בית / Uncategorized / אנשים טובים באמצע הדרך עוזבים…
אנשים טובים באמצע הדרך עוזבים...
אנשים טובים באמצע הדרך עוזבים...

אנשים טובים באמצע הדרך עוזבים…

מה נהיה אלוהים?

רבים חוששים לומר את שמה וקוראים לה “המחלה”… שמה בישראל סרטן והיא מזמן כבר לא סתם עוד מחלה אלא מגיפה.

פשוט לא ייאמן. אני באופן אישי מכיר רבים ובעיקר רבות שלקו במחלה הקשה הזו. רק השבוע התגלה סרטן ברגלו של צעיר בן 25. כרמיאלי לשעבר, ואני בעצבים. אני כועס. מה לכל הרוחות רוצים מילד בן 25 ולא חלילה שלמבוגרים יותר “מגיע”. חלילה אלא שילדים? למה? בר, היתה בת 5 שהתגלה לה סרטן בעצמות. כך, פתאום, מכלום. כמה סבל. אלוהים כמה סבל עבר על המקסימה הזו, עד שבגיל 11, לאחר 5 שנות מאבק,הסרטן הכריע אותה והיא נפטרה. הילדה הזו היתה אחיינית שלי.

משהו מוזר קורה עם הסרטן. אין לי שום ספק, ממש אין ספק שיש תרופה למחלה הארורה הזו. מזכיר לכם שממש לא מזמן הודיעו שנמצאה תרופה לחמישה סוגי סרטן. והנה לפתע הכל הושתק. לא מדברים על כך יותר. הסרטן מכניס הון עתק לחברות התרופות, מחזיק מאות אלפי עובדים בכל העולם בכל הכרוך בטיפול בסרטן. המחלה הזו מפרנסת המונים.

האם יתכן שבכוונה לא “מוצאים” תרופה לסרטן? לי אין ספק שהתשובה חיובית. בימים שיש מדפסת תלת מימד שיכולה לייצר איברים אורגניים אחת לאחת, בימים שכל סודות האטום נכנסים בקלות בדיסק און קי אחד, בימים כאלה שממציאים הכל מכל, לא יתכן, פשוט לא יתכן שלא מצאו תרופה לסרטן. פשוט לא יכול להיות!!!

עוזב…

לעולם אינך יכול לדעת מי והיכן תקבל סיוע (לאו דווקא כספי) אלא חשוב יותר. עד לפני כמה שנים, כשכף רגלי נכנסה לבנק, כל בנק, הפכתי לאדם אחר. עצבני ברמות שלא תאמנה. כל דבר עצבן אותי שם, בבנקים ואינני מהשתקנים. לפעמים עוררתי מהומות. ממש מהומות. עד, עד שפגשתי את גרשון נגלר, סגן מנהל סניף בנק לאומי כאן בכרמיאל.

היום, כשהוא עובר לסניף אחר בנהרייה, אני יודע שהאיש הזה שינה את חיי. לא. לא בתחום הפיננסי, אם כי גם בתחום הזה עצותיו סייעו לא מעט. גרשון הצליח לעשות את מה שרבים ורבות אחרות ניסו לפניו, לשנות את גישתי לחיים. יצא לנו לשוחח בכל שבוע, שם הסביר לי כיצד הוא השתנה והפך לאדם רגוע ושלו. האיש הפך לסוג של מנטור בענין הזה. מנטור פרטי שלי. עם הזמן מצאתי את עצמי פשוט רגוע הרבה יותר. הבנתי שלא פעם ניתן לפתור בעיות דווקא בשקט וברוגע ולא כפי שאני הייתי. זה בדיוק מה שעשיתי. למדתי לפעול גם בצורה כזו. הקפדתי לפגוש את גרשון אחת לשבוע לפחות. כן, גם בענייני כספים אבל ממש לא רק. כן, עד כדי כך.

ועכשיו, כאמור, הוא עובר. נהרייה איננה רחוקה…

ראיתי גם את השפעתו המרגיעה בסניף הבנק עצמו ביחד עם רווית המנהלת. ראיתי את צורת הניהול המרגיעה והאנושית לצד תקיפות כשצריך.תקיפות,לא תוקפנות.

ברור לי לגמרי שהוא לא יאהב את מה שכתבתי לא כי זה לא נכון, אלא מעצם הכתיבה.

אז גרשון נגלר, תודה לך על הכל. בהצלחה בנהרייה.

מחקרים…

כל יום, אבל כל יום מופיע מחקר “רציני” חדש. אני ממש אובססיבי בכל הקשור במחקרים חדשים, לפעמים הזויים לגמרי. הנה לפני מספר שבועות קראתי מחקר רציני שקובע “אין נקודת ג’י אצל נשים”… הכל קונספירציה של… הנשים. נו טוב.

לפני כשנה קראתי שקפה הוא משקה מזיק ואסור לשתות אותו יותר משתי כוסות ביום… לפני שבוע קראתי שלהפך, קפה מאוד בריא וחשוב לשתות ממנו כמה שיותר…

זוכרים את הסויה? בזמנו “מלכת הבריאות” אז זהו. לא עוד. הסויה לא רק שאיננה בריאה אלא אפילו עלולה לגרום לנזקים בריאותיים. תודה. טוב שנזכרתם…

ביצים. חולה על ביצים בכל צורת בישול או טיגון… עד לפני כשנה נשמרתי כי המחקרים הוכיחו שביצים מסוכנות מאוד לבריאות בשל רמת הכולסטרול שיש בהן. והנה לא. מחקר אחר מגלה שלהפך הביצים חשובות לנו בשל החלבון שהן מכילות…

נו בחייאת. לך תדע מה לעשות. כל יום והמחקר שלו. מה המסקנה שלי? אם אני מבין פחות או יותר את מהות הטבע ותפקוד הגוף שלנו אזי לגוף שלנו טוב מה שטעים לנו. ההגיון שלי אומר שמה שלא בריא לנו לא יהיה טעים לנו והפוך. כלומר מה שטעים לנו מן הסתם בריא לנו… לא?

שתפו

כתבה מעניינת:

קריספיתה צילום נורית פלד-min

על קריספיתה שמעתם?

על פיתות טחינה כבר שמעתם? קבלו את הקריספיתה! חברת אחוה, יצרנית הטחינה, בשיתוף אורן בקר ונורית …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable