חדשות כרמיאל

ביטחון עצמי

קוראים שלי, לפני שנה זה קרה. הטור שלי ראה אור לראשונה, ומאז אני כותבת לכם ולי באהבה גדולה, משתדלת לשמור על שנינות וליצור אצלכם סקרנות. אני רוצה להודות לכם על הפרגון שאני מקבלת, על זה שתמיד יש מי שעוצר אותי ברחוב, ניגש אליי בבית קפה ומפרגן. זה כל כך מחמם את הלב, תודה לכם – בלעדיכם זה לא היה קורה. מזל טוב ל”גרושה בסטייל” ותודה גדולה לגיל דובריש שנתן לי את הבמה. מזל טוב לעיתון שחוגג 20 אביבים! 

היום אני רוצה לכתוב על עצמי, על חוסר הביטחון הכי גדול שהיה לי בחיים והמורים שבדרך, אשר לימדו אותי כמה אני שווה. כן, אני מדברת על המורים בבית ספר. אני בוגרת מכללת ויצו בחיפה, שם למדתי צילום, המשך למה שלמדתי בתיכון – אומנות. אני בוגרת מחזור א של תיכון כרמים בכרימאל, מגמת אומנות. נעים להכיר…

יש לי בעיות קשב וריכוז, בעיית זיכרון חזותי. בעברי כתבתי ממש קלוקל, לא הייתה מילה שלא היתה לי בה שגיאת כתיב. ולקרוא ספר? מה זה בכלל…

אתמול הגעתי כהרגלי לעבודה, יש לציין שאני עובדת כמדריכה בצהרון באחד מבתי הספר בכרמיאל. בעוד אני עומדת ומדברת עם אחת הקולגות שלי, פתאום מגיעה אשה יקרה, שהייתה המורה שלי בילדותי, וכולה מתרגשת: “אורלי, זו שאת שכותבת בעיתון?” מסתבר שבעלה קרא את הטור האחרון שלי והתרגש עד מאוד. הוא קרא לה ואמר ‘זו לא אורלי שהיתה תלמידה שלך’? והיא מסתכלת בתמונה ומאשרת. ‘את חייבת לקרוא איך היא כותבת’ הוא אומר לה, והיא מספרת לי בשיא ההתלהבות וההתרגשות שלה, כמה נהנתה לקרוא וכמה היא מופתעת לטובה שאני כותבת כבר שנה. הקולגה שעימה שוחחתח, מוסיפה, “חבל”ז איך שהיא כותבת”. ואני בציניות שלי, שואלת אותה: “את רואה את רואה מה זה, דיסלקטית שכמותי מצליחה לכתב ברמה כזו. והיא עונה: “לא היה לי ספק שתצליחי ושתגשימי חלומות”.

ואני הולכת עם הדברים האלה הבייתה וחושבת, כמה מהר נותנים או ממליצים הרופאים על ריטלין לילדים בעלי בעיות של קשב וריכוז. ואני שבהחלט הייתי צריכה את הכדור הזה, עשיתי הכל בלעדיו (כל עניין לגופו יש לומר, בעניין הריטלין – אינני רופא שמבינה בזה). אבל אני כן רוצה לתת חיזוקים להורים, שקצת הולכים לאיבוד בנושא הזה. אצלי, כבר בגן הילדים, גילו בעיות קשב וליקוי למידה. הציונים שלי תמיד היו גבוליים במתמטיקה, זה מקצוע שלא היה באפשרותי ללמוד ברמה של בגרות ולכן נבחנתי על יחידות ביולוגיה במקום זאת. הכל אפשר אם נופלים על מורה טוב. תחזקו את הילדים שלכם, זה שהם חלשים בדבר אחד, לא פוסל את הגאוניות בדבר אחר.

אני יכולה היום, בגילי הנושק ל-35 שנים, לומר – אני גאון ותמיד הייתי. יש לי שמיעה מוסיקלית בלתי רגילה, אני זוכרת שירים בעל פה, אני מציירת מדהים, מצלמת לא פחות טוב, בשנה הזו שאני כותבת בעיתון יש לי הרבה פחות טעויות כתיב, בעיות ההקשבה עדיין שם, אבל קוביית שוקולד קטנה תמיד מאזנת אותי. סיימתי תיכון, סיימתי לימודי מקצוע במכללה, שהייתי בטוחה שאני לא עוברת את המבחנים שלה. קיבלו אותי בגלל הוורבליות שלי, זה שידעתי להסביר את תיק העבודות שלי באופן פנומנלי, הפתיע ביותר את הבוחנים שלי, אז חברים הכל אפשרי תאמינו בעצמכם, תעשו רק בשבילכם, כי בסופו של יום, אלה אתם שחיים עם עצמכם רוב הזמן… שולחת לכם נשיקות ואהבה!

אורלי דרור

shantal101980@walla.com

שתפו

כתבה מעניינת:

אהבה זוג Designed by jcomp / Freepik

משחקים באהבה

מאיה דוד מנהלת מרכז הרמוניה, מדריכה ומנחה להעצמה והעשרת ההנאה הזוגית, 052-3725612   כחמישים אלף …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable