בית / להיות איתך / הכוח הנשי / האם הפמיניזם סותר את הרומנטיקה?

האם הפמיניזם סותר את הרומנטיקה?

מאת אלה ויינטראוב

כמה פעמים שמעתם את המשפט "מצאתי את החצי השני שלי" או, "בלעדיה אני חצי בן אדם".

מדוע אנו נותנים נופך רומנטי למשמעות הסותרת את הרומנטיקה? ואיך זה מתחבר לפמיניזם?

אם נסתכל על התנועה הרומנטית נבין שהיא נותנת מקום לאדם כפרסונל, כשלם, כאינדיבידואל.

אך אם נתייחס למשפטים הכתובים מעלה, אנו בעצם מבטלים חצי מעצמנו ורק כאשר אנו בזוגיות הנכונה לנו אנו הופכים לשלם.

האם אנו באמת חצי אדם? האם ניתן לבנות זוגיות ללא צורך שהשני ישלים אותי אלא פשוט יחיה לצידי?

איך בעצם התנועה הפמיניסטית מחזקת את הרומנטיקה אך גם לא? כיצד נסתכל על האחר כשלם?

על הפמיניזם אפשר לכתוב רבות, התנועה הייתה רחבה עם היבטים שונים ודעות מגוונות, אך המקור בא ואומר שיש לתת שוויון זכויות והזדמנויות לנשים כמו שלגברים.

כשאני מסתכלת על שתי התנועות אני בעצם רואה חיבור נפלא המחזק את האינדיבידואל, תנועות הבאות לומר "תנו לנו מקום כפרסונל ולא כסטראוטיפ, תנו לנו אפשרות להביע את עצמנו כאדם ולא כחלק מקולקטיב שאתם יצרתם".

השוני הבוהק הוא ביחס – הרומנטיקה מייחסת את האמונה שלה לאדם ביחס לחברה והפמיניזם מתייחס לקבוצה – לקולקטיב, כדי להוביל לשינוי.

שניהם מתייחסים לאדם, ליכולתו, לאפשרויותיו ולמימושו כאחד.

כנסו לכתבה הראשונה בנושא:

האם לרומנטיקה יש מקום בעולם המודרני?

הרומנטיקה של היום… סיפור

הוא יודע את דעותיי לגבי שוויון זכויות, הוא כמוני מאמין בשוויון הזדמנויות, אך דבר אחד מבלבל אותו כל הזמן.

האם בהיותו ג'נטלמן הוא בעצם מבטל את היותי פמיניסטית או שלא?

האם בכך שהוא רוצה לדאוג לי ולעזור לי אני שמחה על כך או שבעצם, ארגיש שבזה הוא מבטל את הרצון שלי לעשות זאת בעצמי?

נפגשתי עם ידיד ושאלתי אותו את השאלות הללו, סיפרתי לו על האמונה שלי בתנועה הרומנטית, את הרצון שלי להביא לידי ביטוי את האני הפנימי שלי כאדם, גם אם זה לא מתאים לתרבות ולנורמות.

אחד הדברים שהוא אמר "הרבה גברים תומכים בשוויון, אך לפעמים אתן מבלבלות אותנו בדרך בו אתן רואות את זה".

המשיך ואמר "אם אני רוצה להזמין אותך לקפה בדייט הראשון, יהיו נשים שיראו בכך כעלבון, אך, אם לא אזמין, אחרות יראו בכך חוסר כבוד".

הקשבתי והבנתי את הדילמה, הפמיניזם עזר לנו כנשים מאוד אך גם יצר סוג של אי ודאות בקשר הזוגי.

הרומנטיקה הזוגית הפכה להיות סוג של חוויה שלא כולם מתחברים אליה, יש כאלו שאף סולדים ממנה או מפחדים.

לאלו כמוני, רואים ברומנטיקה אנרגיה מכילה הרוצה להביא אותנו לידי ביטוי ומימוש..

התנועה הרומנטית, אינה פמיניסטית, בתקופה שדאז היא התייחסה לגברים, היום אפשר להביא אותה לידי מימוש גם לנשים.

החשוב הוא הבהירות.

שאלות…

קראתי מאמר של דר' לירז מרגלית – היא שאלה סטודנטים האם הם עדיין בדור הזה מחזרים אחרי נשים, התשובה שלהם הפתיעה אותה וגם לא.

היום הם כמעט ובכלל לא מחזרים, הנשים לקחו את שרביט החיזור, קבוצות המדיה ואתרים חברתיים.

מה עושים עם זה? האם במקום הזה הגברים מרגישים שלקחו להם את הבסיס השורשי?

האם הרומנטיקה הרומנטית נעלמת?

האם אנו הנשים רוצות להיות מחוזרות?

והאם הפמיניזם הלך קצת רחוק מידי?

כל זאת בכתבה הבאה…

 

שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link