Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => איש יקר
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => איש יקר ושמו שלום דמתי
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 73
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 1079
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 594
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => איש יקר ושמו שלום דמתי
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => איש יקר
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

איש יקר ושמו שלום דמתי

שתפו

שימו היטב לב למשפט הבא ותפנימו

"אתה יכול לרמות את כל האנשים חלק מהזמן !

אתה יכול לרמות כל הזמן חלק מהאנשים!"

"אתה לא יכול לרמות את כל האנשים כל הזמן!"

רק תנו להם לגנוב… תנו להם  רק לגנוב…

אני באמת מנסה להבין מה מניע אנשים שמרוויחים הרבה מאוד כסף, לבוא ולגנוב מכספינו עוד ועוד… מה עובר על אותם יצורים?

כאילו, הגעת לרמת חיים מסויימת, גבוהה מאוד, על פיה אתה בעצם יכול לעשות כמעט הכל,ילדיך מסודרים וגם ילדי הילדים… למה לרבים כל כך זה לא מספיק. ניקח לדוגמה את אולמרט. היה לו הכל מהכל. מה אתה הולך ופשוט גונב כסף לא שלך? מצטער לא מצליח להבין. מהקלטות של זקן, עולה סיפור של מן קנאה כזו…איך ראש הממשלה לשעבר אמר על אהוד ברק? "הוא מקנא בי שקיבלתי אאודי מדגם מפואר"…כלומר זה בעצם הענין… כלומר: תראו אותי. אני עשיר. אני מאוד עשיר.אני כל כך עשיר שאני חייב להיות יותר,הרבה יותר עשיר.

מה שמתרחש בארץ היום זה הסוף חברים. יהיה כמעט בלתי אפשרי לתקן את הקלקולים בארץ…מה שמחסל את המדינה הוא לא החיזאללה,לא החמאס אפילו לא איראן. אנחנו במו ידינו מחסלים את עצמינו. למה אנחנו ולא הם? המנהיגים? כי אנחנו אשמים בכך שהם המנהיגים וכנראה אנחנו ראויים להם.

איש ושמו שלום דמתי…

באחד הבקרים פתאום,במקום לא צפוי, פגשתי את שלום דמתי הכרמיאלי. כמה שמחתי לראותו.הרבה מאוד זמן לא פגשתיו. אני מכיר את שלום שנים רבות עוד בתקופה שמפלגת העבודה היתה פעילה בכרמיאל. שלום היה מזכיר המפלגה תקופה…בנו עמי דמתי היה חבר בוועד העובדים של מפעל ציקלון. בהיותי עיתונאי (מופרע למדי באותה תקופה) הכרתי את עמי מקרוב ואף התחברנו. ביום בהיר אחד התגלה סרטן בגרונו. איש צעיר. כעבור מספר שנים נפטר בביתו בידיו של שלום. ראיתי איש שבור, רצוץ שהחליט לבחור בחיים. המשיך בכל כוחו. במלחמת לבנון השנייה פקד אסון נוסף את המשפחה. בן נוסף, עשהאל נהרג ע"י קטיושה במוסך הרכבת בחיפה. בלתי נתפש…שני בנים ואיש צדיק אחד. שלום דמתי שאביו היה מייסד המושב אחיהוד ב-1950. פגשתי את האיש היקר הזה. פעיל, מתרוצץ,מבט יוקד בעיניים . האיש היום בן 86…שיאריך ימים ושנים. אביו חי עד גיל 105…שלום דמתי הוא מזן האנשים שאני אוהב בכל נימי נפשי. אנשים שורשיים.אמיתיים.ישרים.מעט נאיבים וצנועים במידה ניתנת להערצה. זהו דור אחר, נדמה שטוב יותר משלנו.

אשי טאוב

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *