באדיבות נוימרק, בכר, דריקר מן, קונינסקי – חברת עורכי דין, נוטריון וגישור
רחוב הגליל 2 כרמיאל, טלפון: 04-6760078
ישנן עבירות תעבורה אשר בגינן יש לקצין משטרה סמכות להחרים לא רק את רישיון הנהיגה של הנהג, אלא לאסור באופן מנהלי על השימוש ברכב. בין עבירות אלו ניתן למנות נהיגה בשכרות, הסעת נוסעים בשכר שלא לפי החוק, נהיגת נהג צעיר ללא מלווה, הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה תחת השפעת סמים וכדומה. עבירות אלו מפורטות בתוספת השביעית לפקודת התעבורה.
סמכותו של קצין המשטרה להורות על החרמת רכב לאחר עבירות תעבורה מעוגנת בסעיף 57(א)2 לפקודת התעבורה. סעיף זה קובע כי במידה ולקצין המשטרה ישנו יסוד סביר להניח כי נגד הנהג יוגש כתב אישום, הוא רשאי למסור לנהג הודעת איסור שימוש ברכב למשך 30 יום.
נהגים ובעלי רכבים, אשר מעוניינים בכך, יכולים להגיש ערעור על החרמת הרכב. הסעיף הרלבנטי לערעור זה הינו סעיף 57ב'. סעיף זה קובע כי בעל הרכב המוחרם, או הנהג אשר קיבל את הודעת ההחרמה, רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה בכדי לבטל את רוע הגזירה. בית המשפט לתעבורה יקבע האם יש לקבל פניה זו בהתאם לשמיעת אחד מהבאים – שוטר, היועץ המשפטי לממשלה ואו ב"כ של היועץ המשפטי לממשלה.
בבוא בית המשפט לבטל החרמת רכב, עליו לבחון את הנסיבות והאם התקיים אחד מהתנאים הבאים:
• בעל הרכב לא נתן את הסכמתו לשימוש ברכב, והרכב נלקח ללא ידיעתו.
• נהג הרכב עשה במכונית שימוש בניגוד להוראותיו של בעליה, ובעל המכונית עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את העבירה.
סעיף 57ב(ג) מוסיף וקובע כי בית המשפט רשאי לבטל את החרמת הרכב, או לקצר את תקופת שלושים הימים, וזאת בהתאם ל"נסיבות אחרות" מאלו אשר פורטו לעיל. נסיבות אלו צריכות להצדיק את העניין בעוד בית המשפט מביא בחשבון בין השאר גם את הזיקה בין הנהג לבעל הרכב.
במשרד נוימרק, בכר, דריקר מן, קונינסקי – עורכי דין, נוטריון וגישור מחלקת תעבורה בראש עו"ד סוזי קונינסקי לשרותכם!