הבוקר ראיתי את הסרטון הזוועתי, בו המחבל סעדי עלי, מתנפל על השומר, צביקה כהן, מכה בו בגרזן, פעם ועוד פעם, ללא רחמים, ללא חמלה. מדובר במחבל שעבד עם צביקה כהן, הכיר אותו, הוא אף ביקש ממנו לפתוח את הדלת ואז התקיף אותו. אני נשאר המום ומבועת לנוכח האכזריות הזו? מניין הרשע הזה ? זה רשע שלא ראינו כמותו מאז מעשה הזוועה של הנאצים. החברה הערבית ואנשי שמאל טוענים שזו תוצאה של הכיבוש. אני לא מסכים עם האבחנה הזו. את האכזריות המופרעות הזו, אנו רואים גם בחברה הערבית הישראלית, כאשר הורים או אחים רוצחים את בת משפחתם על רקע של כבוד המשפחה. את הרוע הזה אנו רואים בסוריה, בעירק ובתימן, כאשר הם טובחים זה בזה באופן אכזרי.
אני יודע שזו הכללה וכל הכללה חוטאת לאמת, בוודאי שיש ערבים טובים ואנושיים. אני מכיר כאלה, אני פוגש בהם בבתי חולים, בבתי אבות ובכול מקום. הבעיה היא שהתופעה הזו של אכזריות לא אנושית, היא ייחודית לחברה הערבית, זה חוזר פעם אחר פעם במקומות רבים בעולם. את הזוועה האחרונה ראינו במועדון הבטקלן בפריז. אין לי הסבר רציונאלי לתופעה הזו, זה כנראה שילוב של חברה אלימה שצמחה במדבר ודת רדיקלית.
יום אחד החברה הערבית תצטרך לעשות חשבון נפש.
זילות המושג הטרדות מיניות
ניצב חגי דותן יועמד לדין משמעתי על רקע של הטרדה מינית, ההטרדות כללו אמירות כמו “איזה נשיקה הייתי נותן לך“. נדמה לי שזה הניצב העשירי שמודח בגלל סוג כזה של התנהגות. דומה שהרחקנו לכת, כל מחמאה תמימה, כל אמירה שובבה יכולה להיחשב להטרדה, נשים נקמניות הפכו את נושא ההטרדות המיניות לנשק מתוחכם, נשק שנשלף ביום הדין. מה יהיה הצעד הבא? נתחיל ללכת עם בורקה, כדי שחלילה לא נציץ בנשים יפות? שלא יהיה לכם ספק, אני מגנה הטרדות מיניות, או כל ניסיון לסחוט מין תמורה קידום. זה מגונה, זה נפסד בעיני. אבל נדמה לי שהרחקנו לכת, כל אמירה אגבית, סתמית יכולה להיות עילה להטרדה מינית, הגזמנו. בסוף גברים יחששו לחזר או להחמיא לנשים.
הנה עוד ידיעה מהשבוע – קצין בדרגת סגן אלוף וקצינה בדרגת רב סרן שהייתה כפופה לו, הודחו מהצבא על רקע רומן ביניהם. אני לא מבין, מה זה עניינו של הצבא? זה עניין בין שני אנשים בוגרים שמנהלים רומן.
אני מניח שראיד סאלח ונטורי קרתא, חוככים את ידיהם בהנאה, מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים. ארץ הקודש מתחילה לחזור למקורות.
איפה שר החוץ?
ישראל מצויה במצב לא פשוט בזירה הפוליטית, אנחנו נוחלים כישלונות בזירה האירופאית והאמיריקאית. בזמן כזה צריך מי שיסביר את ישראל בעולם. אבל אין שר חוץ, אין את מי שירכז את המלחמה בארגון ה-bds שקורא לחרם על ישראל. נתניהו הקציב לשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, מאה מיליון שקל להילחם בארגון הזה ודומיו, אבל ארדן עסוק במלחמה בטרור ובפיטורין של ניצבים. ההסברה מחייבת מאה אחוז של הזמן, מאמץ עילאי. לא ניתן לעשות זאת כלאחר יד. ישראל מאבדת את הקמפוסים במערב, בלי תמיכה ולגיטימיות של מדינות המערב, ישראל לא תתקיים לאורך זמן. מדוע שנתניהו לא ימנה אנשים כמו דן מרידור או בני בגין למשל, להיות שר ההסברה. זה נחוץ לנו לא פחות מכיפת ברזל.
שבת שלום