תמיד הוא מעלה את זה בפגישות שלנו, את עניין החלום שלו. יש לו חלום למכור הכול, את האוטו, את הבית, את הרכוש, הכול, ולרכוש לעצמו קרוואן. תמיד יוצא לנו לצפות בערוץ דיסקברי ולראות איך בונים אותם, מציידים אותם, גוררים אותם למקומות הכי אקזוטיים, את הקרוואנים. ותמיד אותה אמירה: “יום אחד גם לנו יהיה”.
יום אחד היא נכנסה, הגב’, מרשימה, שיער לבן אינטליגנטית. היא מתאמנת אצלי שלושה חודשים. באימון האחרון היא הודיעה לי שבחודש יוני היא תעלם לי לשלושה חודשים.שאלתי: ”למה, לאן את נוסעת?” היא ספרה שיש לה קרוואן בצרפת.היא נוסעת עם בעלה בכול שנה לטייל באירופה עם הקרוואן למשך שלושה חודשים. השתררה דממה, לרגע הייתי המום, הרי זה החלום ההוא, הרחוק. והיא הוסיפה: ”אני פוחדת לאבד את כול מה שהשגתי אצלך, מה יהיה עם הכושר שלי?”.
שוב השתררה דממה, אבל הפעם הדממה הייתה רועמת, כעסתי, נעלבתי. “יש לך קרוואן ואת פוחדת לאבד את הבריאות שלך? הרי למה יש לאנשים קרוואן? בכדי להתקרב לטבע! מה עושים בקרוואן? הרי מיטה יש לנו בבית. טלביזיה יש לנו בבית, כך גם מקרר, שירותים ומקלחת”. יש לנו קרוואן המשכתי במשנתי: בכדי להתקרב לטבע! אמרתי בתוקף. עם קרוואן נוסעים לשפת הים גם כדי לרוץ אל מול השקיעה, עם קרוואן יורדים לנגב ומשכימים להליכה בשעת זריחה מוקדמת, עם קרוואן חונים על הכנרת לשכשך במים, עם קרוואן עולים לרמת הגולן לרכיבת אופניים מרעננת. עם הקרוואן שלך תעצרי לרגע בחבל פריגור דורדונייה ללגימת יין אדום שלאחר הליכה בשדות. עם קרוואן חוזרים בריאים יותר הביתה, אם בכלל תרצי לחזור.
את מבינה, הוספתי, יש לך את כול הסיבות של לא רק לחזור אלי בריאה יותר, אלא גם מאושרת יותר, יש לך אפשרות לגוון את חיי הפנאי שלך, את האימונים והפעילות הגופנית, וככה את נוסעת? בחשש? בפחד? באי ודאות? “יש לך משימת אימון למסע שלך” אמרתי לה: “את רושמת יומן מסע ומשבצת בו את מגוון הפעילויות הגופניות אותן תעשי לכול אורכו. בסופו לכשתחזרי, תצטרכי להראות לי אותו, כך תיהני יותר, אני בטוח. תתקרבי לטבע, ותשובי אלינו בריאה עוד יותר. אני והחבר שלי בעל החלומות, נמשיך לקנא בך ולרקום בדמיוננו שאנו עושים את שאת עושה.
סעי לשלום ושובי בשלום.
שלכם, רון