Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1731582815:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 53816
        )

    [_wp_old_date] => Array
        (
            [0] => 2024-11-14
        )

    [_pys_head_footer] => Array
        (
            [0] => a:7:{s:14:"disable_global";b:0;s:8:"head_any";s:0:"";s:12:"head_desktop";s:0:"";s:11:"head_mobile";s:0:"";s:10:"footer_any";s:0:"";s:14:"footer_desktop";s:0:"";s:13:"footer_mobile";s:0:"";}
        )

    [_advads_ad_settings] => Array
        (
            [0] => a:2:{s:11:"disable_ads";i:0;s:19:"disable_the_content";i:0;}
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1647
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => איתי בר
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => %%title%% %%page%% %%sep%% %%sitename%% איתי בר
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => בחלק הראשון פגשנו את אביטל (44) ואת ניתאי (46), נשואים 14 שנה, הורים לשלושה ילדים קטנים (2,5,6) שגרו בבאר שבע ובעקבות קידומו של ניתאי בעבודה
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 56
        )

    [_yoast_wpseo_estimated-reading-time-minutes] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_yoast_wpseo_wordproof_timestamp] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => איתי בר | איזה באסה שאין פה שקיעות - חלק 2
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => זוגיות ואהבה
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 18
        )

)

איזה באסה שאין פה שקיעות – חלק 2

שתפו

בחלק הראשון פגשנו את אביטל (44) ואת ניתאי (46), נשואים 14 שנה, הורים לשלושה ילדים קטנים (2,5,6) שגרו בבאר שבע ובעקבות קידומו של ניתאי בעבודה, הם נאלצו לעבור דירה לאזור ים המלח. הזוג נקלע למשבר שאיים על הזוגיות שלהם כיוון שאביטל לא רצתה לעבור דירה ולא רצתה לעזוב את הסביבה המוכרת והבטוחה שבה הם חיו. בשלב הראשון עבדתי עם הזוג על תקשורת מקרבת ודברור צרכים, ניתאי גילה אמפטיה וחמלה כפי שעד כה לא חווה כלפי אביטל והקושי הגדול שחוותה לקראת המעבר. לאחר שנוצרה סביבה טובה ובטוחה בחדר בה אפשר לומר הכל ובלי לפגוע, אפשר לנסות לעבור לשלב השני – הפתרון.

"אני אוהבת אותו, לא יכולה לחשוב על לחיות בלעדיו", אמרה אביטל, "אנחנו חייבים לחשוב על משהו", השיב ניתאי, "ומה אתה אומר?" שאלו אותי שניהם. היועץ המעולה יודע שהפתרונות הטובים ביותר נמצאים אצל בני הזוג עצמם. עליו לנסות להימנע ככל שאפשר מלתת עצות מעשיות שלא באות מהנועצים. יחד עם זאת ובדומה למקרה הזה, העיניים נשואות אל היועץ על מנת שיביא את פתרון הקסם, שיפתור באבחה את כל הבעיות וישלח את הזוג רכוב ביחד אל השקיעה. וכן, לפעמים יש דברים כאלו ולפעמים יש בינגו !

בחלק הראשון של הטור התחלתי לשוחח עם אביטל על מקום העבודה האחרון שלה, כשהייתה גרפיקאית במשרד פרסום מפורסם, אך הרגישה שמצרים את צעדיה ולא ניתן לה חופש מחשבתי ויצירתי על מנת לממש את כישוריה. וכשהזוג הפנה אלי את השאלה – מה עליו לעשות, מצאתי את עצמי מדבר איתם על הגשמת חלומות. ברור לכולם שניתאי על סף הגשמת החלום הגדול שלו, ומה עם אביטל ? רציתי לברר איתה את החלום שלה והנה הוא התגלה לה מחדש, כאילו מירקתי חלום ישן וטוב.

"וואו, איך לא חשבתי על זה", אמרה אביטל, "איך לא חשבנו על זה עד עכשיו" אמרו הזוג אחד לשנייה. "אפתח עסק של עיצוב גרפי מהבית, יהיה לי את כל השקט ואת כל הזמן בעולם לעשות את זה ולבנות את זה נכון", אמרה אביטל ושמחה והתלהבות בקולה. "כן !", צעק ניתאי והוסיף, "עכשיו גם כשהשכר שלי יעלה זה ייתן לך את הזמן לבנות את העסק החדש שלך בבית. תוכלי לשים את הילדים במסגרות בבוקר ואז לחזור לעבוד מהבית, וגם לא יהיה לחץ כלכלי, זה ממש יכול להיות מעולה" הוסיף.

כפי שכתבתי, על היועץ לעזור לנועצים למצוא את התשובות בתוכם וכאן במקרה הזה רק היה עלי לרמוז על האפשרות הזו של הגשמת החלום של אביטל כדי שהיא בעצמה, ביחד עם ניתאי, יעלו את הרעיון. הרעיון של אביטל להפוך לגרפיקאית עצמאית. לא ידעתי מהו החלום של אביטל אך הצעתי לה לשוב ולהיזכר בו, לחשוב עליו ולראות בהגשמת החלום של ניתאי אפשרות עבורה לחזק את המעגל האינדיבידואלי שלה, לחזק את עצמה ובכך 'לא להישאר מאחור כאשר ניתאי מגשים את חלומותיו'.

מחויבות זוגית הנה הסכם בלתי כתוב בין בני זוג המתבטא במספר מישורים: כלכלי, מיני, רגשי ועוד. ברמת מחויבות תקינה כל אחד מבני הזוג לוקח אחריות על הצלחת הקשר וממקם את הקשר ראשון בסדר העדיפויות. גם במקרים בהם הקושי נחווה בעיקר בקרב צד אחד, על הצד השני מוטלת אחריות לא פחותה בתמיכה, סיוע, לקיחת חלק, אפשור עצמאות וכד'.

בחלק הראשון של הטור, סיפרתי כיצד עבדתי עם ניתאי על לקיחת אחריות בתמיכה באביטל. הוא גילה אמפטיה רגשית עמוקה כלפיה בקושי שלה. מכאן הדרך למצוא את הפתרון שיעזור לזוג לצלוח את המשבר הייתה מהירה יחסית. ניתאי לא רק אפשר את העצמאות של אביטל אלא גם תמך ועודד אותה לעשות את הצעד – להגשים את החלום ולפתוח עסק משלה. לא תמיד הסוף הוא טוב, לפעמים בני הזוג, גם בעזרת יועץ זוגי, לא מצליחים לגשר על הפערים ומחליטים להיפרד. תחילה מקרה זה נראה בלתי פתיר, איך אפשר להכריח מישהו לעבור למקום שבו הוא לא רוצה להיות? ואשתף שגם לי לעיתים היה נדמה כי הזוג לא יצלח את המשבר הגדול שאליו הגיעו אך מחובתי להחזיק את חוט התקווה, את חוט האהבה במערכת היחסים ואני שמח שאכן החוט גדל והתעבה לחוטי זהב של ממש. במקרה הזה הסוף הוא טוב ואף מעבר לכך. ניתאי קיבל את הקידום הנכסף, אביטל פתחה את העסק שלה והם עברו להתגורר ביישוב קטן ומקסים. "ובכל זאת", אמרתי שנייה לפני שנפרדנו בפעם האחרונה, מה הכוונה ב- "איזה בעאסה שאין פה שקיעות?" שאלתי. ניתאי ענה, "אנחנו זוג שמאוד אוהב לראות ביחד את השקיעות וכשעברנו לכאן, אז כאן אין שקיעות, ההר מסתיר את השקיעות". "במקום בו שוקעת שמש, היא זורחת במקום אחר, היא זורחת עכשיו בקשר שלכם" עניתי וחייכתי ושמחתי במיוחד עבורם.

איתי בר, יועץ זוגי מוסמך. בוגר תואר שני MA ומייעץ לזוגות ועושה זאת מכל הלב. אני מאמין שלכל אדם מגיע אהבה, זוגיות בריאה, משמעותית ומספקת. וכן, אפשר להשיג את האושר ואפשר לחיות בשמחה ובכיף.

[email protected]

0506205285

לאתר שלי 

כתבה מעניינת:

חצי רוסיה חצי מרוקאי

שתפוחצי רוסיה – חלק 1 "זה השיר שלנו" אמרו אמילי וחן כאשר החלו לגולל את …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *