Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1689859128:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 51806
        )

    [_advads_ad_settings] => Array
        (
            [0] => a:2:{s:11:"disable_ads";i:0;s:19:"disable_the_content";i:0;}
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 2120
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => חיים לפלר
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => החיוך הרחב נדם לנצח: הלך לעולמו חיים לפלר
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => חיים לפלר, מראשוני ומקימי כרמיאל, יקיר העיר, הלך לעולמו בגיל 92. סיפור חייו והישרדותו בשואה מעוררים השראה יכולים להעיד על ניצחון הרוח
        )

    [_yoast_wpseo_estimated-reading-time-minutes] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר.נט | החיוך הרחב נדם לנצח: הלך לעולמו חיים לפלר
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => חדשות כרמיאל
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 1817
        )

)
חיים לפלר צילום מהאלבום המשפחתי
חיים לפלר. צילום מהאלבום המשפחתי

החיוך הרחב נדם לנצח: הלך לעולמו חיים לפלר

שתפו

חיים לפלר, מראשוני ומקימי כרמיאל, יקיר העיר, הלך לעולמו בגיל 92. סיפור חייו והישרדותו בשואה מעוררים השראה יכולים להעיד על ניצחון הרוח על פני האתגרים בחיינו. בנו אורי: ״אבא שלי – איש קטן גדול״

מאת גיל דובריש

דור המייסדים הולך ונעלם: היום התבשרנו בכאב רב על לכתו של חיים לפלר, מראשוני כרמיאל ומקימיה. בן 92 היה במותו.

סיפור חייו מעורר ההשראה יכול להעיד על ניצחון הרוח על פני כל האתגרים הניצבים בפנינו. למרות התלאות והאובדן שעבר בחייו, לפלר מעולם לא הפסיק לחייך… עד יומו האחרון.

חיים לפלר נולד בשנת 1931 בכפר קטן בסלובקיה, על גבול הונגריה. בגיל צעיר מאוד התייתמו חיים ואחיו הצעיר משני הוריהם: כשהיה 4 נפטרה אימו ממחלה קשה וכעבור שנתיים איבד את אביו שעונה ונרצח על-ידי הנאצים. גם שאר קרובי משפחתו, מעל 40, נספו בשואה. חיים ואחיו הוברחו כילדים קטנים לבודפשט, בירת הונגריה. אבל גם לשם הנאצים הגיעו.

ההונגרים משתפי הפעולה נהגו לתפוס יהודים, להעמיד אותם בשורה על שפת הדנובה ולירות בהם למוות. כיום מוצגת אנדרטת הנעליים על שפת הנהר, לזכר היהודים שנרצחו באכזריות ונפלו מתים אל הדנובה.

בינואר 1945, נתפס חיים, אז בן ה-13, על-ידי משתפי הפעולה ההונגרים, והועמד בשורה על שפת נהר הדנובה ביחד עם מאות יהודים נוספים. ההונגרים טבחו ביהודים וירו בהם, אחד אחרי השני. אלא שחיים גילה תושייה רבה, וברגע שנורה האדם לצידו, הוא התחזה למי שירו בו והפיל את עצמו לתוך הנהר. למרות הקור העז הוא הצליח לשחות, לעלות על חוף מבטחים ובכך ניצל ממוות בטוח.

חיים לפלר ניסה לעלות ארצה בשנת 1947 באוניית המעפילים אקסודוס, אך נתפס ביחד עם אלפי היהודים על הספינה ואחרי מאבק קשה ומר עם הבריטים ששלטו אז בארץ, גורשו כולם למחנות עקורים. הוא לא ויתר על חלומו לעלות ארצה ובסופו של דבר הגיע לכאן, הקים בית ומשפחה.

לפלר התגייס לצבא והיה חייל מסור ומצטיין. הוא טיפס בסולם הדרגות עד לפרישתו בדרגת סגן אלוף. אל כרמיאל הגיע בשנות השישים ביחד עם אשתו שמחה לאחר שעברו מקיבוץ פרוד. בראשיתה של כרמיאל שימש כמורה לספורט בבית הספר הראשון בבניין ״הרכבת״ ברחוב הגליל. מאוחר יותר הטיל עליו ראש המועצה המקומית דאז, ברוך ונגר ז״ל, את מלאכת הקמת המשמר האזרחי של העיירה. באותה תקופה חלה חובת שמירה על התושבים, וחיים, כמפקד העיר, היה ממונה על הביטחון והשמירה בכרמיאל. בשנים 1974-1978 כיהן כחבר המועצה המקומית.

בהמשך מונה לפלר לתפקיד מנהל מחלקת הביטחון בעירייה על-ידי ראש העיר עדי אלדר, במסגרת תפקידו זה היה ממונה על כל נושא הביטחון בעיר. הוא מילא את התפקיד עד ליום פרישתו לגמלאות. על פועלו ותרומתו הרבה למען כרמיאל, הוענק לחיים אות יקיר העיר.

על צניעותו של לפלר אפשר ללמוד מכך שכל אותן השנים המשיך להתגורר באותו בית, במשעול הרקפות שבשכונת המייסדים.

בנו של חיים, אורי מספר: ״אני יכול לתאר את אבא בשלוש מילים – איש קטן גדול. כילדים ספגנו בבית את הערכים ממנו – רצון לעזור לזולת, חוש הומור וצחוקים, הכבוד שרחש לכל אדם באשר הוא. מעולם לא ראינו אותו נוטר טינה, אפילו לא לגרמנים. עד היום זה פלא בעיניי״.

ראש העיר השני של כרמיאל, עדי אלדר, מספר: ״חיים היקר היה אדם מקסים, עם חוש הומור, מבט מעניין לחיים… איש פשוט ונעים הליכות, אדם מיוחד במינו. לפני כחצי שנה פגשתי בו בפעם האחרונה, בטיילת של כונת המיסידם, כשטייל עם שמחה רעייתו. דור המייסדים של העיר הולך ונעלם״.

לביאה שלו-פישר, דוברת העירייה לשעבר: ״חיים לפלר היה איש מיוחד עם חיים מיוחדים ואני אתגעגע אליו מאוד. ההיכרות שלנו החלה ב-1964 כשאני הייתי תלמידה בכיתה ד׳ בבניין הרכבת וחיים היה מורה הספורט שלנו. זה המשיך בשכנות ארוכת השנים של משפחת לפלר והורי לילי ואשר שלו (שולץ). אורי בנו של חיים היינו ונשארנו חברים טובים מאז ועד היום. דרכינו הצלבו שוב כאשר חיים היה מפקד המשמר האזרחי ואני השתחררתי זה עתה מהשירות הצבאי ושמחתי להצטרף אליו ולעבוד במשמר האזרחי. לעבוד עם חיים זה היה להרגיש בבית, חיים תמיד דאג לצוות שלו בכל דרך״.

כרמי שלום, רל״ש העירייה במשך שנים ארוכות: ״חיים היה שורד שואה שניצל מהתופת והצליח להימלט מציפורני הנאצים בצורה מעוררת השתאות והתפעלות. הוא היה אדם צנוע ונעים הליכות, אדם אהוב על כל הבריות״.

חיים ז״ל הותיר אחריו אישה, שמחה, שלושה ילדים: אורי, נועה ואוהד, 7 נכדים ושני נינים. לבקשתו, נתרמה גופתו למען המדע.

חיים לפלר (יושב, שלישי מימין) עם ברוך ונגר, שמוליק פרידר ועזרא פיק
שנת 1985: חיים לפלר ז״ל (יושב, שלישי מימין). עוד בתמונה: ברוך ונגר, שמוליק פרידר ועזרא פיק המנוחים. צילום ארכיון

כתבה מעניינת:

מסע של זהות: סגירת המעגל של לאה שגדלה בכפר ערבי ליד כרמיאל

שתפולאה שנולדה לאם יהודייה ואב ערבי, נישאה לגבר מוסלמי והביאה לעולם שלושה ילדים, סבלה מקרע …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *