ברוח הימים הללו ובצל מבצע “צוק איתן”, הקרבות העקובים בעזה והמצב הביטחוני, ניצבת לה מדינת ישראל במקום השלישי בעולם במדד: ”המדינה השמנה בעולם”. אחד מכל ארבעה ילדים מוגדר שמן.
חשבתם פעם על המשמעות הלאומית של העניין הזה, של איום בטחוני מתמיד אל מול הצורך בלוחמים ספרטנים? הרי מעבר לפגיעה הכלכלית ולנטל הכספי שיוצרים החולים על מערכת הבריאות ותקציב המדינה, יש כאן איום תפקודי שלנו כחברה שצריכה להגן על עצמה.
מישהו חשב על ההשלכות הביטחוניות של הקטסטרופה הזאת? מדינת ישראל עדיין חיה על חרבה ולכן היא חייבת להמשיך ולגדל כאן דור איכותי לא רק במובן האינטליגנטי (‘הראש היהודי’) אלא גם במובן הגופני!
היחס לספורט, שיפור מתקני הספורט בבתי הספר, טיפוח מקצוע החינוך הגופני והבנייה הגופנית של דור העתיד חייבים להיות במקום הראשון ובעדיפות לאומית עליונה דווקא משום שלא הגענו לחזון אחרית הימים, וכי המושג: ”וגר זאב עם כבש…” עדיין אינו נחלתנו וחזון ‘מזרח תיכון חדש’ עוד רחוק ממימוש.
איך נבטיח שמושגים מוכרים כל כך שכל ישראלי מכיר, כמו: פזצטה, ”אש אש”, קדימה-הסתער, ”רד חפה” יהיו יכולותיו של דור עתידי חזק, איתן, חסון שימשיך להגן עלינו ולשמור על בטחון המדינה?
עלינו כהורים וכמחנכים לדאוג ולטפח של דור עתידי חזק וספורטיבי.,עלינו לחשוב קצת ברמה הלאומית ולדאוג שילדינו שלנו יוכלו בבוא היום לשמש לנו מגן.
עלינו להבין כי ילד שיש בכוחו ‘לקפץ על ההרים ולדלג על הגבעות’ הוא לא רק בעל דימוי עצמי גבוה, הוא לא רק בריא יותר, חזק ומאושר, אלא הוא הערובה שלנו כאן במדינת ישראל לחיי ביטחון, שקט ושלום.
מחלת ההשמנה היא בעיה בריאותית, לאומית וביטחונית. ולכן, כל הורה חייב לתת לילדיו חוג או מסגרת ספורטיבית אחת לפחות לצורך חינוך גופני.
גם אם הילד לא מוכשר ברמה התחרותית העליונה, יש לראות בחינוך הגופני בבית הספר ובקהילה מקצוע אימון נטו של דור העתיד ולהתייחס אליו כראוי במלוא הרצינות, המורה לחינוך גופני הוא האיש שעל כתפיו מונחת האחריות לחנך את דור המגן העתידי של המדינה, לא רק ברמה הבריאותית של חיסכון תקציבי אלא ברמה הקיומית ממש.
שבת שלום. שלכם, רון