Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1704635030:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 52861
        )

    [_advads_ad_settings] => Array
        (
            [0] => a:2:{s:11:"disable_ads";i:0;s:19:"disable_the_content";i:0;}
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_the_champ_meta] => Array
        (
            [0] => a:5:{s:7:"sharing";i:0;s:16:"vertical_sharing";i:0;s:7:"counter";i:0;s:16:"vertical_counter";i:0;s:11:"fb_comments";i:0;}
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 2120
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => פסיכיאטר מומחה בכרמיאל
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => %%title%% %%page%% ד"ר בוריס בוגומילסקי, פסיכיאטר מומחה מכרמיאל
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => ד"ר בוריס בוגומילסקי, פסיכיאטר מומחה מכרמיאל, מנתח את הגורמים שמעלים לנו את מפלס החרדה, הלחץ ומערימים בפנינו קשיים נפשיים
        )

    [_yoast_wpseo_estimated-reading-time-minutes] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר.נט | החיים בחברה מגוונת ומורכבת: ד"ר בוריס בוגומילסקי, פסיכיאטר מומחה מכרמיאל
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => אנשים
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 163
        )

)
ד"ר בוריס בוגומילסקי
ד"ר בוריס בוגומילסקי. צילום ארטיום ז'יבטין

החיים בחברה מגוונת ומורכבת

שתפו

ד"ר בוריס בוגומילסקי, פסיכיאטר מומחה מכרמיאל, מנתח את הגורמים שמעלים לנו את מפלס החרדה, הלחץ ומערימים בפנינו קשיים נפשיים. כן, בדיוק הסיבות שאתם חושבים עליהן

מאת גיל דובריש

אם גם אתם מרגישים עלייה במפלס החרדה והלחץ, מתמודדים עם דכאון ופחדים, אתם ממש לא לבד. לפי ד"ר בוריס הסביבה שבה אנחנו חיים, בשילוב גנטיקה, קשיים מהילדות ומהבגרות ואופן החינוך, ״תורמים״ מאוד לקשיים נפשיים שאנחנו חווים. כן, חברים, אתם כבר יודעים את זה, מציאות חיינו כיום מורכבת ועל כן השפעה ישירה על הבריאות הנפשית.

ד"ר בוריס, בן 43, נשוי ואב לשתי בנות, הוא יועץ מומחה של משרד הביטחון, ומשמש כפסיכיאטר מומחה בקופ״ח מכבי, עד לאחרונה גם בכללית ובצבר רפואה (אשפוז בית). אשתו יקטרינה עורכת דין, מתנדבת מזה כשנה בשי"ל בכרמיאל.

בוריס עלה ארצה עם משפחתו כשהיה בן 10 במסגרת גל העלייה הגדול מחבר העמים. המשפחה השתקעה בכרמיאל. בוריס סיים 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה בביוטכנולוגיה באורט מגדים, המשיך ללימודי רפואה בחו״ל, עשה סטאז׳ בבית החולים תל השומר,  התמחות במרכז בריאות הנפש בבאר שבע, ואחרי סיבוב שלם חזר לכרמיאל.
פסיכיאטר הוא רופא, עם 7 שנות לימוד של רפואה ועוד 4.5 שנים של התמחות בפסיכיאטריה. ״הפסיכיאטריה עניינה אותי כבר מגיל צעיר, הייתי סקרן מאוד לגבי התחום הזה״ מספר ד"ר בוגומילסקי. כשהייתי בשנת הסטאז׳ שלי כרופא התנסיתי במגוון תחומי הרפואה, אבל הבנתי שאני מעדיף פחות את הרפואה הקלאסית. כמעט כמו כל רופא, היו לי מחשבות רבות לגבי הכיוון שאבחר, ובסופו של דבר בחרתי בתחום הפסיכיאטריה״.

– מה משך אותך לתחום הזה?

״במקצועות הרפואה השונים הרופא נותן למטופלים מענה למצוקתם בהתאם למומחיותו ובהתאם לתלונות בגינן פנו, אבל מה שמייחד את הפסיכיאטריה היא האומנות ביצירת קשר עם מטופל תוך שהאחרון חווה מצוקה נפשית ולעתים יכול להיות גם בלתי צפוי, הקשר הוא הכרחי ביותר להליך הטיפולי. העיסוק בנפש האדם הוא מורכב, דורש כלים להתמודדות הן לרופא והן מתן למטופל. כאשר הפסיכיאטר נותן מענה למטופל למשבר בצורה מיטיבה, ניתן לשפר את מצבו ותפקודו – וכשאתה רואה תוצאות אתה מרגיש סיפוק עצום. מספר רב של אנשים מתמודדים היום עם משברים בחיים, וממבט ראשון אתה לא יודע מה הגורם הוודאי לכך. המון גורמים משפיעים על ההתפתחות הנפשית – גנטיקה, סביבה, משפחה, ולפעמים כשאדם מגיב באופן חריג לסיטואציה שעל פניו לא נראה שיש צורך להגיב חריג, אפשר להניח על השפעה כאמור של מגוון גורמים לכך אבל בחלק יחסי קיימת בסבירות גם טראומה מודחקת. לפסיכיאטר חשוב ביותר לבצע הערכה מקיפה ולגבש אבחנה נכונה מה שהכרחי לטיפול מיטבי."

– פעם היו לוקחים מתמודדי נפש וכולאים אותם במוסדות סגורים. מה השתנה מאז במודעות שלנו לנושא?

״בעשרים שלושים השנה האחרונות, חלו שינויים בחוק הטיפול בנפגעי נפש. עדיין קיימת סטיגמה אך כיום יש למתמודדי נפש ולמטפלים מגוון כלים לטיפול ושיקום מה שמאפשר לשלבם בחברה ובקהילה, במגורים ותעסוקה בהתאם ליכולתם. היום יש הרבה יותר אפשרויות טיפוליות ושיקומיות."

– התחושה היום היא שהחברה שלנו דכאונית ואלימה הרבה יותר בהשוואה למה שהיה בעבר.

״החברה שלנו בהיבטים שונים די מורכבת. אנשים חווים קשיים שונים, קשיים לאחר אירועים טראומטיים, לאחר גירושין, אובדנים של קרובי משפחה, חברים ועוד, המצב הבטחוני מגביר עוד יותר את המצוקה הנפשית, בנוסף אם סביבת מגורים רווית אלימות וקיימת גישה קלה לחומרים, כל זה עלול להביא להופעת מצוקה נפשית היכולה להתבטא בחרדה, דכאון, טראומה ואף מצבים פסיכוטיים ותחלואה מאג'ורית בדמות סכיזופרניה.

– האם החיים בלחץ היא הסיבה שרבים בארץ נוטים להשתמש בחומרים שונים, כמו קנאביס או תרופות אנטי דכאוניות?

״היום גישה קלה יותר לחומרים שונים כגון קנאביס, סמי פיצוציות ועוד. לאחר שהרופא מתרשם שקיימת מצוקה נפשית בדמות דכאון או חרדה מקובל להתחיל טיפול נוגד תחלואה זו ונכון שהתרופות יכולות לתרום לשיפור משמעותי אך לצד זאת ישנם מטופלים שאתגר להתאים להם תרופה והרבה פעמים יש צורך מספר פעמים להמיר את הטיפול תוך שימוש בנוגדי הדכאון מקבוצות שונות. היום ישנן מספר קבוצות של תרופות נוגדות דכאון הפועלות במנגנון שונה מה שאכן מאפשר להתאים טיפול מיטבי למטופל. בהקשר לקנאביס הרפואי, מאושר לטיפול במאובחני פוסט טראומה לאחר שמספר תרופות לא סייעו ומטופלים רבים פונים לטיפול זה ומעדיפים אותו על פני נוגדי דכאון וחרדה. כמו כן, מעבודתי במחלקה סגורה במהלך ההתמחות טיפלתי בצעירים שהתקבלו לאחר שימוש בחומרים כגון נייס גיי ודומיו, לא ברור אילו חומרים קטלניים מערבבים בכדי לקבלם. אושפזו במצב פסיכוטי כאמור לאחר שימוש בחומרים אלו ונדרשו כלים רבים בכדי לאזנם וחלקם אובחנו ושוחררו עם אבחנה פסיכיאטרית כגון סכיזופרניה והמלצה לטיפול ומעקב קבוע.

– מה מאפיין אנשים שפונים אליך לטיפול?

״אני עובד כיום במספר מקומות, נותן מענה בצה"ל כיועץ, מטפל בחיילים מבסיסים שונים, בקופת חולים מכבי מטפל באוכלוסיה מגוונת עם ספקטרום רחב של תחלואה נפשית, לרוב מדובר בהפרעת הסתגלות, חרדה ודכאון, הפרעות אישיות ופוסט טראומה אך גם מצבים פסיכוטיים, סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית. יש מקרים בהם אתה ממליץ על טיפול תרופתי ורואה תגובה תוך זמן יחסית קצר, לאחר מספר חודשים ואף לפני ויש מקרים מורכבים יותר כאשר התגובה לטיפול לא מספקת ולהתאים טיפול לוקח זמן וחשוב להכין את המטופל לכך. לפעמים יש מטופלים שלא מודעים למצבם והצורך בטיפול מה שמקשה על ההליך הטיפולי, השאיפה תמיד ליצור קשר מיטבי ושל אמון עם המטופל וכך הסבירות לטיפול מוצלח עולה אך אם בכל זאת המטופל אינו משתף פעולה בטיפול ונמצא במצב פסיכוטי המתבטא במחשבות שווא – מחשבות לא נכונות ולא ניתן לשכנע אחרת ולא קשורות לתרבות או דת ו/או הזיות שמיעה עם תוכן פוקדני ואף מסוכן ויחד עם התוכן הפסיכוטי קיימת גם מסוכנות כלפי עצמו או סביבתו ו/או שהמטופל בבדיקה מביע מחשבות אובדניות עם תוכנית ברורה לפגוע בעצמו או באחר במקביל להבעה של תוכן פסיכוטי כמתואר פונים לפסיכיאטר מחוזי לצורך בקשה לאשפז את המטופל בניגוד לרצונו על מנת לאפשר מעטפת טיפולית במסגרת של מחלקה סגורה. ברוב המקרים המטופלים בקהילה מביעים רצון לקבל עזרה וטיפול".

"תחום הפסיכיאטריה רחב מאוד, גישות טיפוליות שונות ומגוונות, במהלך השנים חידושים בהיבט הטיפולי, יותר ויותר תרופות חדשות תופסות מקום ורואים תוצאות מה שמאפשר למטופל בהדרגה לחזור לשגרה ותפקוד, להשתקם ולהשתלב בקהילה. נכון שהמערך הפסיכיאטרי סובל ממצוקת כוח אדם והפניות לטיפול הולכות וגדלות אך עדיין אנו גורמי בריאות הנפש עושים מאמצים רבים לתת מענה מקסימלי לפונים תוך מתן טיפול מיטבי מכל הבחינות. ברוב המקרים מומלץ על טיפול משולב, תרופתי ופסיכולוגי כאשר האחרון מתחלק למגוון גישות כאשר לכל מטופל מותאם לפי מצבו".

(תוכן מקודם)

כתבה מעניינת:

ד"ר פרח חנא. צילום דוברות הכללית

מחלת השעלת – מהי וכיצד ניתן למנוע את התפשטותה

שתפובשנים האחרונות, נדמה שעבר זמנן של המחלות הניתנות למניעה. בזכות חיסונים יעילים, הצלחנו למגר מגפות …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *