בית / קהילה / אנשים / בדרך שלו
אלון לי. צילום יקיר שוקרון
אלון לי. צילום יקיר שוקרון

בדרך שלו

שתפו

איך מצליח ילד מכרמיאל לבנות קריירה בתיאטרון במו ידיו, בלי קשרים מבחוץ? אלון לי רק בן 24 וכבר מתחיל לככב על הבמות בארץ. ראיון מיוחד על חלומות שמתגשמים, על הצלחה כנגד כול הסיכויים וגם… על חוסר הוודאות בגלל הקורונה

מאת גיל דובריש

לא פשוט ובטח שלא קל לילד מכרמיאל להצליח בעיר הגדולה. אלון לי (לילייב) בן 24, יליד כרמיאל, מככב בתקופה האחרונה על הבמות בהצגות תיאטרון בכול רחבי הארץ. לי החל להופיע במחזמר צ׳פלין של תיאטרון תל אביב ותאטרון חיפה לצד שחקנים כמו מיקי קם, טלי אורן, דפנה דקל, אבי גרייניק ואחרים. עבור הילד הצנום שגדל כאן בעיר, חלומות מתגשמים וזו רק ההתחלה.

קו כרמיאל – ת״א

אלון חלם להיות שחקן מגיל צעיר. כשהיה בן 4 בערך, לקחו אותו ההורים להצגה בהיכל התרבות בכרמיאל. אלון התאהב מיד. ״קסם לי הרעיון שאפשר להתחפש על הבמה ולגרום לאנשים לרטוט מהתרגשות. כשהייתי קטן רציתי להיות סדרן כדי לראות את כול ההצגות בחינם״ הוא צוחק. ״אגב, מעגל אחד סגרתי בתור נער, כשעבדתי כשלוש שנים כסדרן בהיכל התרבות״.

ההורים שלחו אותו לרקוד ריקודים סלוניים בלהקת פרחי כרמיאל. הוא נחשף לבמה ולקהל בגיל צעיר מאוד. למעשה עד לגיוסו הופיע אלון ורקד במסגרת הלהקה בארץ ובחו״ל. במקביל המשיך לצפות באדיקות בכול הצגה שהועלתה בהיכל התרבות, משך את אמא ואבא ואם צריך את סבתא. כשהיה בגיל 6 הוא מספר שההורים נהגו להסיע אותו עד להיכל, היה צופה לבדו בהצגות והם היו אוספים אותו בסיום. בכיתה ג׳ הגיע לאודישן לבית ספר למשחק שנפתח אז בכרמיאל. הוא ערך מופע קסמים ושבה את לבם של המנהלים… בבית הספר הזה למד שיעורי פיתוח קול, שיעורי משחק ואפילו למד כמה טיפים ממעצבת תלבושות מקצועית. אחרי שנה המקום נסגר, אבל חיידק הבמה כבר נטמע עמוק בפנים. ״זה פתח לי את התיאבון״ הוא אומר.

אלון לי. צילום: יקיר שוקרון
אלון לי. צילום: יקיר שוקרון

אחר כך המשיך אלון ושיחק בתיאטרון בשפה הרוסית שהפעילה זינה גורביץ, במסגרת קבוצת ילדים שהעלתה מחזות בפני קהל מקומי. אבל זה לא השביע את תיאבונו. ״רציתי לפרוח ולהתפתח אבל מה יכול לעשות ילד מכרמיאל כשכמעט כול הפעילות התרבותית מרוכזת בתל אביב?״ הוא אומר. הוא החליט שהמרחק לא יעצור אותו. בכיתה ז׳ כשהיה בן 12 נרשם לקורס משחק בניהולם של קובי מחט ומיקי גבע. ״אבא הסיע אותי לתל אביב, הוא זרם עם העניין״ מחייך אלון לי.

״ישבתי עם מנהלת הקורס, היא התלהבה ואמרה יאללה, אתה יכול להירשם – זה עולה כך כך… מדובר בסכום שהיה אז הון תועפות וכלל לימודים אחת לשבוע בתל אביב. לשמחתי ההורים תמכו בי והסכימו לממן את העלויות. הייתי ילד עצמאי מאוד אחרי פעמיים שבהם נסעתי עם אבא לתל אביב, הוא כבר שלח אותי לבד ברכבת, נהג להסיע אותי עד לתחנת עכו ואוסף אותי בחזרה בערב. חוויה אמיתית. מיקי גבע וקובי מחט שהדריכו בקורס, הם היו אז מנחי ערוץ הילדים שהיה בשיאו באותה תקופה. אימפריה. כול הילדים צפו בערוץ הזה. פגשתי את עולם הטלוויזיה מקרוב, למדתי המון דברים ונהניתי מכול רגע. קובי מחט לקח אותנו לאולפני מימד בת״א שם צילמו את התוכניות של ערוץ הילדים, נשביתי בקסם אמרתי ׳וואו אני רוצה לעשות את זה׳. גם התארחתי מדי פעם בתוכניות אולפן ערוץ הילדים ושמרתי על קשר עם קובי ומיקי״.

כשהיה בן 13 בלבד, הוחתם אלון ע״י לבנה חכים, שעמדה בראש אחת מסוכנויות השחקנים הגדולות בארץ. ״אז הבנתי שהצלחתי איכשהו להידחף לתעשייה הישראלית״ הוא אומר. מאותו רגע התחיל לחיות על קו 263 לעכו ועל הרכבת בקו עכו – תל אביב. ״עשיתי אודישנים כמו משוגע, לתוכניות טלוויזיה, להצגות, לפרסומות. בתור ילד נסעתי 2-3 פעמים בשבוע לתל אביב, לא ויתרתי על שום אודישן. למדתי מקרוב את הצד הלא יפה של התעשייה, חשבתי שאני יודע הכול, אבל מסתבר שלא… פשוט לא חזרו אליי, הבנתי בדרך הקשה שאם לא רוצים אותך – פשוט לא מתייחסים אליך. בגיל 14 הצלחתי לקבל פרסומת לבנק הפועלים, בתור בנו של אחד השחקנים״.

המורים עשו ״הנחות״

בגיל 17 קצר אלון לי הצלחה חשובה, כששיחק במערכון של שלישיית מה קשור בתוכנית בובה של מדינה בערוץ 10. ״התקשרו אליי מההפקה ואמרו לי – ׳מה קשור מצלמת מערכון שבו מוכרים סמי פיצוציות לנער – ואתה הנער׳. התלהבתי וזה יצא לפועל, פגשתי את ציון, אסי ושלום, צילמנו את המערכון והוא שודר בפריים טיים. הצילומים נערכו ביום חם וקשה של אוגוסט בבר קטן בתל אביב, היה חום אימים אבל נהניתי מכול רגע״.

אלון (משמאל) וצוות שחקני הענק וגנו הקסום בסרדיניה. צילום פרטי

– אחרי כל כך הרבה כשלונות באודישנים וכול הפעמים שקיבלת תשובות שליליות, היו רגעים שהרמת ידיים ואמרת ׳די, נמאס?׳

״אמרתי לעצמי שאם אקח אישית את כול הכשלונות אגיע למקום לא טוב. למזלי, רקדתי בפרחי כרמיאל והצלחנו בארץ ובעולם, טסתי לסיבוב הופעות בצרפת ובגרמניה. הופענו בכמויות היסטריות… כול הזמן הייתי עסוק בחזרות ובהופעות והצלחתי למלא את האנרגיות שלי במטען חיובי. זה עזר לי מאוד לעבור את התקופה הזו ומילא אותי״.

– אודישנים, הופעות עם הלהקה, מתי הספקת ללמוד?

הייתי תלמיד ממוצע, לא הכי גרוע ולא מצטיין. הבנתי שלא אהיה מצטיין גדול״ הוא צוחק. ״היה לי חשוב לסיים את בית הספר כמו שצריך עם תעודת בגרות מלאה. הצלחתי להקסים את המורות שלי וקיבלתי מהן הנחות״.

– למה הכוונה כשאתה אומר הנחות?

״לפעמים הייתי חייב לצאת באמצע היום לנסיעה לתל אביב אז היו משחררים אותי ונתנו לי להשלים את החומר בהמשך. בכמה מקרים יצאתי באמצע המבחנים. לא היו לי עכבות, שום דבר לא עצר אותי ואיפשהו המחנכת שלי הבינה כנראה עמוק בלבה, שזה לא סתם תחביב אלא מה שאני אעשה בחיים ושכדאי לתת לי את האפשרות הזו. בסוף עשיתי בגרות מלאה. לא רע…״

– ואיך משתלבת המשפחה בכול הסיפור הזה, הייתה תמיכה בבית?

״המשפחה תמכה מאוד בחלום שלי. אבא לקח אותי כשצריך, עם הרכב, גם אם זה על חשבון העבודה שלו, אבל בעיקרון הייתי מסתדר לבד. בבית התעניינו מאוד אבל גם חששו מאוד כי הבינו כמה שהמקצוע הזה קשה וכמה שהתעשייה הזו לא מרחמת על אף אחד. אמא שלי דאגה מאוד לעתיד שלי, היא קלטה שכול צעד שאני מבצע מכניס אותי עמוק יותר לתוך הביצה הזו״.

המשמעת הצבאית של בית צבי

לפני הגיוס, ניסה אלון להתקבל לתיאטרון צה״ל ובמקביל החל במיונים לתפקיד במודיעין של חיל האוויר. ״ביום שהגעתי לאודישנים לתיאטרון צה״ל היה תור ארוך מאוד של כ-1000 אנשים… מתוכם בחרו אולי כ-30. עברתי שני שלבים לא פשוטים, אבל אז התקשרו אליי ממודיעין חיל האוויר, והודיעו לי ׳אתה במודיעין חביבי, אל תטרח להגיע לתיאטרון׳… שירתתי במודיעין במשך 8 חודשים והגעתי למצב שלא הייתי מסוגל להמשיך כך. ניגשתי לראש ענף תרבות בחיל האוויר, אמרתי לו ׳תקשיב אני הולך להיות אצלך במחלקה׳, הוא לא הבין מי נפל עליו… עשיתי שם ׳קרקס׳ עד שהעבירו אותי לענף תרבות, מחלקה ששירתו בה סלבריטאים כמו בן אל תבורי ושביט ויזל. שימשתי בעיקר כמנחה בטקסים בבסיסי חיל האוויר״.

תוך כדי שירותו הצבאי עבר אלון לסוכנת אחרת, דנה ליטוין ויצא לאודישנים, באישור מפקדיו ושלטונות צה״ל, כמובן. הוא לקח חלק בתפקיד אורח בתוכנית בלתי הפיך של עדי אשכנזי, מילא תפקיד מזערי בסדרה האמריקאית הרודן שצולמה בארץ והשתתף באחת התוכניות של לעוף על המיליון בערוץ 10״.

אלון לי. צילום: יקיר שוקרון
אלון לי. צילום: יקיר שוקרון

תוך כדי הצבא התקבל אלון לבית צבי ושלושה ימים אחרי שגזר את כרטיס החוגר החל ללמוד. זה אילץ את אלון לעבור להתגורר במרכז הארץ בדירה שכורה עם שותפים. את הלימודים, כ-18,500 ש״ח לשנה – במשך שלוש שנים, מימן מכספי מענק השחרור שלו, ממלגות ובעיקר הסתמך על עזרה מההורים ומסבתא.

– הצלחת לעבוד קצת מהצד כדי לממן את הלימודים והמחיה?

"לא היה לי זמן לנשום. התברר שהחלפתי משמעת צבאית במשמעת של בית צבי. הלימודים החלו בשעה 9 בבוקר והסתיימו בלילה. המנהל האומנותי שם, הבמאי ארתור קוגן, היה אדם מאוד קשוח. בשעה 9 הוא היה נועל את הדלתות ומי שהיה מאחר אפילו בדקה היה מוצא שער נעול. למדנו כול היום ועוד היינו צריכים לשנן את התפקידים שלנו בתרגילים, אז היינו ממשיכים בבית בלילה אחרי הלימודים או מוקדם בבוקר לפני שיוצאים ללמוד. אין לך זמן לעבוד. לפעמים בסופי השבוע הייתי משלים משמרת אחת או שתיים כסדרן תיאטרון, אבל זה היה כסף קטן לצרכי מחייה. זה היה בקיץ האחרון סיימתי ללמוד שם אחרי שלוש שנים מאוד אינטנסיביות״.

– היו רגעי משבר?

״בלימודי משחק אתה מגלה שיש המון רגעי משבר. זה ממש לא קל. מחליטים בשבילך על תפקידים ובדרך כלל זה לא מה שרצית לעשות וצריך להתמודד עם זה. אתה כמעט לא רואה את המשפחה ואת החברים שלך מהבית, כי אין אפשרות ואין זמן. גם בסופי השבוע אתה בקושי מגיע הבית בגל לחץ החזרות. איך מתמודדים? יש אנשים שאתה מתחבר אליהם, והם נהיים החברים הכי טובים שלך, אחד מחזק את השני. אתה חולק איתם את השמחות והמשברים. זה מרגיש כמו ביחידה צבאית שנמצאת בחזית״.

הוקפץ לסרדיניה

בקיץ האחרון סיים אלון לי את לימודיו בבית צבי ולמעשה הפך לשחקן עצמאי. מה הלאה, איך מוצאים עבודה בתחום הזה?
״אתה נפלט לשוק העבודה ביחד עם כ-250 סטודנטים למשחק שסיימו את לימודיהם במסגרות השונות ולך תילחם על כול פירור. אתה מנסה להוכיח בכול פעם מחדש שאתה טוב יותר מעשרות המועמדים האחרים שניגשו לאודישנים״ מסביר אלון בדרך יצירתית. ״כמובן שנשארתי להתגורר בשכירות במרכז הארץ, בגבעתיים, כדי להיות קרוב לאקשן״.

למרבה המזל עוד בסוף תקופת לימודיו בבית צבי, התקבל אלון לתפקיד בהצגת ילדים שנקראה הענק וגנו הקסום, המבוססת על הספר הידוע. ״בבית צבי אוסרים על עבודה במקביל ללימודים אבל הברזתי מחזרות כדי להשתתף באודישנים״ מגלה לי. ״אחרי ארבעה ימים התקשרו אלי ואמרו לי – התקבלת, ההצגה תעלה בתקופת החגים בסרדיניה שבאיטליה, תבוא׳. פניתי למנהל האומנותי של בית צבי וביקשתי ממנו שיבוא לקראתי, חודש לפני תום הלימודים… הוא התלבט קצת ואישר לי בסופו של דבר לצאת לחזרות בסופי השבוע. באותו חודש לא היה לי זמן לנשום. כול השבוע חזרות בבית צבי ובסוף השבוע חזרות בהצגת הילדים. אבל זה הרגיע אותי, כי ידעתי שאחרי סיום הלימודים מצפה לי עבודה בתחום״.

בחודש אוקטובר טס אלון לי לסרדיניה שם במשך חודש וחצי לן ועבד באתר תיירות גדול. ההצגה שבה לקח חלק הייתה רק חלק מתוכנית אומנותית שנועדה לתיירים הישראליים אשר הגיעו בהמוניהם. היינו בריזורט ענק ויוקרתי, ביחד עם אומנים ישראלים מוכרים שהופיעו באתר התיירות הזה. אנחנו היינו אחראים על החלק האומנותי לילדים, הופענו 4-5 פעמים בשבוע. זו הייתה חוויה אדירה. מעבר להצגה לנו באתר היוקרתי וקיבלנו את כול התנאים שמהם נהנו התיירים. הכרתי את כול האומנים, ישבנו בכול ערב עם סושרד, ריטה, קובי אפללו, אליעד נחום, הסתובבנו ביחד בחוף הים ובעיר״.

אחרי שחזר מאיטליה הניע אלון את הגלגלים מחדש ויצא לסדרה של אודישנים. ״חודש וחצי לא הייתי כאן, ובתעשייה שלנו זה המון זמן. הראש תמיד חושב על הדבר הבא, מה עושים הלאה, מה יקרה איתי ומה יהיה. זה מקצוע שבו אתה חי מפרויקט לפרויקט ואם אתה נתקע בלי עבודה, אתה יושב בבית ולא נכנס כסף לבנק. אתה עצמאי, לא שכיר, אין לך תנאים סוציאליים. עליך לדאוג לעצמך״ הוא מסביר.

עד שהקורונה הגיעה

זמן קצר אחרי שובו לארץ, התקבל אלון להצגת יחיד בשם ׳משקה משכר׳ במסגרת סל תרבות והופיע איתה בפני תלמידי תיכון בכול הארץ. עד כה העלה את ההצגה למעלה מ-30 פעמים. בכרמיאל עדיין לא יצא לו להופיע. במקביל המשיך באודישנים ויום אחד קיבל טלפון משמח מתיאטרון תל אביב. ״סיפרו לי שאחד השחקנים במחזמר צ׳פלין עוזב ומחפשים מחליף. שאלו אותי אם אני יודע לשיר ואם אני יודע לעלות על קביים. עניתי מיד כן. למדתי שבתחום הזה קודם אומרים כן ואז בודקים מה לעשות״…

– אתה, לשיר, ללכת על קביים?

״התנסיתי בהליכה על קביים בגיל 10 בכרמיאל, וגם יצא לי לשיר בהצגות בבית צבי, אם כי אני לא זמר דגול. אז לא שיקרתי. הבעיה היא שכאשר יש הצגה שרצה – אף אחד לא יעצור אותה בשבילך, אז שלחו לי וידיאו מהמחזמר ואמרו לי תלמד, אין זמן לחזרות. בהצלחה״.

בשבועות האחרונים הצטרף אלון לצוות השחקנים של צ׳פלין שכולל את מיקי קם, טלי אורן, אבי גרייניק, דפנה דקל ועוד. הפקה מושקעת במיוחד שעלתה בכול רחבי הארץ. בפעמים האחרונות השתתף אלון לי כשחקן בהצגה ובסוף השבוע האחרון היה אמור להיכנס רשמית למחזמר ולמלא מספר תפקידים על הבמה. לפני כשבועיים וחצי ציפה אלון להופיע בתיאטרון הצפון בקריות אבל.. אז, יום לפני כן הודיע ראש הממשלה על הקפאת כול האירועים התרבותיים בגלל התפשטות נגיף הקורונה.

״כן, זה משבר גדול״ הוא מודה ומתייחס לקורונה. ״אנחנו בשוק, כול האמנים בארץ לא יודעים מה לעשות, הרי כולנו עצמאים, כולנו מתפרנסים מהתחום הזה וכשמבטלים את ההצגות – זה פוגע בנו ישירות. יש חוסר ודאות גדול מאוד: מי ישלם על האירועים שבוטלו? איך נתפרנס? אנחנו מקווים ששח״ם – ארגון שחקני ישראל, ידאג לפיצוי מסויים לשחקנים. אני מקווה שמשבר הקורונה יחלוף במהרה״.

– בנקודת הזמן הזו ובמבט לאחור, אתה מרגיש שהצלחת להגשים את החלום?

״מבחינתי הגעתי לשיא, התחלתי להתברג בתעשייה ואני עם הפנים קדימה. הסוכנת שלי דנה ליטוין דואגת לקדם אותי בצורה יפה והשתתפתי באודישנים לטלוויזיה ולקולנוע. קרו ויקרו דברים מעניינים, יש פרויקטים בפתח ונקווה שהנגיף לא יעמוד כמכשול. איך אמר פרדי מרקורי? דה שואו מאסט גו און״…

כתבה מעניינת:

קליפ כרמיאלים בילי אייליש

הקליפ ששני המוזיקאים מכרמיאל הכינו בזמן הקורונה

שתפוצפו בקליפ המשעשע שהכינו אליעד זוזל ועיליי סבג המבוסס על הלהיט Bad Guy של הזמרת …


תגובה אחת

  1. אלון היה איתי בצבא מוכשר בטירוף, חד ופיקח.. בהצלחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.