Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1503944310:22
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 22
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 18276
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2017/08/בלוז-לחופש-הגדול-תמונהjpg.jpg
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1389
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 413
        )

    [essb_pc_facebook] => Array
        (
            [0] => 3
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1389
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

בלוז לחופש הגדול

שתפו

הנה אנחנו בשלהי החופש הגדול, אותו חופש שמדי שנה מזמן שאלות רבות כל כך, כשהראשית בהן היא, איך ייתכן חופש ארוך כל כך, בלי סידור הולם, שיתאים לילדים לכל אורכו של החופש, כאשר מדובר בילדים להורים שכירים?

מנתוני ארגון "בטרם" עולה, כי מספר הילדים שנפגעים בחודשי הקיץ, גבוה בשיעור משמעותי, ממספרם בשאר עונות השנה – מה ששנים רבות, לא מצליח להניע את האחראים על ביטחונם ובטיחותם של ילדינו במשרדי הממשלה השונים, להיענות להפצרות החוזרות ונשנות, של הורים מעוטי יכולת בעיקר, לקראת כל יציאה לחופש גדול שכזה.

לדעתי, הכל נובע מכוחם הדל של אותם הורים אל מול המערכת.

אין ספק שאם היה מדובר באנשים חזקים יותר כלכלית, שהיו מנסים להניע את אותם גלגלים, אלה היו זזים כמו שעון שוויצרי בקו ישר עם דרישותיהם של אותם הורים.

ומהחופש הגדול לפתחה של שנת הלימודים החדשה.

כמו כל שנה, מהדהד בראשי המשפט השגור בפיה, של כמעט כל מורה, בבית ספר יסודי…. "כתבו חיבור על חווית שצברתם בחופש הגדול" – והופ! בזה ניתן האות לתחרות של "מי יותר עשיר"…

איך מרגיש ילד, שיודע שרבים מחבריו, שהו בחו"ל לתקופה במהלך החופש הגדול, שלא לדבר על כאלה, שבמהלך כל החופש הגדול עברו מדיסניוורלד בחו"ל למלון באילת, דרך הכל כלול בים המלח…. איך הוא מרגיש, כשהוא נמנה על אותם ילדים שבמהלך החופש הגדול, נאלצו בעיקר, לשמור על אחיהם הקטנים, ולמעט ביקור חד פעמי בחוף הים או בבריכה העירונית לא עשה דבר?

כבר משחר ילדותי היתה דרישה לחיבור כזה ועד היום זה עדיין תופש, ולעיתים אני תוהה על דברים שיוצאים מפיהן של אותן מורות שבאות בדרישה כזו למשל, מבלי שאלה לוקחות בחשבון את ההשלכות של הדברים. לדעתי בקשה של חיבור כזה מילדים רכים בשנים, עלולה להיזכר כטראומה לאותם ילדים, אז אולי עבור המורות זהו סוג של רוטינה שכזו של אחרי החופש הגדול… אבל מורות יקרות, אנא מכן ותרו על "תיאור החוויות מהחופש הגדול" זה רק מגדיל את הפערים, ויהיו ילדים, שעבורם זה יפתח את השנה בתחושה קשה של תסכול.

מאחלת שנת לימודים בטוחה, מוצלחת ומהנה לכל הילדים בבתי הספר והגנים, ולכן מורות, שנה מוצלחת ומהנה לא פחות ♥

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *