זהר.נט חדשות כרמיאל
כל מה שרציתם לדעת על הקמת העיר ב-29.10.1964 בדיוק לפני יובל שנים ולא ידעתם את מי לשאול. מדוע אהב לוי אשכול את כרמיאל, למה אורי זוהר התנגד להקמת העיירה ומה הקשר בין טקס הכרזת העיר למבצע סיני ואסון כפר קאסם?
בדיוק היום (רביעי) מציינת העיר כרמיאל 50 שנה להקמתה.
טקס חנוכת העיר נערך ב-29 באוקטובר 1964 במעמד ראש הממשלה דאז לוי אשכול, שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות, אישי ציבור, אורחים מכובדים מהמגזר ותושבי העיר, באירוע רב משתתפים תחת כיפת השמיים ברחוב הגליל. זאת משום שלא היה אז בכרמיאל אולם מתאים לקיום הטקס. מזג האוויר האיר פניו והיה חמים ונעים. רחוב הגליל נסגר לתנועה ובמרכזו הוקמה במה גדולה, שעליה ישבו גדולי האומה בזמנו.
היוזמה להקים את כרמיאל כחלק מחיזוק ההתיישבות היהודית בגליל, הועלתה לראשונה בשנות החמישים באגף הקרקעות של הקרן הקיימת לישראל, בשיתוף עם מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית בראשות לוי אשכול. אשכול, שלזכותו למעשה יש לזקוף את קיומה של כרמיאל, סגר את המעגל בטקס חנוכת העיר, והפעם על תקן ראש הממשלה של מדינת ישראל.
מיקומה של העיר החדשה נבחר להיות באופן מכוון בנקודה אסטרטגית בלבו של הגליל, בבקעת בית הכרם, בין הגליל העליון לגליל התחתון, על הציר המרכזי שמוביל בין עכו הר מירון וצפת.
תהליך הכשרת השטח, התכנון והבנייה של העיר החל בשנת 1960. בשנת 1963 נבחר לוי אשכול לראש הממשלה ומכיוון שכרמיאל הייתה בעצם “הבייבי” שלו, אם להתנסח בצורה כזו, הוא הורה לזרז את העבודות והקנה להקמת העיר עדיפות לאומית ממדרגה ראשונה. עיירת הפיתוח החדשה הייתה היישוב העירוני הראשון בארץ שנבנה בצורה מתוכננת על-פי אמות המידה המודרניות של אז, עם הקפדה על הפרדה ברורה בין אזור התעשייה לאזור המגורים ועם שילוב של אזורי מסחר ומבני ציבור לצד שכונות המגורים.
העיירה החדשה זכתה לשם כרמיאל בעקבות השם ההיסטורי של מיקומה – בקעת בית הכרם הנזכרת במשנה ובתלמוד, ועל שום כרמי הזיתים המפארים אותה, כרמי – אל.
ב-1963 מינה משרד השיכון צוות מטעמו, אשר היה אחראי לתהליך ההקמה הראשוני. בראש הצוות עמד אדם טל. צוות ההקמה של העיירה הקפיד על הכוונה מבוקרת של אוכלוסייה, שהרכבה מאוזן וסיכוייה למצוא תעסוקה באזור טובים, זאת כדי למנוע אבטלה, תסכול ועזיבה של המקום. גרעין ההתיישבות בכרמיאל הורכב מתושבים וותיקים ועולים חדשים, בעיקר מרומניה, כבר מראשיתה. צוות ההקמה שהתמקם בצריף קטן שניצב במקום שבו נמצא היום מרכז העירה, ניצח על התפתחות עיירת הפיתוח על-פי העקרונות שהותוו.
העיירה הוכרזה רשמית, כאמור בתאריך 29.10.1964, בדיוק לפני יובל שנים. בטקס השתתפו כאמור מכובדים רבים מהכפרים, אבל באופן כללי התקבלה הקמת כרמיאל בעיניים צרות ע”י האוכלוסיה הערבית. לצורך הקמת העיר הופקעו אדמות חקלאיות מהכפרים באזור, מה שגרם לתסיסה רבה בקרב ערביי הגליל. המאבק שלהם זכה לתמיכה רבה ע”י גורמי שמאל, אומנים ואנשי בוהמה, כמו אורי זוהר, עמוס קינן, יגאל תומרקין, דן בן אמוץ ואורי דיויס. המתנגדים להקמת כרמיאל הפגינו ופתחו בשביתות רעב במחאה על הפקעת הקרקעות.
למרות המשטר הצבאי שהוטל אז על היישובים הערבים בגליל (ונמשך בערך עד לשנת 1967), הציבור הערבי התקשה להבליג על הרמת העיר החדשה בבקעת בית הכרם. בעיתון “חרות” שהופיע באותם ימים פורסמה ידיעה תחת הכותרת “הסתה פרועה בכפרי המיעוטים בגליל עם חנוכת העיר כרמיאל היום”. בידיעה צויין כי “ההסתה בכפר המעוטים בגליל, ע”י פעילים ערביים לאומנים הגיעה… לשיא חריפותה. המסיתים קוראים להפגין נגד מוסדות המדינה עם חנוכת העיר כרמיאל בגליל, שתיערך היום… עם היוודע מועד עריכת טכס חנוכת העיר פתחו תועמלני מק”י בהסתה, בטענם כי ‘כרמיאל הוקמה על אדמות נגזלות של פלחים עשוקים’. חוגים אלה טוענים כי השלטונות מתנכלים להם. ולראיה הם מציינים כי מועד חנוכת כרמיאל שנקבע ל-29 בח.ז (בחודש זה, ג.ד), הוא יום מבצע סיני (ויום השנה לאסון כפר קאסם, בו נורו למוות 43 מתושבי הכפר, ובהם נשים וילדים בשנת 1956, ג.ד) לדעתם ‘מתכוונים השלטונות להזהיר את הערבים כי אם יתנגדו סופם יהיה כסופם של הרוגי כפר קאסם’. חוגי מק”י פירסמו גם כרוזים הקוראים לערביי הגליל להשבית עסקיהם ולהפגין בהמוניהם בעיצומו של הטכס בכרמיאל… בעקבות התכונה בכפרי הערבים ננקטו אתמול ע”י המשטרה אמצעי בטיחות מיוחדים להבטחת שלומם של החוגגים ולקיומו התקין של הטכס. חבלני המשטרה סרקו ביסודיות את השטח בו עומדת להיערך החגיגה מחשש התנכלות. כן נבדקו כלי רכב שעברו בקרבת מקום. חוקרי המשטרה אף עצרו מספר אנשים העומדים בראש המסיתים לפי צו אדמיניסטרטיבי של הממשל הצבאי. הם יוחזקו במעצר עד לתום החגיגות… נציגי המושל הצבאי בגליל עברו אתמול בין נכבדי ומוכתרי הכפרים והעמידו אותם על חומרת המצב. המוכתרים נתבקשו להזהיר את תושבי כפריהם ולהרגיעם, נוכח ההסתה…”
בכרוז שפרסמו ראשי “האיחוד” בחתימתם של הפרופ’ מרטין בובר, פרופ’ סימון מבאוניברסיטה העברית, ד”ר שטראוס ואחרים, נאמר בין היתר כי יש להיזהר מפני מעשה העלול את הרושם אצל אזרחי ישראל וכן בדעת הקהל בעולם, כאילו יש כוונה לנשל את האיכרים הערביים “מאדמת אבותיהם”.
הטקס החגיגי עצמו עבר בשלום, ללא אירועים מיוחדים והיווה את הפתיחה הרשמית ליובל של תנופה ופיתוח. הפקעות נוספות של קרקעות לצרכי פיתוחה של כרמיאל בשנות השבעים, היוותה עילה לאירועי יום האדמה בגליל, החל ב-30 במרץ מדי שנה. בשנת 1976 התקיימו ההפגנות הראשונות, במהלכן נהרגו שישה בני אדם מירי כוחות הביטחון. מאז, הפך יום האדמה לאירוע שנתי המסמל את השביתה הכללית וההפגנות של החברה הערבית בישראל כנגד הפקעת הקרקעות.
