הורים לתלמידים בכיתות א׳ באחד מבתי הספר מתלוננים: צעדי ענישה שננקטו נגד ילד המכה ללא הפסקה אינם מספקים. משרד החינוך: פועלים לפי תוכנית התערבות תהליכית
מאת גיל דובריש
הורים לתלמידים באחד מבתי הספר היסודיים בעיר מנהלים בתקופה האחרונה מאבק מול הנהלת בית הספר בעקבות מה שהם מכנים ״אוזלת יד מתמשכת בטיפול בילד אלים״. המאבק הזה נמשך אל תוך חופשת הקיץ וההורים מקווים כי עד שתתחדש שנת הלימודים, בעוד כחודש ימים, יטופל הנושא במלוא החומרה.
לטענת ההורים, אחד הילדים, תלמיד בכיתה א׳ העולה לכיתה ב׳ נוהג באלימות קשה ויום-יומית עם חבריו בשכבה ואף עם ילדים בוגרים ממנו, ובכלל זה מקלל ומכה ללא הרף.
אם לתלמיד הלומד בכיתה א׳ מספרת לנו: ״הבן שלי נדקר בחזהו במספריים על-ידי אותו תלמיד אלים, ללא שום פרובוקציה מצידו. למרבה המזל מדובר במספריים מעוגלים ובטוחים לשימוש, אך עדיין מדובר במעשה מזעזע. לפני כמה ימים אותו תלמיד היכה באגרוף את בני בשעה ששתה מים מבקבוק וכמעט שבר אחת משיניו. ילדה אחרת נדחפה על-ידי התלמיד האלים במדרגות. ויש עוד הרבה מקרי אלימות שבהם היה מעורב בשנת הלימודים״.
אם נוספת לתלמיד בכיתה א׳ באותו בית ספר אומרת: ״אני שולחת ילד בריא לבית הספר, לא יתכן שילד בריון ינהג כרצונו ויחליט בעצמו את מי להכות בבוקר. התלונות החלו מרגע שהילדים חזרו ללמוד בבית הספר, אחרי הקורונה. אין לדעתי ילד בשכבה של כיתות א׳ שלא חווה תקיפה מצידו של התלמיד האלים. הילד שלי נפל קורבן להצקות קשות ותקיפה פיזית מצד אותו תלמיד. מעולם לא היו לבני בעיות אלימות, הוא איכפתי ועוזר, אבל הילד ההוא… עושה מה שבא לו״.
אם שלישית מספרת כי הגישה תלונה במשטרה נגד הילד, למרות גילו הצעיר. ״אני דווקא מרחמת על אותו תלמיד, כי ילד קשה הוא ילד שקשה לו, אבל ילד נורמטיבי לא מתנהג ככה, הילדים בבית הספר לא צריכים לסבול ממנו ולהכיל את התנהגות האלימה שלו. כמה אפשר לספוג ולהבליג?״
לטענת ההורים, הם פנו אל מחנכת הכיתה ואל מנהלת בית הספר כמה וכמה פעמים, ללא הועיל.
קיראו עוד בפורטל זהר.נט:
״העונש היחיד שמוטל על הילד הוא השעיה מבית הספר״ מספרות האימהות. ״באחת הפעמים שהושעה, למחרת הגיעו הוריו לבית הספר, השאירו אותו בכניסה והלכו. פשוט שמו פס על הנהלת בית הספר. צעדים כאלה אינם יעילים ולא מספקים שום פיתרון אמיתי״.
הורי התלמידים מסכימים כי המערכת לא מסוגלת להתמודד עם בעיות כאלה, כלשונם. ״בשורה התחתונה, למערכת החינוך אין שום כלים להתמודד עם משפחה כזו. המנהלת יכולה לדבר עם ההורים, להציע פתרונות אבל בסופו של דבר, אם אין סמכות הורית – המערכת אובדת עצות, הנהלים של משרד החינוך לא מאפשרים טיפול אפקטיבי ומיידי בבעיה. אנחנו מרגישים שאין שום פיתרון והילד ההוא יכול להמשיך לקלל, להכות ולדקור כרצונו״.
חלק מההורים סיפרו כי העבירו פניות למינהל החינוך על מנת להעביר את ילדיהם לבתי ספר אחרים, אולם בגלל ״שנזכרו״ מאוחר מאוד קיימת בעייה לבצע שיבוץ מחדש. אחת האימהות מעלה דווקא טענה נגדית: ״למה שהילדים שסובלים יעברו לבית ספר אחר ויצטרכו להתחיל מהתחלה? כל החברים שלהם בכיתה, זה עוול לגרור אותם למוסד שונה. שהילד האלים יטופל בהתאם ויעבור למסגרת שיודעת להכיל אותו טוב יותר״ היא מציעה.
גורם במשרד החינוך מסר לנו שלא לייחוס, כי המצב עאנו חמור כפי שמציירים ההורים, וכי יש להתחשב בכך שהתלמידים בכיתה א׳ לא פתחו את שנת הלימודים כרגיל אלא שהו זמן רב בבתיהם לפני שחזרו ללמוד.
ממשרד החינוך נמסר לנו בתגובה: ״לאור קשיים שעלו עם שובם של התלמידים מחופשת הפסח נבנתה תכנית התערבות תהליכית שנועדה לטפל באקלים הכיתתי ובצמצום הפערים בתחום החוסן הרגשי שנוצרו בשנת הקורונה. בתכנית זו משולבים כלל הגורמים: פיקוח, ייעוץ, צוות פרט רשות והורים. מנהלת המחוז, ד"ר אורנה שמחון, הנחתה את מפקחת בית הספר, לעקוב מקרוב אחר התנהלות בית-הספר ולגלות אפס סובלנות לכל גילויי אלימות שהם״.