בית / בריאות / איך לעזאזל אפשר להתרומם?
Image by Alexandr Ivanov from Pixabay

איך לעזאזל אפשר להתרומם?

מיה כץ גולן,

בעברי מתרגמת, אמא ל-3 בוגרים, מחלימת סרטן שהתגלה מפושט ובשלב 4. 
כיום מלמדת חולים, מחלימים ובני משפחותיהם מה עזר לי, בהתמודדות שנמשכה 10 שנים. לאחר שהחלמתי לחלוטין מסרטן שלב 4 – אני רואה שליחות לעודד ולבשר לכל מי שנמצא בעיצומו של כל משבר-  יש מחר, ויש תקווה!!

058-6500022 katzgolan@gmail.com

אף על פי כן – ולמרות הכל!

חזרה הביתה מטיפול ביוד רדיואקטיבי. הבגדים ספוגי הקרינה ננעלים במחסן ל-10 ימים. החיים שלי נראים אותו הדבר. ארוחות משפחתיות, סביבת הבית, השכנים. החצר כרגיל זקוקה לגינון. הציפורים ממשיכות לצייץ והנמלים אוספות חומרי מזון לקן. עולם כמנהגו נוהג ורק אני – אחרי הפצצה.

מה עושים עכשיו?

עוד בנושא:

אני מדברת עם אלוהים. עושה איתו הסכמים, חד צדדיים, ללא תנאים מוקדמים, משא ומתן.

מונולוג בחשכה, שלא זוכה לתשובה. או כך אני חושבת, אפילו מתרגזת מדי פעם. נמאס כבר להרגיש לבד בתוך המסע ההזוי הזה. ולמרות בן הזוג והילדים והמשפחה מסביב – אני לבד לגמרי.

אני וגופי

איש לא חי בתוך הגוף שלי, בתוך העור שלי. אני לבד! ואני זו שצריכה להזיז את העגלה הכבדה הזו קדימה.  אני כל כך עייפה. אני באמת חולה, מותשת, אנמית, עם תפקוד דפוק של בלוטת התריס שמשפיע על כל ההורמונים בגוף – הכל לא מאוזן, ואני שבר כלי. שלא לדבר על הנזקים מהגרורות בעמוד השדרה, והנזקים האדירים מהניתוחים והטיפולים. ובתוך כל זה – חובתי – אני אם בישראל – להרים את עצמי, ולהתחיל ללכת קדימה. הילדים הם המוטיבציה.

מהי סבלנות?

בתור חולת סרטן, עם מחלה מתקדמת בשלב סופני, שמונעת ממני תפקוד נורמלי, עם נכות רפואית של 100% שמשביתה אותי מכל פעילות, ועם סכנה ברורה ומידית לחיים – אני מגלה שיש לי המון זמן לפניי.

מה אעשה עם כל הזמן הזה? אני חסרת סבלנות ליומיום, לשגרה, לעכשיו. אני נושאת את כאבי העבר וחיה עם העיניים קדימה. לא יכולה לראות טלוויזיה, אין לי סבלנות לשמוע רדיו, לא יכולה לדבר כי הריאה חסומה ואני בקושי נושמת, ומי רוצה בכלל לקרוא סתם ספר.. אין לי סבלנות והכל כואב..

היסח דעת:

אני מחפשת היסח דעת… פותחת אלבומים.. קודם את האלבום של הילדים, אח"כ את אלבום הילדות שלי, ואח"כ שולפת את האלבום  הנשכח של אבא, שלא פתחתי 36 שנה. מלה"ע השניה מתועדת בתמונות מהימים שאבא שירת בטייסת בריטית, ותרם את חלקו במלחמה.

כאילו עברתי בדלת סתרים…

תמונה אחת מהממת במיוחד: חייל יהודי (אבא שלי) עומד על שרידים של מטוס נאצי שהוא והיחידה הבריטית שלו הפילו, אי שם בגרמניה. תמונה מנצחת, תרתי משמע. בעיני, זה הסיפור של העם היהודי שהתמודד עם מפלצת שעשתה בו שמות, וזה נותן לי כוחות להתמודד מול המפלצת שלי – שגם היא עושה בי שמות.

החייל הזה הוא דמות ההשראה שלי. אני מתוודעת לכל הטלטלות שעבר במלחמה, וכותבת את הביוגרפיה של האב שנעלם מחיי בגיל 13. אני מסתכלת בתמונה ועולות המלים: אף על פי כן ולמרות הכל! מרגש.. אף על פי כן ולמרות הכל…אני אעשה את זה.. אף על פי כל הכאב ולמרות כל הייאוש – אני אצליח ואתגבר..! אף על פי כל המכשולים ולמרות כל האתגרים – אני אנצח!!

תודעה זה שם המשחק. תודעה ואופטימיות, שמחוללות אנרגיה.

המושכות עכשיו אצלי.

– המשך בשבוע הבא –

להרצאות וסדנאות: Basic Challenge / katzgolan@gmail.com / 058-6500022

שתפו

כתבה מעניינת:

שמש קיץ צילום אילוסטרציה Pixabay 2019

5 המכות של הקיץ: ככה ננצח את העונה החמה

עונה אחת, 5 מכות עיקריות. איך מצליחים לשרוד את הקיץ בשלום ולרוץ לספר לחברים נחשים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable