בעקבות פרשת המעילה של מנהל סניף בנק מזרחי-טפחות בכרמיאל באותה תקופה, שחר נאוס
בית המשפט דחה את התביעה האזרחית שהוגשה נגד אורן מילשטיין בגין מעורבותו לכאורה בפרשת המעילה שהסעירה את העיר לפני כשלוש שנים.
כזכור, לפני למעלה משלוש שנים, נחשד מנהל הסניף של בנק מזרחי-טפחות בכרמיאל, שחר נאוס, במעילת ענק בגובה מליוני שקלים בכספי הבנק. למשטרה הוגשה תלונה ולפיה מנהל הסניף שהיה בקשרי ידידות קרובים עם אחד הלקוחות, פתח ללא ידיעתו עשרה חשבונות על שמו, והותיר אותו עם חובות עצומים בהיקף של 12 מיליון שקל. על פי התלונה, ניהול החשבונות בוצע במשך תקופה ארוכה. ככל הנראה הפסיד המנהל את הכספים במסחר באופציות. בעת שהבנק ניהל חקירה פנימית נגד נאוס והעביר את החומר לידי המשטרה, נמלט מנהל הסניף במפתיע מהארץ, על-אף שהמשיך לטעון כי הוא חף מפשע. עד היום טרם חזר ארצה.
בהמשך הגיש בנק מזרחי-טפחות תלונה גם נגד לקוח בסניף, בחשד ששיתף פעולה עם המנהל בניסיון לעקוץ את הבנק ולהתעשר על חשבונו. כמו כן הוגשה תביעה אזרחית נגד אורן מילשטיין, סגן ראש העיר לשעבר, ואחיו זיו, בחשד כי היו מעורבים לכאורה בפרשה. במהלך שלוש שנים אלה, מילשטיין, שעזב את תפקידו בעירייה (ללא קשר לתביעה, ג.ד), עבר להתגורר בחיפה.
השבוע הודיע אורן מילשטיין, שיוצג בתביעה ע”י עו”ד חיים בן יעקב, כי בית המשפט דחה את התביעה האזרחית שהוגשה נגדו ונגד אחיו ע”י הבנק. השופט עאטף עיילבוני פסק בעניינם של אורן וזיו מילשטיין, כי “בהתאם להסכמת הצדדים, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעים… אורן וזיו מילשטיין… ללא צו להוצאות”.
בהודעה שפירסם מילשטיין בעקבות פסק הדין נמסר: “להזכירכם לפני כ-3 שנים מנהל בנק מזרחי מעל בכספים ונמלט מהארץ, לצערי הרב הוגשה כנגדי תביעה אזרחית על ידי הבנק, שלשמחתי הרבה נדחתה. קרוב ל-3 שנים של עוגמת נפש וסבל עז תמו להם, ליריבים פוליטיים, חלק מהמקומונים וכן מספר עובדי המנגנון בעיריית כרמיאל, סבור אנוכי כי הגיע העת לחשבון נפש על “לשון הרע” ומסע הכפשות חסר רסן, ומי יודע… אולי להתנצלות…”.
עוד הוסיף סגן ראש העיר לשעבר: “הנני מבטיח לאהוביי ואוהביי כאיש ערכים, אוהב אנשים, כבעל תואר שני, כקצין במילואים, כסגן ראש העיר לשעבר ויו”ר האופוזיציה, כמי שכיהן כיו”ר בפועל דירקטוריון חברת נמל חיפה – אמשיך ללא לאות לפעול למען הקהילה ולתת מעצמי לזולת. ‘כשמשהו רע קורה לך, יש לך שלוש אפשרויות, לתת לזה להגדיר אותך, לתת לזה לשבור אותך, או לתת לזה לחזק אותך”.
“לבסוף ברצוני להודות לבורא עולם, לאשתי היקרה שהייתה לי למשענת, להורי – מורי ורבותי, ילדי האהובים וחבריי הקרובים – תודה מקרב לב על התמיכה ברגעים הקשים. וכמובן לעורך דיני, מר חיים בן יעקב שעשה עם משרדו מלאכת קודש”.