בית / Fun / לייף סטייל / אל תשאלי, מסיבה בחיפה – הדרך של גיל ויין לצמרת
חדשות כרמיאל
צילום: רמי קרפלמן

אל תשאלי, מסיבה בחיפה – הדרך של גיל ויין לצמרת

שתפו

מה משותף‭ ‬‮לשיר ״‬אל‭ ‬תשאלי‮״‬‭ ‬שמתנגן‭ ‬בימים‭ ‬אלה‭ ‬בכל‭ ‬מקום‭ ‬אפשרי‭ ‬ול״מסיבה‭ ‬בחיפה‮״? את‭ ‬שניהם‭ ‬יצר‭ ‬גיל‭ ‬ויינגרטן, ‬יליד‭ ‬כרמיאל‭ ‬שמצליח‭ ‬בגדול‭ ‬בעיר‭ ‬הגדולה. ‬ראיון‭ ‬מיוחד‭ ‬עם‭ ‬אחד‭ ‬הכישרונות‭ ‬המוזיקליים‭ ‬הגדולים‭ ‬ביותר‭ ‬שצמחו‭ ‬כאן

מאת גיל דובריש

בשבועות האחרונים מתנגן לו ברדיו, באינטרנט ובכל מדיה אפשרית השיר ״אל תשאלי״, של גיל ויין עם בניה ברבי. למילים, ללחן ולהפקה אחראי גיל ויינגרטן (ויין הוא שם הבמה שלו), יליד כרמיאל, בן 24, שנולד והתגורר כאן עד לא מזמן. השיר שזכה עד כה ליותר מ-6 מיליון צפיות, הוא מבחינת גיל פתיחת דף חדש.

״הייתי ילד שאפתן, לאו דווקא בלימודים, אלא אחד כזה שעומד על שלו״ מספר גיל בשיחה מביתו בתל אביב. ״איזה תלמיד הייתי? לדעתי בסדר. לא מהמופרעים, אני זוכר שבבית הספר אלון, שבו למדתי, המורה למוזיקה בכיתה ג׳ התעצבנה עלי יום אחד והשליכה לי דף, כי העתקתי שיר מהלוח כמו סיפור, בלי לרדת שורה בכל פעם״.

היי גיל, זה סאבלימינל

כבר מגיל צעיר ידע גיל ויינגרטן מה יהיה הכיוון שלו בחיים. ״ידעתי מה המטרה שלי, אבל אם היית אומר לי אז, שבסופו של דבר אעבוד עם חלק מהאומנים הידועים בארץ, לא הייתי מאמין לך. זה היה תחביב, מין סוג של תרפיה שרציתי להפוך למקצוע. אני זוכר שאמרתי לכולם, להורים שלי, למורים: ׳אני אוכיח לכם שאני עוד אצליח׳, למרות שבתוך תוכי לא היה לי שמץ של מושג איך לעשות את זה״.

המוזיקה החלה אצל גיל בערך בכיתה ג׳. ״כתבתי שירים למגירה, אומנם ברמה המתבקשת של ילד בבית ספר יסודי, אבל כבר אז הבנתי שיש לי את הקטע הזה. מאוד רציתי להיות ראפר. באותה תקופה, שנת 2002, סימנה את עליית סאבלימינל… שעות ישבתי והקשבתי לשירים שלו ואמרתי לעצמי, ׳זה מה שאני רוצה לעשות׳! אגב, בסופו של דבר, במשך מספר שנים סאבלימינל היה המנהל האישי שלי, כך שהרגשתי שסגרתי מעגל. אז קניתי מיקרופון של מחשב ב-20 שקל, הקלטתי את עצמי עם תוכנות ולמדתי לנגן, לבדי. בגיל 13, הגעתי לחטיבת הביניים וביחד עם איזה חבר נוסף הופעתי בטקסים בבית הספר אורט מגדים ועשינו קטעי ראפ. אלה היו הבמות הראשונות שלי. נהגתי להעביר להנהלה את השירים שכתבתי כדי שיבדקו את המילים והייתי מקבל אישור להופיע״.

חדשות כרמיאל
גיל ויין. הולך בעקבות הלב. צילום: רמי קרפלמן

– איך היו התגובות?

״האמת, התגובות היו די קוטלות. שותפי למוזיקה מאס בסופו של דבר וירד מהעניין, גם אני הבנתי שזמר אני לא אהיה, אז המשכתי לבד, אבל עם סוויץ׳ קטן – בתור דיג׳י. בבר מצווה שלי אמרתי להורים שאני מוותר על מסיבה באולם, במקום זה אני רוצה פלטה – ערכת דיג׳יי. הם קנו לי את המתנה ומאותו רגע ישבתי רק על זה. בגיל 17 עשיתי רמיקס רשמי לשיר בשם פואגו של סאבלימינל. שלחתי לו משהו שהכנתי בתקווה שיגיב. פתאום אני מקבל טלפון, ׳היי גיל מה קורה, זה סאבלימינל׳… לא האמנתי שהוא התקשר אליי. הוא אמר שאהב את מה שעשיתי והציע לי להחתים את הרמיקס ולהפוך אותו לרשמי. באותו שלב, הבנתי שאני עושה משהו טוב״.

בעקבות ההצלחה עם סאבלימינל, פנה ויינגרטן לאומנים נוספים. הוא בחר בשם במה קליט וכינה את עצמו דיג׳י אונלי. בשלב הבא הפיק שיר עם זמר ראפ בשם 69, תושב נהריה. היה להם שותף שלישי בשיר הזה, בחור צעיר וכשרוני בשם סטטיק… כן, ההוא מהצמד הכי לוהט כיום בארץ.

״אני וסטטיק התחברנו מאוד״ מספר גיל. ״אחרי שיתוף הפעולה הראשון בינינו, פנה אל סטטיק הרכב בשם האולטראס והציע לו לעשות שיר ביחד עם שנינו. אני זוכר שהייתי שיא ההתרגשות מהפניה הזו. ישבנו ביחד ועשינו את ירח מלא (שיר שזכה ל-1.4 מיליון צפיות ביוטיוב, ג.ד). כשעשינו אותו היתה חסרה שורה בשיר, כולם שברו את הראש ולי זה עלה בשניה – והשורה הזו השלימה את כל השיר. האולטראס כל כך התחברו למה שעשיתי ואני התחברתי אליהם בתור אנשים. הופעתי איתם ביחד עם השיר החדש ובעקבות ההופעה, הפכתי להיות הדיג׳י הקבוע שלהם במשך ארבע שנים. הפקתי את כל האלבום שלהם. מכיוון שהם היו חתומים אצל סאבלימינל באותה תקופה, חתמתי גם אני על חוזה איתו״.

ההצלחה הגדולה

ויינגרטן המשיך להתקדם בקריירה. בשלב הבא, הכיר זמר בשם טליסמן. ״ישבנו אצלי בבית של ההורים וסיכמנו שנעשה משהו ביחד. התחלנו פרויקט שבו הייתה חלוקת תפקידים – אני כותב את הפזמונים, מלחין ומפיק וטליסמן אחראי על השירה. הוצאנו שני שירים, שניהם כשלו נחרצות. זה לא הגיע לאן שרצינו, הוצאנו עוד שיר שנקרא ׳בא לכם לשמוע׳, שאף אחד לא רצה לשמוע״ מספר גיל בהומור.

הוא החליט שלא לחדש את החוזה עם סאבלימינל והמשיך לבד, אם כי לא שוכח לפרגן: ״אצל סאבלימינל היה לי בית חם שלימד אותי המון והעניק לי ניסיון, אבל רציתי לצאת לדרך חדשה. אמרתי לטליסמן שאני מיואש, מספיק לעשות מוזיקה. זו הייתה נקודת שבירה. הייתי בדיכאון יום שלם אבל אז עלו בי תהיות – למה להפסיק את מה שאני אוהב, אולי אמשיך, סתם בשביל הכיף. אז כתבתי על דף מילים שיצאו מהלב שלי, זה היה כך: ׳למרחקים אני ארוץ אחריה, הם מחכים שאוותר כבר עליה׳. זה היה הרגע שבו הפסקתי לחפש מה אחרים אוהבים ולעשות מה שאני אוהב. ברגע שהוצאתי את השיר הוא כל כך ריגש אותי, עד שהרמתי טלפון לטליסמן, סיפרתי לו שכתבתי פזמון והצעתי להקליט את השיר, סתם בשביל הכיף״.

השיר, עד המדבר, שבו שותף גם הזמר עומרי סבח היה הצלחה מסחררת וזכה ל-12 מיליון צפיות. גיל מעיד: ״אהבתי לשמוע את השיר הזה, הוא התנגן אצלי באוזניות במשך כחצי שנה. אומנם הסובבים אותך אומרים שזה להיט, אבל אתה לא באמת יכול לדעת, הכל יכול להיות. השיר הזה דווקא תפס לאט, לקח לו בערך חצי שנה לצבור תאוצה. השיר הגיע לגלגלצ ו-MTV ישראל. בתוך תוכי ידעתי שהשיר יצליח ושזה יהיה שונה, אבל לא חשבתי שיגיע למימדים כאלה. זה שינה את חיי… אחרי זה פיתחנו את ההרכב ועשינו עוד שיר, המשכתי לכתוב״.

– ההצלחה בוודאי יצרה ציפיות רבות ממך, איך התמודדת עם תסמונת השיר השני?

״זה לא עבר חלק. רציתי לכתוב משהו מצליח, אז הייתי פחדן ופעלתי מהראש ולא מהלב. זו הייתה טעות. עשיתי משהו מאוד דומה שנקרא ׳לאן שהרוח תיקח׳, עם טליסמן ועומרי סבח. אומנם הגיע ל-3.3 מיליון צפיות אבל זה לא עמד בציפיות״.

המסיבה בחיפה, ההשראה מכרמיאל

בשלב הזה, בתחילת 2016 עבר גיל להתגורר בתל אביב, קרוב למרכז העניינים, אבל המשיך לבקר בבית ההורים כאן בכרמיאל.

״באחד הביקורים אצל הוריי, ראיתי תמונה של חברה שלי לשעבר במסיבה ועבר עליי משהו באותו רגע, רגש כלשהו. לקחתי את זה וסחטתי אותו על הדף. יצאה בלדה מקסימה. זה התחיל כך: ״אמרו לי שראו אותך באיזו מסיבה בחיפה, בשעות הקטנות של הלילה איתו, יושבת לידו…״

השיר מסיבה בחיפה, שכאמור נכתב כאן בכרמיאל, הפך כמעט בן לילה להצלחה ענקית. השיר הגיע ל-26 מיליון צפיות והיה אחד השירים המצליחים ביותר של קיץ 2016. כולם פיזמו אותו ברחוב ובפגישות עם חברים ורקדו אותו במסיבות. ״אנשים אוהבים לנתח את השיר הזה, אבל הוא הגיע מהמקום הכי פשוט. מישהו ראה את חברה שלו לשעבר במסיבה. החבר זה אני וזה עשה לו משהו בלב…״ אומר גיל. הוא חושף לראשונה כי במקור השיר תוכנן להיות בלדה שקטה: ״אחרי שהשמעתי לחבריי באולטראס, לחן ומילים שלי, הם אמרו לי שזה שיר קצבי מטורף. אמרתי להם, מה קצבי? זו בלדה! אבל הלכתי עם ההחלטה שלהם והיה חיבור מדהים עם הזמר איתי לוי״.

השיר הזה נתן סופית את החותמת לכך שגיל – עדיין בשם הבמה שלו דיגי׳ אונלי, הפך לדיג׳יי לגיטימי ומוביל בארץ. אבל עד מהרה הגיע משבר נוסף. ״את השיר מסיבה בחיפה יצרתי בנובמבר וחלפה כמעט שנה מאז, המוזה שלי הייתה בהפסקה. היה לי מחסום. מסתבר שאת ההשראה הגדולה ביותר קיבלתי דווקא בכרמיאל, לא בתל אביב. ניסיתי לכתוב אבל זה לא היה זה. במקביל התגובות לשיר מסיבה בחיפה היו גדולות ואפילו הזמינו אותנו להופיע בתאילנד. במקביל המשכתי לתקלט ולהופיע ולא היה זמן לנשום. התחלתי להבין שלמרות שאני דיג׳י ומרקיד במסיבות, בתוך תוכי אני כותב שירים שקטים. תוך כדי כך גם השפיעו עליי מאוד חוויות בחיי האישיים, מריבות עם החברה ופרידה, ואז הלך והצטבר הלחץ עלי, בגלל הציפיות הרבות מסביב. זה גרם לפחד ואי-שקט, אתה כל הזמן חש בעיניים המופנות אליך…״

– מה עשית?

״ישבתי וכתבתי שיר-שניים שקטים. הוצאתי שיר בשם ארגנטינה עם האולטראס ואדיר גץ ואז, באביב הציעו לי הציעו לי ליצור את השיר הרשמי של מצעד הגאווה תל אביב 2017. הגיע הרגע שבו עליתי על הבמה במצעד הגאווה ולא הזכירו את השם שלי. בערב ישבתי, ראיתי ערוץ 24 והשמיעו את השיר ארגנטינה – וגם שם הורידו את השם שלי מכל מקום. פתאום נפל עלי שבוע שלם שבו לא קיבלתי את הקרדיט. זה לא היה בזדון, פשוט צירוף מקרים שכזה. הרגשתי שנגמר הסרט הזה של דיג׳י אונלי…״

להתראות דיג׳י אונלי, ברוך הבא גיל

גיל החליט לבצע מהפך ובאומץ רב לנטוש את שם הבמה שהיה כל כך מזוהה איתו, דיג׳י אונלי – ולהפוך לגיל ויין. פשוט כך. ״ויין הוא קיצור מתבקש של ויינגרטן, שהוא ארוך מדי״ הוא מסביר. הוא גם הוריד את הקוקו הקטן ופס הבלונד שאיפיין אותו במהלך הדרך. אפשר לומר שהוא התבגר, באופן רשמי. ״הבנתי כי שוב הפסקתי ללכת אחרי הלב, כי בלב שלי יש רק שירים שקטים. הורדתי את המסכות, החלטתי להיות אני, להוציא לאור את השירים הכנים שאני כותב מהלב. יש משפט שהופיע מול עיניי כל חיי: ׳אנשים לא משתנים, הם רק הופכים להיות מי שהם באמת׳. זה אני. החלטתי להיות אני, להיות גיל, עם הניסיון והדרך שעברתי. הבנתי שזו ההזדמנות שלי להתחיל עם דף חלק. היה שיר בשם ׳אל תשאלי׳ שכתבתי לפני שיצאתי להופיע בתאילנד עם האולטראס. החלטתי להקליט אותו״.

– נשמע שלקחת הימור גדול. שינית את שם הבמה שלך, הקלטת שיר שקט, היית מודע לסיכון?

״לשיר יכול לקחת הרבה זמן להצליח, אבל אם אני הולך אחרי הלב שלי, אני אצליח ואני צריך להאמין בשיר שלי. רציתי שכולם ישמעו מה שיש לי לומר. אני לא שונה בהרבה מאחרים ואם אני אוהב שיר מסויים, סימן שגם אחרים יאהבו אותו, זה רק עניין של זמן שהשיר יגיע אליהם״.

– ומה עם דיג׳י אונלי? התחרטת שבכלל התחלת את הקריירה שלך בשם הזה?

״דיג׳י אונלי קיים בצורה רוחנית. אני לא מצטער על שום דבר, הייתי עושה שוב מההתחלה ויש לי עוד הרבה לעבור, דרך ארוכה בפניי. במבט לאחור כל דבר שקרה, השפיע לטובה או לרעה ובנה אותי. עכשיו, בפעם הראשונה, זה הפרויקט שלי ורק שלי, זה מה שאני רוצה לעשות. אני מארח אומנים עם שירים שאני כותב, מלחין, מפיק ומנגן. אני עושה הכל חוץ מלשיר״.

– למה לא לשיר? עדיין בטראומה ממופעי הראפ בבית הספר?

״אני מסכים באיזה מקום שאני לא זמר, אבל לא פוסל את זה. למשל, בהופעות שלי אני כן שר. ומי יודע, אולי אמצא בעתיד שיר שארצה לבצע. אני עובד עכשיו על הסינגל השני של הפרויקט, אני לא רוצה לספר כי לא בא לי להרוס שום דבר, זה יצא לאוויר כשיהיה בשל ומוכן. גם זה שיר שבא מהלב שלי״.

– מה קורה עם שיתוף הפעולה עם טליסמן והאולטראס?

״אנחנו חברים טובים, השותף שלי בדירה הוא מהאולטראס. יש לי כימיה חזקה עם ההרכב הזה ועם טליסמן ולמעשה עם כל מי שיצא לי לעבוד. אני מתייעץ איתם ועם המשפחה״.

– אתה מגיע לביקורים בכרמיאל, מחפש את המוזה ל׳מסיבה בחיפה׳ הבא?

״אני משתדל להגיע כמה שיותר לכרמיאל, לבקר את ההורים והחברים, הם אוהבים את השירים. ישר כשאני מוציא שיר, אמא שלי רצה לשלוח הודעות לכולם בווטסאפ״.

– ההורים שלך הם המעריצים הכי גדולים שלך?

״בדיעבד, כשאני חושב כיצד הם חינכו אותי, זה עזר לי המון. אם הילד שלי היה פונה אלי כמו שפניתי להוריי, לא הייתי נותן לו אוקיי כל-כך מהר. במבט לאחור הם היו ההורים הכי בסדר שיש. הם בעצם גרמו לי להבין כמה רחוק אני מוכן להגיע כדי לממש את החלום שלי״.

– תגיד, מה עם איזה שיר על כרמיאל שיעלה אותנו על המפה?

״בכל פעם שאני מגיע לביקור בכרמיאל יש לי חבר ששואל – ׳מה עם שיר על פארק אופירה׳?… אולי, בעתיד. מי יודע…״

– מה נאחל לך לסיום?

״הצלחות אינשאללה, כל שיר שיהיה בול. די קשה לאחל לי… אפשר לאחל עניין, עניין, עניין. זה הכי חשוב. והשראה!״

כתבה מעניינת:

אישה שירותים צילום אילוסטרציה 2018

תחזרו לנשום: כך תפתרו את בעיית הריח הרע בחדר השירותים

שתפותסלחו לנו על הביטוי אבל לחרא יש היסטוריה ארוכה. רובנו לא מדברים על הריח הרע …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.