה תשעה אחוזים בלבד מסך כל גופנו. לפיכך, העיניים והפה, הם בעצם, אחוז או שניים בלבד מכל ‘העסק’. כל כך קטנים וכמה הרס? וכשהם גורמים את הנזק כל הגוף (תשעים ואחת האחוז האחרים) נושא בתוצאות. עוד ‘ביס’ אחד אחרון, שלוק אחד ודי, רק עד סוף השקית, ‘מחר נתחיל דיאטה’, מכירים? נכון, כולנו מכירים.

גם החכמים מכירים בחולשת שלוש החורים. כל אנשי הדת: הנזירים, הרבנים, הכמרים והקאדים, בודהיסטים, אנשי דת הינדים, כולם, מכירים בחולשת היצר, תאוות החיים והמדרון המאיים בעתם. בעשרת הדברות מטיף לנו הקדוש ברוך הוא ברוח של ‘אל תחמוד’. הרמב”ם גרס ‘אכלו כזית’ (קצת), הברהמינים ההודים צמים, הנזירים הבינו מזמן שתזונה מעטה יש בה כדי לפתח חלקים אחרים בגוף. התנזרות היא כוח, היא סמל לשליטה עצמית, להיותנו חזקים.

אם רק נבין כי העיניים נתנו לנו בעיקר על מנת לראות, והפה ניתן לנו בעיקר על מנת לנשום, אזי נכנס כולנו שוב לפרופורציה.
שבת שלום, רון שפירא

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *