באדיבות נוימרק, בכר, דריקר מן, קונינסקי – חברת עורכי דין, נוטריון וגישור
רחוב הגליל 2 כרמיאל, טלפון: 04-6760078
דוד בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל ביום ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948. במגילת העצמאות אותה הקריא בטקס ההכרזה נאמר: "אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על–ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת–העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל."
ההכרזה על הקמת המדינה התקיימה תוך כדי קרבות מלחמת השחרור אשר הסתיימו רק לאחר יותר משנה, ביולי 1949. ובכל זאת, התעקשו מנהיגי הישוב לקיים את הבחירות הראשונות לכנסת כבר ב– 25 בינואר 1949, תוך כדי ניהול הקרבות. מנהיגי הישוב היו יכולים לדחות את הבחירות עד לסיום המלחמה ולהמשיך לנהל את המדינה על ידי המוסדות הזמניים, אך בהתעקשותם לקיים את ההליך הדמוקרטי על אף המלחמה, העבירו מסר מכונן לציבור כי מדינת ישראל מושתת על יסודות דמוקרטיים ובלעדיהם אין לה זכות קיום.
נראה כי גם הציבור ראה את החשיבות הרבה שיש בקיום הבחירות ו– 87% מכלל בעלי זכות ההצבעה מימשו את זכותם הדמוקרטית.
היום מתקיימות הבחירות לכנסת בהתאם לכללים שנקבעו בחוק יסוד: הכנסת, שנחקק בשנת 1958 ובחוק הבחירות לכנסת, תשכ"ט-1969. על פי החוק כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה זכאי להצביע בבחירות וכל אזרח בן עשרים ואחת זכאי להיבחר לכנסת במסגרת רשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה (ובתנאי שלא נשללה ממנו זכות זאת על ידי בית משפט או הוראות החוק).
בבחירות יש לכל אזרח קול אחד ולכל הקולות משקל שווה. המצביע יותר מפעם אחת צפוי לעונש של שנתיים מאסר. מספר המושבים של כל מפלגה בכנסת נקבע באופן יחסי על פי חלוקת הקולות הכשרים בין המפלגות שעברו את אחוז החסימה.
הבחירות הן חשאיות וחל איסור חמור להשפיע על דרך הצבעתו של בוחר על ידי איום או שוחד והעונש על כך יכול להגיע לחמש שנות מאסר.
בחירות לכנסת יתקיימו כל ארבע שנים, כדי לדחות את מועד הבחירות נדרש רוב של שמונים חברי כנסת. הליך זה התקיים בישראל פעם אחת כאשר הבחירות של שנת 1973 נדחו בשל מלחמת יום כיפור.
צאו, הצביעו והשפיעו!