Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1535923428:21
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 18037
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2017/08/samara-doole-294959_770x800.jpg
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1388
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 252
        )

    [essb_pc_facebook] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => אנשים מכובדים
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר הצפון / בלוגים - יאנה מלניקוב
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => אנשים מכובדים
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => אנשים מכובדים
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => אנשים מכובדים
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => אנשים מכובדים
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 73
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1388
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => אנשים מכובדים
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => אנשים מכובדים
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => אנשים מכובדים
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => אנשים מכובדים
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר הצפון / בלוגים - יאנה מלניקוב
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

אנשים מכובדים

שתפו

השנה 2005, אני ובחור שלמד איתי בתואר הראשון מחליטים לעבוד יחד על פרויקט גמר להגשה בלימודים.
מההתחלה זה לא זרם חלק – הוא רצה נושא אחד, אני אחר. הוא האמין במחקר מעמיק וייסודי של נושא הפרויקט לפני שמתחילים לכתוב משהו ואני רציתי להתחיל, לזרום ולהרחיב תוך כדי שמתגבש שלד לעבודה, הוא רצה להיפגש כבר מתחילת השנה בכל שבוע ביום קבוע ולעבוד יחד על הדברים, אני העדפתי שכל אחד יתקדם בזמן שלו ואחר כך נעשה אינטגרציה. הוא האמין בכתיבה פורמלית ומתונה ואני אהבתי להגיש את הדברים בצורה יותר נועזת.

אבל הוא היה מבוגר ממני בהרבה שנים, רציני כזה, קצת כמו ללמוד עם המורה שלך. הרגשתי צורך "לעשות לו כבוד", ניסיתי לשכנע את עצמי שהעבודה הקשה איתו בטח תשתלם יותר מהאילתורים שלי ואני צריכה ללמוד לעבוד בצוות גם עם מישהו שלא בראש שלי.

אז מצאתי את עצמי נפגשת איתו מידי שבוע, ביום קבוע שהייתי פנויה בו בשעות הבוקר למרות שהעדפתי להמשיך לישון, מתעסקת בנושא שלא היה לי בו שום עניין ומתקדמים טיפין טיפין אבל ייסודי – כי ככה הוא חשב שנכון. סירסתי את הרעיונות והחשיבה שלי פעם אחר פעם עד באיזשהו שלב כבר לא היה לי איכפת.

פעם אחת נסענו לפגישה עם איש מקצוע שעסק בתחום של הפרויקט שלנו. השותף פנה אליו ותיאם. לי זה היה נראה לא הכרחי אבל הוא התלהב ואמר שמדובר במישהו מאוד מנוסה שנוכל ללמוד ולהתרם מקצועית מהשיחה איתו ושהוא מוכן לפגוש אותנו – בסה"כ שני סטודנטים בתואר ראשון. אז נסענו, קרוב לשעה, למשרד של האיש המכובד. היה בלאגן כלשהו עם הזמנים שתואמו אז חיכינו בחוץ מעל לשעה נוספת.

אחר כך כשנכנסנו איש המקצוע המכובד סיפר וסיפר, הם דיברו ביניהם הרבה ואני חשבתי ביני לבין עצמי כמה זה היה מיותר וכמה שזה לא באמת נותן לנו שום דבר פרקטי וממוקד לעבודה. אבל הנהנתי, הקשבתי וגם בחנתי קצת את הקירות. היו שם המון ספרים, וגם כמה וכמה דיפלומות תלויות בגאון. בסוף הודנו לו על הזמן שהקדיש לנו ונסענו.

אחרי כחצי שנה של עבודה משותפת, כשהפרויקט רק באמצע הדרך החלטתי שאני פשוט לא מסוגלת להמשיך, לא בקצב הזה ולא איתו בכלל. עדכנתי את המרצה המנחה שאני מתחילה פרויקט חדש, עדכנתי את השותף לעבודה שכל מה שהכנו שלו והוא מוזמן להמשיך משם. אני מתחילה מחדש. מעולם לא השקעתי באותו התואר כל כך הרבה זמן ואנרגיות על עבודה או מטלה כלשהי ומעולם לא הייתי שלמה כל כך שזה פשוט לא שלי.

במשך מספר שבועות שנותרו לי להגשה ישבתי בעיקר במהלך הלילות והכנתי פרויקט חדש לגמרי. רק שלי. בדמותי, עם האלתורים, הזרימה, התכנים וה"קריצות" שלי. פרחתי מחדש וגם קיבלתי ציון לא רע בסוף.

שני שיעורים משמעותיים לחיים לקחתי איתי מאותו שלב חיים ומאותם שני גברים מכובדים – הראשון, הברור מאליו: להיות קשובה לעצמי, לקול הפנימי שלי, לדבוק במה שאני רוצה גם אם מישהו סמכותי אחר חושב שהוא יודע טוב יותר מה נכון עבורי. והשני, לא פחות חשוב מבחינתי – שלפני הרזומה המקצועי, לפני הספרים הרבים בספרייה, לפני הדיפלומות האקדמיות על הקירות ואפילו לפני הנכונות לסייע ולחלוק את הידע שלך, אנשים בעולם מתחלקים לשניים: אלו שיציעו לך כוס מים כשתכנס אליהם ואלו שלא…

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *