בית / קהילה / אנשים / גל בוכניק – אלוף הקונדיטורים
שף קונדיטור גל בוכניק משחקי השף צילום מיכה לובטון
צילום: מיכה לובטון

גל בוכניק – אלוף הקונדיטורים

שתפו

איך השתנו חייו של גל בוכניק מכרמיאל מאז שקטף את הניצחון הגדול בתוכנית משחקי השף – קונדיטור? ראיון מיוחד עם אדם שמכוון למטרה בכל הכוח

מאת גיל דובריש

כעשרה חודשים חלפו מאז הניצחון המדהים של גל בוכניק מכרמיאל בתוכנית משחקי השף קונדיטור בערוץ רשת 13. איך הזכייה בתואר הקונדיטור הטוב ביותר השפיעה עליו? יצאנו לבדוק.

בעקבות הזכיה קיבל בוכניק הכרה ארצית ביכולת שלו. ״עד לתוכנית, הלקוחות והמשפחה שלי ידעו שאני טוב במה שאני עושה, מאז הניצחון כולם יודעים שאני הכי טוב. אנשים אומרים עלי ׳הוא הכי טוב׳, ׳הוא מספר 1׳. זה כיף, זה עושה לי משהו. אני לא מתכוון ׳לעוף׳ על זה, אבל כיף לשמוע את הדברים האלה״ מספר גל בראיון מיוחד לעיתון זהר הצפון ולפורטל זהר.נט. ״הניצחון פתח לי דלתות והגדיל את ההכנסות. לדוגמה: נבחרתי להיות הפרזנטור של חברת קמח ׳התחנות הישראליות׳, אחת החברות הבולטות בארץ בתחומה, התמונה שלי מתנוססת על כל שקיות הקמח של החברה, שמשווקת את מוצריה בכל הארץ ממטולה ועד אילת, בקרוב גם בשופרסל״.

עומד על שלו

הזכיה לא שינתה אותו, גל ממשיך להתקדם ולהתפתח כמו שתמיד עשה. במקביל לסדנאות האפייה בסטודיו שהקים בגינת הבית שלו במכוש, הוא פתח מרכז חדש בחיפה שנקרא ״גל בוכניק״ ללימודי קונדיטוריה ואפייה, שבו כיתות לימוד גדולות ומאובזרות בציוד החדיש ביותר. במקום מתקיימים קורסים מקצועיים לקונדיטוריה וסדנאות אפייה יומיות לכל מי שמעוניין. ״מגיעים אלי מכל הארץ, יש אפילו תלמידים קבועים מאזור גדרה ורחובות״ הוא מתגאה.

גל בוכניק
גל בוכניק

במקביל הוא מייצר מזה שנים רבות עוגות עבור חברת קייטרינג. ״כן, אני עובד פיזית, אופה, לש, מרדד ומפקח על האפייה – ואני אוהב את זה! אני מפתח מתכונים משלי. בשנים האחרונות אני מעניק מניסיוני ומייעץ לעסקים בתחום הקייטרינג, אולמות האירועים ועוד, במסגרת הזאת אני מפתח חומרי גלם למכונות ולציוד, בונה פרזנטציות, משנה תפריטים״. עובד קשה הבחור, זה בטוח.

גל בוכניק נמצא בתחום האפייה והקונדיטוריה משנת 1998. שועל ותיק, כמו שהוא אוהב להגדיר את עצמו. תמיד רצה ללמוד טבחות וקונדיטוריה. במשפחה לא כך כך אהבו את הרעיון. ״כל אבא ואמא רוצים שהילד שלהם ילמד משהו נורמלי, אמרו לי ׳למה אתה רוצה להיות להיות טבח? זה לא מקצוע׳. היה קשה לקבל תמיכה והבנה בבית. אבל עשיתי מה שרציתי. אני תמיד עומד על שלי, כשאני מחליט משהו – אני לא רואה בעיניים, הולך על המטרה בכול הכוח, יהיה המחיר אשר יהיה. זה יתרון אבל גם חיסרון״. והוא הלך על זה.

לאכול את העולם ובגדול

ההתחלה הייתה צנועה. הוותיקים בכרמיאל זוכרים את גל מירידי האוכל של יום שישי בקניון לב כרמיאל. הוא נזכר: ״הייתי מכין בבית עוגות שמרים, קצת עוגות בחושות, קצת מכל דבר. ככה עשיתי שבע וחצי שנים, כל יום שישי קבוע מ-9 עד 2 בצוהריים. הייתי חי מזה. ואפילו טוב. הייתה הצלחה יפה מאוד, לקח זמן כמובן עד שאנשים הכירו אותי, ידעו מי אני, מה הטעם שלי, אבל כשזה תפס הלקוחות הגיעו בהמוניהם. עד היום כרמיאלים זוכרים אותי מהדוכן הזה. זה התפתח הלאה, בימי חמישי ושישי נהגתי להגיע לבתי הספר ולמכור עוגות למורים בהפסקות הגדולות. ואז התחלתי למכור עוגות ועוגיות למפעל אלביט ואחר כך למפעל אופגל. זה נהיה ביזנס, פרנסה לכול דבר.

בתקופה ההיא פתחתי ברחוב חטיבת עציוני חנות קטנה, הכנתי ומכרתי עוגות ועוגיות. קראתי למקום ׳גלוש׳ כי ככה סבא ז״ל היה קורא לי. אחרי שנה או שנתיים עברתי לחנות גדולה יותר במרכז מגדלי האקדמיה. רציתי לאכול את העולם. לגדול ובגדול. בדיעבד זו הייתה כנראה טעות…״

גל החליט ללכת על כול הקופה. שנה ומשהו אחרי שעבר לחנות במרכז מגדלי האקדמיה הוא היה בטוח שהגיע הזמן לקפיצת המדרגה הבאה והשיק עסק גדול וחדש במתחם תחנת הדלק דור אלון. ״קפצתי מעל הפופיק״ הוא מודה. ״זו הייתה חנות של 100 מ״ר, השקעתי המון כסף במקום, זו הייתה מסעדה חלבית, בית קפה וקונדיטוריה, עשינו משלוחים למפעלים באזור התעשייה. עסק גדול. שם חטפתי את ׳הכאפה׳ של החיים. בדיעבד הבנתי שאם אתה רוצה להצליח תתמקד בדבר אחד, לא להתפזר. התחלתי לחלק את כול האנרגיה שלי בין המסעדה, בית הקפה, הקונדיטוריה, וזה התפוצץ. אחרי 11 חודשים ברחתי משם כול עוד נפשי בי. התחננתי לבעל הבית שיוציא אותי מהחוזה וסגרתי את המקום. זה היה אוקטובר 2010. אני לא אשכח. ריסוק טוטלי. קרסתי״ הוא אומר בכנות.

המשפחה התקשתה להתמודד עם הנפילה, מה גם שאביו של גל היה מעורב כספית בעסק, כך שהקריסה גררה את כל המשפחה למטה. ״היה קשה מאוד בבית. אחרי כל מה שעברתי ועשיתי, הידהדה בראשי המחשבה, שאולי ההורים שלי צדקו, כשאמרו שאפייה היא לא מקצוע בשבילי. התחושה הזו ליוותה אותי המון זמן. מה שקרה עם העסק פגע במשפחה והרגשתי נורא עם זה. הבנתי שאני האחראי על מה שקרה. למזלי לא נשארו חובות, אבל כל החסכונות נמחקו. הייתי צריך להתחיל הכול מאפס, כמו תינוק שמתחיל מההתחלה״.

התפנית

גל בוכניק נטל פסק זמן ארוך כדי ללקק את הפצעים ולהבין מה השתבש. הוא הבין שעליו לבצע חישוב מחדש ומצא עבודה כשכיר. איש מכירות במפעל שמשווק חומרי גלם למטבחים. ״הייתי חייב לפרנס את המשפחה״ הוא מסביר. דווקא שם חלה התפנית.

גל בוכניק סדנה אפייה
סדנה במרכז החדש של גל בחיפה. צילום: פרטי

״אני מאמין בגורל. לכל מה שקורה בחיים יש משמעות״ הוא אומר. ״תוך כדי העבודה כאיש מכירות, נחשפתי ללקוחות, יצרתי חברויות חדשות, אחד הקניינים, בעל חברה ברמת הגולן, פנה אליי יום אחד והציע לי לייצר עבורו עוגות בתמורה לסכום של 15,000 ש״ח בחודש. כשסיפרתי על כך לבעלים של המפעל בו עבדתי, הוא פירגן ותמך. סיפרתי לאשתי שאני רוצה לחזור לתחום האפייה. אחרי כול מה שקרה, היא העדיפה שאני אתרחק מהתחום הזה כמו מאש ולא הייתה בעד הרעיון. ראיתי בהצעה הזדמנות לחזור לאהבה הגדולה שלי ולהרוויח עוד כסף. החלטתי ללכת על הרעיון. הכנתי את ההזמנה הראשונה של הקינוחים, הקניין התלהב מהטעמים, זו הייתה הצלחה גדולה. אחר כך באו עוד הזמנות. במשך חמש שנים עבדתי במקביל כאיש מכירות ובהכנת הקינוחים. זה היה קשה מאוד. הקמתי בגינה הפרטית שלי חדרון עבודה עם דלת, הנחתי דק עץ והקפתי גזיבו בקרשים, הכנסתי תנור, כיור, מקפיא מאוורר קטן ואפילו קיבלתי אישור כשרות על המקום. בהמשך הלקוח הפנה אותי לעוד לקוח ואז הצטרף עוד לקוח גדול, בעל קייטרינג גדול – למעשה, הלקוח השלישי עדיין איתי, אני מכין עבורו באהבה עוגות ועוגיות״.

אחרי 5 שנים קשות מאוד, כעצמאי ושכיר, הבין גל לפרוש שוב כנפיים ולעזוב את עבודתו כשכיר: ״הפעם הייתי מספיק מנוסה כדי להבין שאני לא צריך חנות של 100 מ״ר, אני יכול לעבוד מהבית כעצמאי בלי הוצאות נוספות…״

חדרון העבודה הקטן התרחב בשלבים בגינת הבית והפך לאולם יצור. במקביל לעבודתו בייצוא קינוחים החל גל להעביר סדנאות אפיה לקבוצות – אצלו וגם מחוץ לבית, בתיאום מראש. הוא מצא את עצמו רץ ממקום ממקום, מצפון עד דרום. הוא הגיע עד אילת.

לא רצה להשתתף בתוכנית

למשחקי השף הגיע גל בוכניק אחרי לא מעט לבטים. ״התוכנית משחקי השף היא בדיוק מה שאני אוהב – נטו מקצוענות. אמרתי לעצמי שאם תהיה תוכנית קונדיטוריה כזו אני אלך על זה. יום אחד התקשרו אליי המלהקים של משחקי השף – קונדיטור, אישהו שמעו עליי. הציעו לי להצטרף לאודישנים. נרשמתי. הגעתי לאודישן ראשון, הבאתי מנה כמעט גמורה וצילחתי אותה במקום. העבירו אותי לשלב השני שבו העוגה שהבאתי קצרה מחמאות מהשופטים – הם יצאו מהחדר שלהם כדי להגיד לי במיוחד שזו אחת העוגות הטעימות שטעמו. הציעו לי חוזה כמו שמציעים לכל מי שמשתתף בתוכנית ואמרו לי תתכונן לאודישן מצולם מול השפים של התוכנית. סירבתי!״.

״להגיד לך שלא עשיתי במכנסיים? לא הייתי מוכן לאודישן הזה. הודעתי להפקה שאני מבטל את ההשתתפות שלי. כשהגיע המעמד הזה, הלחץ היה גדול. חשבתי מה יקרה אם אפשל בשידור? כל המוניטין שבניתי ייהרס. אמרתי להם ׳תשכחו מזה, אני פורש׳. התקשרו אליי אנשים מההפקה, המלהקים, האחראית, מתמודדים, מנהלים… בכל פעם סירבתי בתירוץ אחר. כלום לא עזר להם. ואז התקשר אליי העורך הראשי של התוכנית, רועי עוז… אמר לי ׳אין חיה כזו, אתה תהיה בתוכנית ויהי מה׳. אמרתי לו תקשיב קבעתי השתלמות חו״ל, הוא הודיע לי לבטל – וההפקה תממן את ההוצאות״.
יום-יומיים לפני ראש השנה קרה משהו ששינה את ההחלטה של גל. ״ניגשתי להסתפר. היה תור. גלית גיל, מישהי שלא הכרתי

ולא ראיתי מעולם קראה לי לצאת החוצה. אמרה לי ׳אני רואה שיש משהו גדול שאתה מפחד לעשות אותו… אני נומרולוגית, תן לי את תאריך הלידה שלך…׳ הסתכלה, בדקה, אמרה לי ׳השנה זו השנה הכי גדולה שלך אי פעם, משהו גדול הולך לקרות לך. לא הייתי מוותרת, תלך על זה׳. מה הסיכוי שבאמצע החיים, מישהי שלא פגשתי אותה מעולם תזרוק דבר כזה באוויר? לא סיפרתי על כך לאף אחד עד ערב הגמר, לא לאשתי ולא לאף אחד. בערב הגמר שלחה לי גלית הודעה – ׳אמרתי לך?׳

הניצחון הגדול

ערב ראש השנה 2017 גל חתם סוף סוף על החוזה. ואז החלו הצילומים , כל העונה צולמה בטרם עלתה לשידור, למעשה, הכל היה מוכן חוץ מהתוצאות של הזוכים בגמר. ״הצילומים היו מאוד קשים, 3 פעמים שבוע, מתוכם יומיים ארוכים מ-7 בבוקר עד 2-3 לפנות בוקר. מטורף. שתינו הרבה משקאות אנרגיה, רק כדי להישאר ערניים״.

 

 

אסף גרניט גל בוכניק משחקי השף קונדיטור צילום מיכה לובטון
אסף גרניט וגל בוכניק במשחקי השף קונדיטור. צילום מיכה לובטון

ההתחלה הייתה קשה דווקא. במשימה הראשונה גל קירטע: ״היו מלא בעיות. נשרף קרמל, חתכתי אצבע, הרגשתי את הלחץ, אבל סיימתי נקודה פחות ממי שסיים עם המשימה המצטיינת. בהמשך הרמה עלתה. זה משחק אישי וחברתי, משימות בקבוצה, משימות אישיות ומשימות הדחה. הקבוצה שלי תחת אסף גרניט הייתה לוזרית, הפסדנו בכל המשימות למעט אחת. ובכל פעם שהקבוצה מפסידה, אתה מגיע עם חבריך למשימות הדחה. כקבוצה לא התחברנו, אבל במשימות האישיות היינו תותחים. כשהגענו למאני טיים המשימות היו קשות מאוד… אתה מסתכל על שאר המתחרים ומבין שיש לך סיכוי די טוב להפסיד. כשהמנחה מירי בוהדנה הכריזה שעליתי לגמר… אמרתי ׳וואו, זה מטורף׳. לא רוצה להישמע שחצן אבל עוד לפני שהחלו הצילומים הייתי בטוח כל-כך בידע שלי וביכולת שלי, האמנתי בעצמי שאני מסוגל לנצח בהליכה, אבל זו תחרות פתוחה – והכול יכול לקרות״.

ביום שידור הגמר, היה גל חסר מנוחה. ״ישבנו מול המסך, אני אשתי וכול המשפחה, בבית. לא הוצאתי מילה מהפה, בעצם אף אחד לא דיבר. שקט ודממה בסלון. ואז מגיע הרגע של ההכרזה. פרסומות. עצבים. ואז מירי בוהדנה הכריזה… ׳גל בוכניק הוא הזוכה׳! הדבר הראשון שעשיתי, היה לבכות כמו תינוק. הדמעות ירדו בלי הפסקה. זו הייתה התפרקות אחרי תקופה ארוכה. 20 שנה אתה מנסה להוכיח שאתה הטוב מכולם, ועכשיו אתה מקבל את החותמת על כך בתוכנית המשודרת בכל המדינה, מהשפים הכי גדולים בארץ. אני עדיין חנוק רק מהמחשבה על זה…״

אחרי הזכיה החלו הטלפונים. הם לא פסקו. קרובי משפחה, חברים, מכרים. ״הייתי מוצף. זה הרגע שבו הוכחתי לכולם! זה תואר, זה רשמי, שאני הכי טוב שיש במה שאני עושה. אני מתאר לעצמי שהרבה אנשים אכלו באותו יום את הכובעים שלהם…״

המסר של גל

גל אומר שהזכייה שלו היא למעשה מסר לכולם. ״מה שעשיתי מוכיח – שכול אחד יכול להגשים חלום. בחודשי הקיץ העברתי למשל קייטנות אפייה לילדים. ההרשמה הייתה מלאה. אני פונה להורים, תנו לילדים שלכם לעשות מה שהם רוצים, מה שהם אוהבים. אל תעצרו אותם, ולצעירים אני אומר – אתם לא צריכים לרצות אף אחד, תעשו מה שהלב שלכם בוחר, לא מה שטוב לאמא ולאבא. יש ביקוש עצום בתחום הקונדיטוריה, זה לא מה שהיה פעם, היום זה מקצוע, זו אומנות ומי שרוצה להיכנס לתחום הזה יגלה עולם ומלואו של אפייה״.

תישארו מעודכנים, הצטרפו אלינו:

גם המשפחה של גל מפרגנת ועומדת מאחוריו. ״אחרי הנפילה היה קשהלקבל תמיכה מהמשפחה, אפשר להבין את זה. אבל כשהתחלתי לעמוד על הרגליים ולהצליח במה שאני עושה, גם בבית הבינו שזה מה שאני אוהב לעשות. אשתי יודעת זאת ושמחה לראות אותי מאושר. ההכרה בכך היא המפתח לתמיכה. אני חושב שצריך לתמוך באדם, לא משנה מה הוא עושה, לגבות אותו, לתת לו את כל הקרדיט – אם הוא עושה מה שהוא אוהב לעשות, למה לעצור בעדו?״

ומה עם הדור הצעיר, האם גם הילדים הולכים אחרי האב המפורסם? ״הילדה הגדולה בת 14, האמצעית בת 12 והבן הצעיר בן 6. משלושתם, האמצעית אוהבת מאוד לאפות היא משתתפת בסדנאות באופן קבוע. גם הילד הקטן נמשך לתחום. כמו שאני אומר על עצמי, אם מישהו נהנה מזה, אני אהיה האחרון שעוצר אותו. להפך, אתן להם את כל הביטחון שבעולם להמשיך בתחום״.

ומה הלאה? במבט לעתיד גל אומר שזו רק ההתחלה. ״חלמתי להגיע לכאן, אבל זה לא מסתיים בנקודה הזו. יש לאן לשאוף, השמיים הם הגבול ומכאן נמשיך לעוף ולייצר״ הוא מסכם.

כתבה מעניינת:

רגינה קליין מראשוני כרמיאל

רגינה קליין שורדת השואה ממחנה טרנסניסטריה הלכה לעולמה

שתפוקליין ששרדה את השואה ברומניה עלתה ארצה בשנת 1966 והייתה מראשוני כרמיאל ומקימי מפעל את״א. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.