זהר.נט חדשות כרמיאל
תשננו היטב את שמו של אהוד גינצבורג מכרמיאל, רק בן 23 אבל כבר אלוף הארץ ומקום שלישי בעולם באיגרוף תאילנדי וכעת בדרכו לקריירה בעולם הסרטים. הוליווד, מאחורייך!
מאת גיל דובריש
אהוד גינצבורג, רק בן 23, יליד ותושב כרמיאל, שב לאחרונה מטיראנה, בירת אלבניה. מה עשה צעיר כרמיאלי, במקום שאליו כמעט ולא מגיעים ישראלים? גינצבורג, אלוף הארץ באיגרוף תאילנדי, שהה באלבניה במסגרת צילומי סרט הוליבודי בהשתתפות ארמנדו אסנטה, כוכב קולנוע וטלוויזיה ותיק ומוכר. לאור ההצלחה כבר קיבל אהוד הזמנה להשתתף בסרט נוסף – כשחקן! הוליווד, ללא ספק, קוראת לו לבוא…
הרומן של גינצבורג עם איגרוף תאילנדי החל לפני 9 שנים, כשהיה תלמיד בתיכון. ״התחלתי להתאמן בחדר כושר, אחרי שנה הגעתי איכשהו לאיגרוף תאילנדי דרך מאמן בשם דני פליק, בהמשך עברתי להתאמן אצל אוהד קורלנד״ הוא מספר.
בצבא שירת אוהד במשמר הגבול. הוא לא אוהב להרחיב את הדיבור על השירות, מה שכן אוהד מוכן לספר, בהומור ציני, הוא: ״כשעברתי מאיגרוף תאילנדי, במקום מכות בראש התחלתי לחטוף בקבוקים… שירתתי בירושלים, בחבל בנימין, בקלקיליה ומקומות נוספים, כל שישי-שבת היו משליכים עלינו אבנים ובקבוקי תבערה, אנחנו היינו מגיבים וחוזר חלילה. זה היה שירות מאתגר…״
במהלך השירות זכה גינצבורג לקבל תעודת הוקרה על כך שתפס מחבל מבוקש. |״הייתי טירון, רק שבועיים לפני כן הגעתי ליחידה באזור ירושלים. חבריי ליחידה קלטו שני חשודים, ערכנו להם בדיקה שגרתית, פתאום גיליתי שיש לאחד מהם רישום והוא מבוקש. הם אפילו לא ניסו לברוח, לא היתה שם דרמה מיוחדת. העברנו אותם לתחנת המשטרה, להמשך הטיפול״.
כשכבר הגיע לחופשה בבית, לא שכח אהוד את חבריו וקפץ לאימון או שניים כדי לשמור על כושר. אחרי שיחרורו חזר בכוחות מחודשים לאיגרוף התאילנדי והחל להשתתף בתחרויות. במקביל למד בקורס מדריכי אומנות לחימה. השיא הראשון בקריירה שלו, הגיע באליפות הארץ בשנה שעברה, כשזכה במדליית זהב בקטגוריית משקל פתוח מעל 91 ק״ג.
גינצבורג, בחור צנוע ושקט, לא ממהר להתרגש. כשאנחנו שואלים אותו על תואר האליפות הוא מספר בשקט: ״באליפות ניצחתי את המועמד המוביל, לעיני מאות צופים. לדעתי זו הייתה אחת הפעמים היחידות שבהן התרגשתי באמת, הרבה יותר בגלל הקהל מאשר המעמד עצמו. אני חושב שאם לא היה בכלל קהל באולם, הייתי גומר את הקרב אחרי סיבוב אחד״.
בין תחרות לאימון, הועסק אהוד אחרי השיחרור בעבודה מועדפת כפועל ייצור, אחרי שסיים החליט לפרוש כנפיים ולראות עולם. אחת התחנות במסע שלו, הייתה תאילנד, לשם נסע בחודש מרץ השנה כדי להשתתף באליפות העולם – ממנה חזר עם מדליית ארד יוקרתית.
״הגעתי לתחרות כדי לייצג את ישראל, עם מגן דוד רקום על המכנס, אבל המדינה לא מכירה בענף ולא מסבסדת אותו. מחצית מההוצאות מימנתי מהכיס שלי ואת המחצית השניה, הצלחתי לגייס מספונסרים שונים. למה נסעתי עד לשם למרות כל המכשולים? כי אני אוהב את זה. הייתה שם התרגשות מטורפת, היו נציגים מכל רחבי העולם. השתתפתי בתחרות במשקל 86-91 ק״ג, הגעתי עד לחצי הגמר, שם הפסדתי לאלוף בולגריה, שזכה בהמשך במדליית הזהב״.
– אני מבין שבמדינות אחרות, איגרוף תאילנדי לזוכה להכרה ממשלתית ותקציבים.
״במדינות רבות מקבלים את כל התנאים הדרושים. למשל, בבולגריה, הענף מסובסד ע״י ספונסר עשיר, בחור יהודי דווקא, שאימץ את האלוף. גם כשחזרתי ארצה ונחתתי בנתב״ג, לא חיכה לי אף אחד. נכון שזה לא כדורגל, אבל התחרות בתאילנד שודרה בשידור חי לכל קצוות העולם, מלבד ישראל. בארץ אפילו לא הזכירו אייטם קטן על הנושא״.
– זה מתסכל?
״בטח, אתה רואה מתחרים מכל העולם שמאחוריהם עומדים ספונסרים גדולים כמו נייק ואדידס. אנחנו היינו עם חולצות של הפאב מכרמיאל…״
כשחזר ארצה מהתחרות החל אהוד ללמוד קורס מדריכי כושר במכון וינגייט. אבל אז, הגיעה ההצעה שאי אפשר לסרב לה, לקחת חלק בצילומי סרט הוליבודי.
״ההצעה הראשונה להשתתף בסרט, הגיעה עוד לפני שיצאתי להשתתף באליפות העולם בתאילנד״ מספר אהוד. ״מי שפנה אלי היה ג׳ו זרוי, מפיק יהודי, מאולפני מרקורי בניו יורק, שבעבר היה שותף בהפקה של הסרט ׳בלק הוק דאון׳. הוא הציע לי להשתתף כשחקן בתפקידון בסרט חדש. התברר שאיכשהו בזכות קשרי ידידות עם המשפחה, הוא ראה תמונות שלי והתלהב מהמראה. די ביטלתי את ההצעה, לא התרגשתי מכך. אחרי שחזרתי מאליפות העולם, אמא שלי לחצה עלי, אמרה לי ׳תנסה, מה יש לך להפסיד׳. ג׳ו זרוי פנה אלי שוב, עם הצעה אחרת: לאמן שחקנים לקראת צילומי סרט. הוא הזכיר את ג׳ון קיוזאק וארמנד אסנטה, הפעם הסכמתי. בסוף קיוזאק ביטל את השתתפותו, נשארנו עם אסנטה. ג׳ו הזמין אותי להגיע בחודש אוקטובר לצילומים, באלבניה…״
– תשתף אותנו בחוויה שלך.
״כשנחתתי בטיראנה, המתינו לי בשדה התעופה המפיק ג׳ו, אחיו סם ושותף נוסף. הם אספו אותי וערכו לי סיור באולפני הצילום בפאתי העיר. פגשתי את ארמנד אסנטה ושאר השחקנים בסרט. ביצעתי את העבודה שלי, אימנתי אותם בתרגילים שונים על-פי הדרישות, על מנת שיוכלו לבצע את המוטל עליהם בסצינות השונות שבסרט. היו ימים שהאימונים נמשכו במשך שעות, תלוי בתפקידו של השחקן ובכישוריו. בדרך כלל היו באימונים קבוצות קטנות, 5 עד 10 שחקנים. זו הייתה חוויה מיוחדת, הרבה צחוקים, כיף, מאוד מעניין לראות איך הכל מתנהל מאחורי הקלעים״.
– יצא לך לדבר באופן אישי עם ארמנד אסנטה?
״יום אחד אמרו לי ׳בוא איתנו למסעדת דגים׳. אני שונא דגים, אבל זרמתי. כשהגעתי זיהיתי שארמנד אסנטה גם נמצא שם… ישבנו, דיברנו. היה נחמד מאוד״.
בחודש שעבר חזר אהוד ארצה, מלא בחוויות. עוד בטרם סיים את עבודתו באלבניה, כבר הציע לו המפיק להשתתף באחד הסרטים הבאים, הפעם כשחקן מן המניין. גינצבורג ענה בחיוב. הוא מספר: ״הסרט שיצולם בסביבות חודש פברואר, ייקרא קיל קיק, בעיטת מוות, בכיכובו של ביל גולדברג, המתאבק הידוע ולוחמי UFC נוספים. גם הסרט הזה יצולם באלבניה, ע״י אותה החברה, אולפני מרקורי. החברה אף מתכוונת לרכוש שטח באלבניה כדי להקים אולפני צילום שישמשו אותם להפקות השונות״.
– אתה כבר מפנטז על הקריירה החדשה שלך?
״אני ממש מצפה להמשך הדרך, אינני יודע עד לאן אגיע, אבל בהחלט אנסה את יכולתי. אין לי בעיה לעשות את הקו כרמיאל – אלבניה בתקופה הקרובה. החלום שלי היה בכלל אחר לגמרי – תמיד רציתי לפתח משחקי מחשב והייתי מאוד רוצה ללמוד את התחום הזה, אבל כרגע, הקולנוע נמצא בראש סדר העדיפויות״.
