תשמעו הרי כל הארץ מלאה שחיתות. כולם כולל כולל כולם מושחתים ברמה כזו או אחרת. קשה מאוד למצוא ולו מוסד או גוף אחד שאיננו מושחת. אבל, מעל כולם, ממש מעל כוללללם נמצאים הגופים שאמורים לדאוג לדיור הציבורי בארץ והכוונה לעמידר,עמיגור ועליהם מופקד משרד השיכון. מה שמתחולל בגופים הללו פשוט בלתי נתפש.
לראות תשדירי פרסום של עמידר זו שערוריה בפני עצמה. אתם? עמידר? לשם מה אתם מפרסמים את עצמיכם בהון כסף? אתם מוכרים משהו? איזו עזות מצח זו? לראות את אחד המנהלים שלהם מחייך ומספר את כל סיפורי האלף לילה ולילה שלו.חברות, זה מעורר בחילה אמיתית.
האמת היא שאין היום דיור ציבורי. פשוט אין. אתה צריך להיות אם חד הורית נכה,עם 5 ילדים כדי שאולי אולי אולי תקבל דירה.אולי. תקבל? לא ממש תקבל,תצטרך לשלם לט מעט. עמידר יצאה במבצע לשיפוץ עשרות אלפי דירות ב-80 מליון ש"ח. וואלה. פתאום מצאתם כסף? היכן הייתם בכל 20 השנים האחרונות? מילא זה.(ממש לא מילא…) אבל אין שום ספק שלא מעטים גזרו קופון על המסחרה שעשתה החברה הזו עם דירות. אך לפני שבוע התגלה שעבור העובדים של עמידר שופצו שתי דירות,אחת באילת,אחת בטבריה בעלויות מטורפות. הבנתם את זה? ואילו דירות ימסרו ? כן. חדר אחד או שניים…בזיון.
ומי שחושב שהמצב בעמיגור שונה? שיקום. אותו הדבר בדיוק אם לא גרוע יותר. אגב, שני המוסדות הללו בעצם כפופים למשרד השיכון. אני אישית מכיר שני פקידים שפשוט עושים את המוות לכל מי שבכלל מנסה איכשהו לקבל אישור לדירה בדיור הציבורי. שניהם כמובן עובדי משרד השיכון. עומק השחיתות מחייב הקמת וועדת חקירה ממלכתית. אנשים צריכים ללכת לכלא. אלה אנשים שגרמו ועדיין גורמים להמוני ישראלים להשאר נטולי קורת גג. זו חרפה שלא תמחה לעולם.
הזדמנות חד פעמית לכונן שלום. כן. שלום עם העולם הערבי
אני מזמן לא מצליח להבין את ראש הממשלה המכהן.לא מבין איך יש לו ולו בוחר אחד.קטונתי. זה ענין ששייך לפסיכולוגיה. תשמעו. פתאום,בשנים האחרונות. המילה שלום הפכה למילה בזויה,לא מקובלת.מוקצית מחמת מיאוס. על אף שזו המילה שמופיעה הכי הרבה פעמים בספר הספרים. מה קרה פתאום? הכל התחיל באהוד ברק שהודיע שאין פרטנר. אולי זה נכון ואכן אין פרטנר בצד הפלסטיני. אבל יש ויש פרטנרים בסעודיה,במפרץ הפרסי,בעירק ובעזרת העולם ומצרים וירדן היינו יכולים להגיע היום בתוך זמן לא רב להסכם איזורי אדיר. העולם הערבי מעולם לא היה מסוכסך בינו לבין עצמו כפי שהוא היום. לכולם, כולל ישראל יש אויבים משותפים. החמאס, החיזבאללה, דאעש , סוריה ואיראן. זה לא חלום,זה לא הזוי,זה בהחלט אפשרי,אילו, אילו היה כאן ראש ממשלה שלא חושב כל הזמן רק,אך ורק על השרדותו הפוליטית למען החיים הטובים שלו. כן,אני יודע שיש שכועסים עלי כרגע.לא נורא. יעבור. אני אזרח פשוט מן השורה כמו כולם,אין לי אספירציות פוליטיות. פשוט יש לי ילדים כאן. 3 ילדים ונכד אחד ועליהם אני חושב וכן,גם עלי. ואני אומר לכם די. יש הזדמנות ענקית להגיע להסדרים גדולים וחשובים עם אותן מדינות ערביות שיכפו על הפלסטינים הסדר. אני רוצה שלילדיי יהיה כבר שקט לכל הרוחות. את שני בניי כבר שלחתי למלחמות. לא ישנתי לילות על לילות והכל מתוך אהבה למדינתי והידיעה שכשאין ברירה יוצאים למלחמה. אבל הלו, עוד מעט 70 שנים בלי יום אחד של שקט? זה נשמע לכם הגיוני? נורמלי? וכמובן שמתוך המלחמות האלה נובעות גם הבעיות הכלכליות שלנו. או שזה לפחות מה שמוכרים לנו. אין לנו דקה של שקט גם לא בתחום הכלכלי. מחרבים אותנו בשיטתיות. דואגים אך ורק למי שבלאוו הכי יש לו. יש לו הכל.
כך אינני מוכן להמשיך.בשום אופן. אני דורש שלילדיי יהיה שמץ של סיכוי לרכוש דירה.שתהיה להם עבודה כאן בכרמיאל ובכלל בגליל. אני דורש חינוך ברמה גבוהה. אני דורש גני ילדים עם 20 ילדים ו-3 גננות וסייעות לפחות. אני דורש שהחינוך יהיה פה בחינם.ממש בחינם. אני דורש שיחדלו לרמות אותי כל יום,כל הזמן בכל מקום. אני דורש שלילדיי יהיה כאן טוב כי זו מדינתם.מדינה נועדה לדאוג לרווחת אזרחיה בראש וראשןנה. את זה ביבי לא מסוגל לתת לנו. הוא פשוט לא מעונין. איש לא זקוק לעוד הוכחה שאנחנו פשוט לא מעניינים אותו. יש לתת למישהו אחר להנהיג את המדינה ואני משוכנע שיש מועמדים מצויינים.
הייתי בכנס של יאיר לפיד, כאן בכרמיאל…
מאחר שאינני סגור עדיין לגבי הצבעתי בבחירןת.ממש אינני סגור,הלכתי לשמוע את יאיר לפיד שהתארח במרכז ברוך כאן בכרמיאל. חייב לומר שהופתעתי מאוד מכמות האנשים שהגיעה. קשה לי להחליט עדיין אם הגעתי לכנס בחירות או למופע של יאיר לפיד,חינם אין כסף. לצד הדברים המאוד רציניים שאמר כל הזמן ליוותה אותי תחושה של "היכל תרבות"…ניסיתי להפריד. לא כל כך הצלחתי. לפיד הוא כוכב ללא ספק. הוא נראה כוכב,הוא מדבר כוכב, הוא מתנהג כוכב. נכנס בסערה לבמה ומיד שיגר סוג של בדיחה רצינית. סיפר שימי שלישי שלו מוקדשים לביתו וכי יש רק טלפון אחד לו הוא חייב לענות. ישב בבית קפה עם בתו.הזמין אספרסו מהמלצרית. הנייד צלצל ועל הקו ראש הממשלה שהודיע לו על פיטוריו. כששבה המלצרית עם האספרסו אמר לה: "תראי מה זה.כשהזמנתי את האספרסו הייתי שר האוצר של מדינת ישראל. חזרת עם האספרסו ואני כבר לא שר האוצר…" אי אפשר ממש לכעוס על לפיד על אף שפגע כשר אוצר בלא מעטים מאיתנו. אבל כאמור,לצד ההתרגשות הפרובנציאלית הידועה שלנו מכל סלב שמגיע אלינו מתל אביב, דיבר יאיר לפיד על הנושאים החשובים ביותר לנו ולמדינה. אמר הרבה מאוד דברי טעם. האמנתי לו. האמנתי לו שבאמת אכפת לו שבאמת הוא רוצה מאוד להיטיב איתנו האזרחים ומכאן גם למדינה. עדיין לא השתכנעתי סופית האם להצביע ללפיד? להרצוג? או שמא לכחלון? כרגע הנטייה היא הרצוג אבל לא נעול.