אראל מרגלית בפתח בית הספר הדקל שבו למד. צילום: פרטי
אראל מרגלית בפתח בית הספר הדקל שבו למד. צילום: פרטי

אראל מרגלית: הילד מכרמיאל שהפך לאדריכל אומת הסטארט-אפ

שתפו

אראל מרגלית, אשר קרן הון הסיכון שלו גייסה עד היום למעלה ממיליארד וחצי דולר, מספר בראיון מיוחד על ילדותו ברחוב הדקל, על בית הספר היסודי שבו למד ועל הקשר האמיץ לכרמיאל – ואיך חזונו משתלב עם פיתוח העיר ובכלל. כדאי שתשמעו מה יש לו לספר

מאת גיל דובריש

השם אראל מרגלית מוכר לכרמיאלים רבים. הילד שגדל בכרמיאל, התגורר עם המשפחה בבניין מגורים ברחוב הדקל ולמד בבית הספר היסודי הדקל בשכונה המערבית, הוא אחד מאדריכלי אומת הסטארט-אפ בישראל, יזם, משקיע, מלך האקזיטים, חבר כנסת לשעבר, הכרמיאלי העשיר ביותר ועוד תארים רבים שאסף וצבר עם השנים.

שוחחנו עם אראל, זמן קצר אחרי ששב מביקור עסקים בפריז, שם נפגש עם צמרת הכלכלה המקומית במטרה להקים מרכז חדשנות בינלאומי Margalit Startup City Paris, בדומה למרכזים שהקים בירושלים, בניו יורק ובמוקדים נוספים בארץ ובעולם. רצינו לשמוע ממנו על החזון שלו ובעיקר על הקשר לכרמיאל שנמשך גם היום. הוא סיפר לנו כי לפני כחודשיים ביקר כאן במסגרת פעילותו העסקית אבל ניצל את ההזדמנות וביקר בבית המגורים הישן ובבית הספר שבו למד.

הספר ששינה את חייו

אראל מרגלית נולד בשנת 1961 בקיבוץ נען לאיציק ומיקי. כשהיה בן 8 עברה המשפחה לדטריוט, ארה״ב, במסגרת שליחות של הוריו. שנתיים אחרי כן, ב-1971, חזר אראל עם ההורים, האח נבו והאחות חמוטל היישר לכרמיאל, כאן התגוררו במשך 4 שנים. האב ניהל באותה תקופה את המתנ"ס המקומי. מכאן עברה המשפחה לירושלים, מקום מגוריו גם כיום.

אראל מרגלית בפתח בית ילדותו ברחוב הדקל 12 בכרמיאל
אראל מרגלית בפתח בית ילדותו ברחוב הדקל 12

בצבא שירת מרגלית בחטיבת גולני כלוחם ומפקד בסיירת עורב. ״אמא שלי מאוד רצתה שאלמד משהו 'פרקטי' ורשמה אותי ללימודי הנדסת המחשב. אבל אני, במהלך השירות הצבאי בלבנון, קראתי את ׳זן ואמנות אחזקת האופנוע׳ והספר הזה השפיע עלי באופן מאוד עמוק״ מספר אראל בשיחה איתנו. ״החלטתי שאני הולך ללמוד את מה שמעניין אותי, ולא את מה ׳שנכון׳ או ׳מצופה׳. התחלתי תואר ראשון בפילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה העברית. משם עברנו לניו יורק – שם התחלתי ללמוד לדוקטורט שלי באוניברסיטת קולומביה – בחוג לפילוסופיה״.

כדי לממן את לימודיו ותקופת שהותו בניו יורק – עבד אראל במקביל כסבל במוישז הובלות. בגיל 29 חזר לארץ והצטרף לעבודה בלשכתו של טדי קולק – ראש העיר המיתולוגי של ירושלים. הוא מונה להוביל את הפיתוח העסקי והובלת התחום הטכנולוגי ברשות לפיתוח ירושלים – שם התחיל לראשונה לגייס חברות רב לאומיות מארצות הברית ומאירופה, בתוכנית שהצליחה להביא לעיר כ-70 חברות טכנולוגיות. בשנת 1993 הקים את קרן הון הסיכון JVP. מאז היווסדה גייסה הקרן סך כולל של למעלה מ-1.5 מיליארד דולר, והשקיעה ביותר מ-150 חברות. במהלך השנים הובילה הקרן עשרות אקזיטים והנפקות בנסד"ק, מהמובילים שהצמיחה תעשיית ההון סיכון הישראלית. בשנים האחרונות לצד הפעילות העסקית עבד אראל על השקת “Margalit Startup City”, מודל לפיתוח כלכלי-חברתי לצמיחת אזורים, והובלה של ערים לשלב הבא.

סגירת מעגל

– אראל, ביקרת לאחרונה בכרמיאל וערכת סיור בבית הספר שבו למדת – הדקל ובבית שבו התגוררת. עד כמה התרגשת מסגירת המעגל?

״ביקרתי לפני כחודשיים בכרמיאל. יוצא לי להגיע לעיר לעתים תכופות, גם לאור שיתופי פעולה שאנו יוצרים עם חממת I4VALLY – חממה כרמיאלית מקומית לסטארטאפיסטים ויזמים, וגם לאור הפעילות הענפה של עמותת בקהילה אותה הקמנו אני ודבי רעייתי, שעובדת במספר בתי ספר בעיר״.

״במסגרת הביקור האחרון שלי בכרמיאל ביקרתי בבית ספר הדקל – בית הספר היסודי שלי – שם התרוצצתי במסדרונות ושיחקתי במגרש הכדורסל. זה היה רגע מיוחד ונוסטלגי – לראות את בית הספר, המסדרונות, הירידה במדרגות מהרחוב, מגרש הכדורסל – וכל זה בפרספקטיבה אחרת של האדם שאני היום״.

מרגלית חוזר לבית הספר הדקל. ביקור נוסטלגי מרגש. צילום: פרטי
מרגלית חוזר לבית הספר הדקל. ביקור נוסטלגי מרגש. צילום: פרטי

״יש משהו מאוד מרגש בלסגור מעגל. אני מאוד מאמין בלחזור למקומות שעיצבו אותך ולעשות בהם, יש לזה משמעות. אני לא מתייחס לזה כאל 'להחזיר' למקום שהעניק לי אלא כתהליך עמוק שלי כאדם גם מול עצמי וגם מול העולם. נפעמתי לראות איך בני ובנות השירות של העמותה שהקמנו, עובדים בבית הספר ונוגעים בכל ילד וילדה. ׳בקהילה׳ של מרגלית סטארטאפ סיטי עובדים בבית הספר בו אני למדתי פעם – ודואגים שכולם\ן יממשו את הפוטנציאל שלהם. הרגע הזה בו נכנסתי לכיתה בה למדתי וראיתי את הנערים והנערות שהם מתנדבי שנת השירות לובשים חולצות ועליהם שם המשפחה של ההורים שלי זכרם לברכה, מיקי ואיציק מרגלית, לא יכול לתאר לכם כמה התרגשתי וכמה הלב התמלא גאווה אדירה לנוכח הידיעה שאנחנו לא משאירים אף אחד ואחת מאחור״.

״נכנסתי לאחת הכיתות לפגוש את התלמידים הצעירים, התזזיתיים והמוכשרים: אחד מהם חולם להיות רופא, אחרת שוטרת ואחר ומיוחד חולם להיות וטרינר, גיטריסט וכדורסלן. ואז נכנסתי לכיתה שלי. נזכרתי בצילה המורה ובכל חברי וחברות הילדות. תוך דקה בן אדם חוזר להיות ילד, הזיכרונות צפים ואתה שוכח שעברו כבר עשרות שנים מאז. זה נותן פרספקטיבה לדעת שלא משנה מה, אין לאף אחד כוח שיכול לעצור את הזמן״.

– הספקת גם לבקר בבית ילדותך?

״מבית הספר המשכתי לבית ברחוב הדקל 13. יחד עם הצוות שלי הסתובבנו בחצר הבניין – ונזכרתי בכל כך הרבה רגעים. אמא שלי מיקי הייתה מורה, ואבא שלי איציק הקים את המתנ״ס הראשון בכרמיאל. אף אחד לא עשה לי הנחה – נזכרתי בג'וב הראשון שלי, שהיה שטיפת חדר המדרגות של הבניין ושלנו והבניינים הסמוכים. לא היה תמיד פשוט, היום, במבט לאחור, אני מודה על כך. ואני יודע שאז אף אחד מאתנו לא הרגיש שונה או אחר, זאת היתה ישראל שונה, מקום רחוק מהמרכז, כולם הכירו את כולם, היינו אותו דבר. היה בזה משהו משחרר שנתן לך להתבגר בשקט. המון זכרונות ורגשות עלו מהביקור הזה. לא נכנסתי לדירה עצמה, יש שם היום דיירים אחרים ולא רציתי חלילה לחדור למרחב הפרטי שלהם״.

חברים מהילדות

– חיית כאן מגיל 10 עד 14. ספר לי על ילדותך בכרמיאל, מה אתה זוכר מילדותך בעיר?

״המעבר לכרמיאל מהקיבוץ היה מעבר משמעותי – כרמיאל, שנות השבעים, בליל של מבטאים ותרבויות. ילדים עולים חדשים לצד 'ישראלים', במקום קטן ורחוק ומבודד, משחקים את אותם משחקים, חולמים את אותם חלומות״.

– כיצד, אם בכלל, עיצבה תקופת חייך בכרמיאל את אישיותך, את אראל מרגלית של היום?
״מהבועה של הקיבוץ הגענו לשיכון, היה ברור שהגענו למקום בעל אופי אחר. אני חושב שהשינוי הזה דווקא עיצב והשפיע עלי לטובה, הרחיב לי את האופקים, ואת היכולת ללמוד לקבל ולהתמודד עם מציאות אחרת. עד היום יש לי חברים טובים מהילדות בכרמיאל שאני בקשר טוב איתם, אנחנו חבורה שעברה יחד מסע חיים, כל אחד וכל אחת בתחומו ובתחומה, ועדיין דואגים להתעדכן ולהיפגש – ויש כמה שעדיין גרים בעיר״.

– בביקורך כאן, מה הייתה התרשמותך מכרמיאל, האם העיר התפתחה כפי שצפית שיקרה?

״כשאני חושב על כרמיאל אני אומר לעצמי – למרות השינוי הגדול שהיא עברה יש פה עדיין עוד הרבה פוטנציאל: מבחינת המיקום הגיאוגרפי, מבחינת ההון האנושי של העיר, צריך ליזום, צריך לייצר שיתופי פעולה רחבים יותר, כפי שאני מוביל ועושה במקומות אחרים עם המודל של מרגלית סטארטאפ סיטי- שילוב של אקדמיה, ממשל, מגזר עסקי, ומגזר ציבורי יחד. זה מקום נפלא עם אנשים נפלאים והנהגה מקומית שמוכנה לאתגר״.
״ברמה האישית זה חשוב לי בגלל הקשר האישי למקום. יש אנשים נהדרים בעיר, יש ראש עיר נהדר עם צוות מקצועי מאוד. צריך להיות יותר מפוקסים בהגדרת ׳הפוטנציאל׳ של העיר, מה מייחד את האזור ביחס למקומות אחרים, מה הן נקודות החוזקה של האזור שיכולות לתת לו דחיפה רצינית ולקדם פיתוח כלכלי וחברתי.

– האם אתה רואה את עצמך משתלב בקידומה ופיתוחה של כרמיאל, ובאילו דרכים?
״לא רק שאני רואה עצמי משתלב בכל הדבר הזה, אני כבר מעורב והעמותה שלנו עובדת בעיר עם הילדים, ואנחנו נמשיך לעבוד ולהתרחב גם בהיבט החברתי גם בהיבט הפיתוח הכלכלי וגם בהיבט העסקי״.

״החדשנות והיזמות הביאו לחיי לא מעט דברים: התרגשות, היכרות עם המון אנשים נפלאים, עניין וכן, גם כסף. אבל הדבר הכי נפלא שהם איפשרו לי זה לסגור מעגלים, לחזור למקומות שהעניקו לי ועיצבו אותי כילד וליצור בהם כמבוגר. היום יותר מתמיד אני מבין את ההורים שלי, שהיו אנשי חינוך ותמיד ראו לנגד עיניהם בני אדם וקהילה. הם תמיד היו אומרים ש׳לתת זה בעצם לקבל״, אומר מרגלית.

״אתה יודע מה? הם צדקו״.

כתבה מעניינת:

לחצות את ישראל באופניים

שתפוגל נח (22) רצה בסך הכל לעשות בארץ, במקום בחו״ל, את הטיול הגדול אחרי הצבא. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.