זהר.נט חדשות כרמיאל
סוזי ומשה קונינסקי נחשפים לראשונה ומספרים בפתיחות על ארבעת הילדים שלהם וגם השניים שאימצו לחיקם, על הסיבה האמיתית בגללה הגיעו מהמרכז לכאן לפני 24 שנים ומדוע משה תמיד רצה משפחה גדולה. ראיון לא מכופתר
מאת גיל דובריש
את סוזי ומשה קונינסקי תפסנו ביום שישי, בעיצומן של ההכנות לארוחת ערב שבת. גם בשיאו של קמפיין הבחירות לראשות העיר, השניים לא מוותרים על המפגש השבועי עם כל המשפחה ומסבים בכל ערב שבת לשולחן עמוס בכל טוב. ריחות העוף, השניצלים והמרק החם מתערבבים זה עם זה, כשלסיום הארוחה מחכה לכולם הדובדבן שבקצפת – עוגיות התמרים שסוזי אופה. תו הבת הצעירה מדליקה את הנרות ואחיה התאום קול מברך.
הפמוטים על השולחן הם שריד מהשואה שחילצה רחל ז״ל, סבתה של סוזי, אשר ניצלה מהתופת ועלתה ארצה. משה מספר כי כאשר הביאה רחל את הפמוטים כמתנת נישואין, לא הבין את פשר העניין. ״לא הבנתי מדוע אנחנו מקבלים מתנה כזו לנישואינו, אבל אז שמעתי את הסיפור על כל התלאות שעברו על הפמוטים האלה וכיצד הצליחו לשמור עליהם מפני הנאצים. זו המתנה המרגשת ביותר שקיבלנו״…
הבן היחיד שרצה משפחה גדולה
ארוחת ערב שבת היא המקום שבו נפגשת כל משפחת קונינסקי. משה (53), סוזי (52) וארבעת הילדים – הבנות בר וים וזוג התאומים – הבן קול והבת תו. ״זו ההזדמנות שלנו לשבת ביחד, לדבר, לספר איך עבר השבוע – בעיקר בצבא, שם משרתים קול ותו״ אומר משה. ״יש לנו קשר מיוחד עם הילדים שלנו, גדלנו ביחד איתם, את הבת הבכורה הבאנו לעולם כשהיינו ממש צעירים. אני וסוזי מעריצים את הילדים שלנו, אומנם יצקנו בהם ערכים, אהבת המולדת והתנדבות, אבל הם עושים מעל ומעבר, נותנים המון מעצמם״.
בניגוד לסוזי, לה יש אחים, משה גדל כילד יחיד. זו הסיבה העיקרית לכך שרצה משפחה גדולה יותר. ״כילד יחיד אתה מפסיד המון וחי בתחושה שאתה מחמיץ משהו, אתה רואה מהצד את האחווה שבין החברים שלך והאחים והאחיות שלהם, זה משהו שלא היה בילדותי. הנישואין שלי עם סוזי הגיעו עם ׳תנאי סף׳ – אמרתי לה כבר בהתחלה שאני מעוניין לפחות בשלושה ילדים. בסוף קיבלנו תיאבון והבאנו ארבעה״ הוא צוחק.
– איזה אבא אתה?
״השקעתי כל רגע פנוי כדי להיות איתם, גם עכשיו. ישבתי איתם לעשות שיעורים גם כשחזרתי מהעבודה ב-11 בלילה. אני זוכר את קול, שהיה מטורף על חשבון, מחכה לי עד בואי כדי להראות לי את התרגילים שפתר – ורק אז היה מוכן ללכת לישון. גם היום, לא קיים אצלנו מצב כזה שלא ניפגש לפחות פעם בשבוע עם כל הילדים, אלא אם כן קורה משהו חריג. המשפחה שלנו אגב, כוללת גם את שלג, כלב סמוייד נכה שאימצנו מהכלבייה לפני כ-10 שנים, רגע לפני שהמיתו אותו. ויש לנו חתול, טוש, שלא מוכן לצאת מהבית ועוד כ-11 חתולים שגרים אצלנו בגינה״.
בתחילה, בני הזוג קונינסקי, קבעו את ביתם בכוכב יאיר, אך לפני כ-24 שנים עברו לכרמיאל. ״ספר להם איך הכרנו ומה שיכנע אותך לעבור לגור בכרמיאל…״ אומרת סוזי ומשה מגיב בחיוך: ״הכרנו בשידוך, חברה כרמיאלית טובה של סוזי, אמרה לה שהיא מצאה את המכסה שלה וצדקה – שידוך מוצלח שנמשך 29 שנים״.
״לאחר שנולדה הבת הגדולה בר, הודעתי לו, אם אתה רוצה משפחה גדולה והרבה ילדים, ולאור העובדה שאתה משקיע שעות רבות בעבודתך עלינו לעבור לגור ליד המשפחה שלי בכרמיאל״ מספרת סוזי.
סוזי היא בעלת תואר ראשון בחינוך בסמינר הקיבוצים, תואר ראשון ותואר שני במשפטים, ובדרך ללימודי הדוקטורט באוניברסיטת חיפה, מוכרת בעיר בזכות תחום הספורט והאירובי, לימדה ברחבי העולם – בסין, באנגליה, בסאן דייגו ארה״ב ועוד ומשמשת כיום כרכזת תחום מקצועות המחול והאירובי בבית ספר למאמנים במכללת אוהלו. אביה היה אברהם הר אבן ז״ל, ממייסדי העיר ויקיר כרמיאל, לשעבר קצין בכיר במשטרה שהקים בעיר את המשמר האזרחי וסייע בקליטתם של עולים רבים מרוסיה במהלך שנות ה-70. כשהעמידה בפניו סוזי את הדרישה לעבור לכרמיאל, הסכים משה מיד. ״עברנו לגור בכרמיאל ונשביתי בקסמה של העיר. כאן הרחבנו את המשפחה״ הוא אומר.
בשירות הצבא
לשניים יש במה להתגאות. ארבעת הילדים שלהם צמחו – כל אחד בדרכו הוא, כולם התעקשו להמשיך בשירות קבע צבאי.
בר בת 28, סרן במיל׳, בעלת תואר ראשון במסלול צבאי במדעי המדינה ושלטון מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במסלול ייחודי מובחר במרכז הבינתחומי בהרצליה, נשואה ל-ת׳, סגן מפקד בטייסת קרב. היא שימשה במהלך שירותה הצבאי בתפקידים בכירים ובהם: קמב״צית בטייסת קרב, קצינת יחסי החוץ של חיל האוויר, רל״שית של דובר צה״ל ומשם ״נשאבה״ לחברה בינלאומית ליעוץ אסטרטגי – ״מקנזי״.
ים, בת 24, נשואה ל-י׳, טייס קרב במיל׳ שעבר לאחרונה הסבה לטייס באל-על ואחרי שירות בקבע בתפקיד מסווג בחיל האוויר, סיימה לימודי משפטים ובמקביל לשירותה בקבע התקבלה לאחרונה להתמחות בסניגוריה הציבורית הארצית בת״א.
קול ותו התאומים, בני 22, שניהם משרתים בקבע בדרגת סגן בצה״ל ועתידים לקבל בקרוב דרגת סרן. קול הוא קצין בסיירת מובחרת, ותו משרתת בימים אלה בקבע, כקצינה ומזכירת ראש אכ״א ובעבר, שימשה כמפקדת קורסים בהכשרת קצינים בבה״ד 11.
משה מספר בגאווה: ״התברכנו בילדים נבונים, חכמים ותומכים, הם מחבקים, מפרגנים ומאמינים בכל ליבם כמי שגדלו בכרמיאל, כי רק ביכולתי לשנות את פני העיר״.
״אנחנו בית שאפתן, כל אחד בתחומו ומאז שהתחתנו״, מספרת סוזי קונינסקי ומוסיפה, ״כבר בתחילת הדרך כשעוד היינו הורים לילדים קטנים, ידענו שמשה יהיה איש ציבור, תמיד תרם מזמנו התנדב בוועדי הורים, נרתם למאבקים ציבוריים, נבחר לדירקטוריונים ציבוריים של עמותות וארגונים, וכמו שאנחנו תומכים בילדים והוא ליווה את הילדים, כך גם הוא ליווה ועודד אותי בקריירה, אנחנו תמיד אחד בשביל השני. זה היה חלום ועם השנים החלום קרם עור וגידים. אם זו המטרה שלו להיות ראש העיר, אז כולנו מתגייסים לעזור ולחבק. אנחנו גם מאמינים בבית, שבלי משפחה תומכת אי אפשר להגשים חלומות״.
– האם אין לכם חששות מהחשיפה התקשורתית ומהחדירה לחיים הפרטיים במהלך הקמפיין?
״אנחנו משפחה מאוחדת שאוהבת להיות ביחד, אלה חיינו״ אומר משה. סוזי מבקשת רק להוסיף ולהדגיש, ״הילדים ואני – לא בחרנו בחיים הפוליטיים, אנחנו ממשיכים בעשייה שלנו ובעבודה שלנו וקונינסקי מעולם לא עירב אותנו בעבודה. לכן, השאלה נראית לי קצת תמוהה״.
״אני לא נוהג להביא את העבודה הביתה״ מוסיף משה, שמבהיר כי הוא לא מערב את בני המשפחה בקבלת החלטות, בעוד שסוזי מציינת: ״קונינסקי יודע שהוא התחתן עם אישה רוחנית, רחוקה מהפוליטיקה, שלא באמת מבינה בפוליטיקה. אנחנו רגילים מאז ומתמיד לשמור על חלקת האלוהים הקטנה של כל אחד ואחת מאיתנו בבית״.
– אבל כשאתה מגיע הביתה מחוגי הבית, מהכנסים, אתה לא משתף ומעדכן את המשפחה?
משה: ״כשאני נכנס הביתה, אני תמיד מתרגש מחוגי הבית, זו תקופה מאתגרת ועמוסה ביותר״… וכאן סוזי מבקשת להוסיף: ״משה יושב עם החומרים שלו עד השעות הקטנות של הלילה״.
– סוזי, בבחירות הקודמות הוצבת מרצונך או שלא מרצונך, בקדמת הבמה, הפעם נדמה שאת לא בולטת בקמפיין. מה הסיבה לשינוי?
״נתנו לי אז יותר מדי קרדיט… מי שמכיר אותי יודע, שאני רגישה ובראש ובראשונה אני אימא לארבעה ילדים! מעולם לא עניינה אותי הפוליטיקה ובמסע הזה של החיים, נועדתי להיות שגרירת הכושר והספורט. וב״ה כשאצא לפנסיה, אני אתנדב ואנדב את כישוריי המשפטיים לעמותות ולקשישים ואני בטוחה שאני אמצא את עצמי מסייעת למען הזולת גם בביטוח הלאומי במקום שאבי סייע כגימלאי״.
לעצור את ההגירה השלילית
משה קונינסקי מנהל קמפיין להחזרת צעירים וקידום מקומות העבודה בעיר, לכן אחת השאלות המתבקשות היא כיצד לא מנע משניים מילדיו לעזוב את העיר. ״שתי הבנות התחתנו לפני שנה ומכורח הנסיבות – עיסוקם הרגיש של בעליהן, הן מחויבות להיות במרכז ובדרום הארץ, כולנו תקווה שאת הבית האמיתי הן יקימו בסופו של דבר בעיר כרמיאל״. סוזי מדגישה: ״יש קסם בעיר שמי שלא גדל בכרמיאל לא יכול להבין״.
איך מחזירים את הצעירים לעיר? השאלה הזאת מקפיצה את משה. ״יש לנו דור מצוין שגדל כאן ויוביל את העיר למחוזות טובים וצריך רק לשמור עליו, לטפח, להעצים, לעזור באמצעות יצירת מקומות. כרמיאל סובלת מהגירה שלילית של כ-1500 צעירים שעוזבים את העיר. עיר ללא צעירים היא עיר ללא עתיד וזו בעיה שצריך להתמודד איתה. השקנו לאחרונה את הקמפיין שלי, את המסע להבאת הפרנסה לעיר, מתוך רצון להפוך את העיר לעיר קולטת אוכלוסייה ופנינת הגליל. כולנו ביחד נהפוך את העיר הלכה למעשה לעיר מטרופולין ונשמור על צביונה היהודי. כולנו נפעל יחד כתף אל כתף למען התושבים״.
הוא מוסיף ואומר: ״אני מתחייב לייצר 400 מקומות תעסוקה מדי שנה. כמו כן, אפעל להרחבת דיור להשכרה בעיר ואקדם את נושא התחדשות העיר ודיור למשתכן. אני אדאג לכך שהעירייה תלווה ותתמוך בכל יזם כרמיאלי צעיר שיבנה כאן את ביתו, נביא יזמים כדי לסייע לשגשוגה של כלכלת העיר. בכוונתי להקים תוך שלוש שנים פארק תעשייה בצמוד למכללה כדי להכשיר דור צעיר של יזמים שירצו להשקיע. אני משוכנע בכך שלא רק שנבלום את ההגירה השלילית מהעיר נגרום להגירה חיובית לעיר של משפחות צעירות רבות״.
עזב את העבודה
לאחרונה פרש משה מתפקידו כמנכ״ל התאגיד הממשלתי התאחדות הספורט לבתי ספר – וזאת למרות שהחזיק בחוזה ל-6 שנים נוספות. קודם לכן שימש בתפקידי ניהול שטח ומטה שונים במשך 13 שנה במינהל החינוך והתרבות בעיריית תל אביב, בין היתר כמנהל המדור לחינוך גופני.
בגלל העבודה, נהג משה לעשות את דרכו במשך למעלה משני העשורים האחרונים, באופן יום-יומי לאזור המרכז בשעות הבוקר המוקדמות – ולשוב בלילות. ״הוא מעולם לא הראה שקשה לו לקום בחמש בבוקר ולחזור ב-11 בלילה״ מספרת סוזי.
משה מביט עליה ומוסיף בלי השתהות: ״גם עכשיו בכוונתי להמשיך ולקום בחמש בבוקר ולחזור בשעות הלילה המאוחרות כדי להקדיש את עצמי למען העיר, פיתוחה ושגשוגה. אני מאמין בעצמי. ראש עיר זו שליחות ואחריות ואני רוצה להנהיג את העירייה למקומות טובים. אני רוצה להיות שליח הציבור של התושבים. אני רוצה להתבונן לעיר ולאופק ויש לא מעט דברים שצריך לחדש לרענן״.
לדבריו, הפרישה מהעבודה נועדה לתת לעצמו את כל הזמן הדרוש להקדיש למערכת הבחירות לראשות העיר. הוא מודה כי מדובר בהחלטה לא פשוטה, שהרי לא קל לוותר על תפקיד בכיר עם משכורת נאה ועתיד מובטח.
– כמה זמן התלבטת לפני שעזבת את התפקיד ומה אמרו על זה בבית?
דווקא סוזי מבקשת להשיב: ״אחרי שהוא גיבש עם עצמו את ההחלטה, הוא קבע עובדה והחליט אחרי מחשבה מעמיקה לפנות את עצמו מכל דבר, רק למען העיר. כשותפים מלאים באחזקת הבית ובגידול הילדים, בדרך, בזוגיות שלנו, באהבה שלנו, כל מה שנותר לנו בבית זה לכבד את ההחלטה שלו. זה מאד מאפיין את משה, הוא אמיץ והחלטי, אני לא מכירה הרבה אנשים שהיו עושים את זה אבל כשהוא מאמין במשהו, הוא תמיד הולך אתו עד הסוף״.
איפה הם יהיו בעוד 5 שנים?
– ספרו לנו משהו שאף אחד לא יודע עליכם?
״פתחנו את ביתנו לשני ילדים מכפר הילדים והם הפכו לבני משפחה ממש – אמיר חסון, איש טלוויזיה בכיר כיום, שהפיק את מאסטר שף, המרוץ למיליון ועוד ושלומי שטרן. הם בני בית אצלנו עד היום״, אומר משה ורעייתו מוסיפה: ״אנחנו מתגעגעים מאוד לאבא שלי שעזר לגדל את הילדים כשקונינסקי היה כל הזמן בעבודה״.
– עם כל קמפיין הבחירות – יש לכם הזדמנות לקחת כמה ימים של חופש בחגים. אתם מתכננים לעשות הפסקה קטנה?
סוזי: ״ממש לא. וטוב שנושא החגים עלה. מאז ומתמיד בחג סוכות אנחנו פותחים סוכה לכולם. ביום הראשון אנחנו ביחד עם המשפחה המורחבת, ביום השני הילדים שלנו מארחים את חבריהם וחיילים נוספים בסוכה, בימים הנותרים הסוכה פתוחה לכלל הציבור עם קפה ועוגיות טעימות. השנה זה יקרה בימים רביעי וחמישי 26-27 בספטמבר״.
– איפה אתם רואים את עצמכם בעוד 5 שנים…?
משה: ״אני רואה את עצמי ממשיך להקדיש את עצמי לעיר ולעבוד למען התושבים 24/7״. סוזי מצטרפת ואומרת: ״אני רואה את עצמי כסבתא במשרה מלאה״.
– לסיום, מה אתם מאחלים לעצמכם בשנה החדשה?
״בני הזוג משיבים יחד: ״שאלוהים ישמור לנו על חיילי צה״ל ושיחזרו הביתה בשלום. משה מבקש להוסיף: ״אני מאחל לתושבי כרמיאל שנה טובה ומבורכת, שגשוג ופרנסה טובה ויכול להבטיח להם שמשהו טוב עומד לקרות בכרמיאל״.
