בית / משפחה פלוס / הורים וילדים / "אימא, אבא, אתם לא מקשיבים לי בכלל"
חדשות כרמיאל

"אימא, אבא, אתם לא מקשיבים לי בכלל"

חדשות כרמיאלסיגל וצלר, מומחית ליחסים במשפחה, תוך מתן כלים ליצירת אוירה והרמוניה ביחסים המשפחתיים בתהליך קצר וממוקד.

טלפון לתאום: 052491141

 

 

 

"אני מוקשב משמע אני קיים"

"רק נכנסתי, תנו לי רגע לנשום, אני לא מצליחה להקשיב לכולכם".

פעמים רבות אנו מגיעים הביתה אחרי יום עמוס ומוטלות עלינו עוד הרבה מטלות בבית כך שאיננו פנויים להקשבה. כיוון שהקשבה איננה להגיד "כן, כן אני שומעת", אלא להתכוונן אל הילד, לשים לב להתנהגות שלו וגם למה שלא נאמר באופן מילולי, עלינו להיות פנויים לכך!

עוד בנושא:

איך נדע שאנחנו לא פנויים להקשבה?

  • כשתוך כדי השיחה אנחנו חושבים על דברים אחרים ("צריכה להתחיל להכין ארוחת ערב")
  • כשאנחנו עסוקים בשאלה "האם אני מסכים או לא מסכים למה שאני שומע?"
  • כשאנחנו עסוקים בשאלות כמו: "מה אגיד לה?", "מה אייעץ לו?", כדאי לה או לא?"
  • כשהילד מודיע לנו על כך: "את אף פעם לא מקשיבה לי", "אתה לא מבין אותי"
  • כשמתרבות מריבות, אי הבנות ותחושת ריחוק

כאן יש מקום להפעיל שיקול דעת, מותר לנו לומר לילד "אני לא פנוי להקשיב כרגע, הדברים שלך מאוד חשובים לי ואני רוצה לשמוע אותם, ברגע שאתפנה, אקשיב לך".
ואז באמת לסיים את מה שאנחנו עוסקים בו, ולגשת לילד לומר לו "אני פנוי כעת, אתה רוצה לספר לי?".

בכל מקרה, לא להשאיר את הילד בסיטואציה שהבטחנו להקשיב ולא חזרנו אליו מיוזמתנו.

יכול מאוד להיות, שהילד כלל לא ירצה לספר לנו עכשיו, וגם זה בסדר, העיקר לתת לו את התחושה שחזרנו אליו ושאם הוא יתחרט ויהיה מעוניין, אנחנו כאן עבורו.

מדוע הקשבה חשובה לילדינו

הקשבה מכילה מחזקת את ההרגשה של הילד שהוא חשוב, מוערך, אהוב. היא גורמת לו להאמין שהוא מסוגל להתמודד עם הקשיים שלו ומעצימה את היכולת שלו להיות רגיש וקשוב לאחרים. הקשבה זו מיומנות שרובנו לא פיתחנו, זו שפה שאנו לא מורגלים אליה באופן טבעי, ולכן עלינו ללמוד אותה ולתרגל אותה, לשם כך יש כמה כללים שיכולים לסייע:

  • לפנות זמן פיזית ורגשית – לא תוך כדי פעילות אחרת ולא עם שעון ביד
  • ליצור תנאי סביבה מתאימים – לבד, לא ליד הטלוויזיה, מקום נוח ועוד….
  • להימנע משיפוטיות – להימנע מ"יכול להיות ש…", "בטוח ש…", "אמרתי לך ש…."
  • לא לתת עצות – לזכור שהילד במרכז ולא אנחנו
  • להיזהר משאלות חוסמות כמו "למה עשית את זה?", "איך זה יכול להיות?" ולהשתמש בשאלות פתוחות כמו "איך זה הרגיש?"
  • לחזור על דברי הילד – לשקף בצורה אחרת, כדי שירגיש שאנו מקשיבים לו באמת
  • להקפיד על הקשבה לא מילולית – להקפיד על קשר עין עם הילד, לשים לב שתנוחת הגוף תהיה מכוונת לילד ולא מרוחקת ממנו

הקשבה תורמת לתקשורת נפלאה.

שתפו

כתבה מעניינת:

Image by edsavi30 from Pixabay

האם חינוך עם גבולות טוב לילדנו?

  סיגל וצלר, מומחית ליחסים במשפחה, תוך מתן כלים ליצירת אוירה והרמוניה ביחסים המשפחתיים בתהליך קצר וממוקד טלפון …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable