בית / קהילה / דעות / היה שלום, איצטדיון קריית אליעזר
איצטדיון קריית אליעזר בימיו היפים. צילום מתוך אתר מכבי חיפה

היה שלום, איצטדיון קריית אליעזר

שתפו


אבי גיסברג טור 2אבי גיסברג, כדורגלן במכבי חיפה, עכו ובני סכנין. השיג דאבל היסטורי עם הנוער של מכבי חיפה, אליפויות בבוגרים במדי עכו ובני סכנין, נמנה על סגל נבחרת הנערים וקפטן נבחרת ישראל צפון בגיל נערים, מנהל המכללה לכדורגל כרמיאל בחסות מכבי חיפה, פרשן כדורגל בין היתר בערוץ 2, ערוץ 1 וערוץ הספורט

בית חלומותיי כבר איננו! היה שלום איצטדיון קרית אליעזר

כמה רגעי שמחה אליפויות וחלומות התנקזו במקום הנפלא הזה איצטדיון קרית אליעזר.

במשך 5 וחצי שנים הייתי עולה על קו 262 מכרמיאל לחיפה, יורד בתחנה המרכזית של חיפה, כשריח של שתן, מהול בריח פלאפל מהדוכנים, בהרמוניה עם ריח העשן מהאגזוזים של האוטובוסים, קיבלו את פניי. ושם בצעדים קטנים של ילד עם הרבה חלומות, הייתי פוסע דרך מנהרת הגרפיטי לבית חלומותי איצטדיון קריית אליעזר. השביזות מהנסיעה הארוכה באוטובוס שאז עדיין היו מושכים בחוט כדי שיעצור בתחנה הקרובה, התפוגגה כשנכנסתי בשערי האיצטדיון.

בבית החלומות הכרתי חברים לכל החיים וביחד חלמנו להיות הכי טובים כמו שלימדו אותנו. עשינו היסטוריה כשלקחנו דאבל היסטורי ראשון במחלקת הנוער של מכבי חיפה בעונת 91/92. קרית אליעזר הפך לבית השני שלי. כשהייתי חוזר הביתה שוב באוטובוס הישן, שבו תמיד חלון אחד היה פתוח ותקוע בחורף, הייתי קופא מקור כל הדרך הביתה, שעה וחצי מכורבל בתוך עצמי. אבל מה שחימם אותי היו המחשבות על עתיד, האמנתי שאני אהיה מהגדולים ביותר, במועדון שהצמיח מתוכו המון גדולים. ידעתי שאני צריך להתמיד ולעבוד קשה.

בעידן טרום הפלאפונים והטאבלטים היה לנו המון זמן לחשוב, המון זמן לחלום. הייתי מגיע בכל יום בשעה 9 בלילה לבית חם ולהורים שחיכו לי עם הארוחה שאני הכי אוהב, בזמן שרוב חברי בכרמיאל כבר מזמן ישנו. הייתי מתקלח ונכנס למיטה ובשארית כוחותיי משלים את שיעורי הבית עבור מחר. היום הארוך הזה שהרגע סיימתי, התחיל שוב מחדש למחרת, אבל לא התעצלתי. 5 שנים יום-יום אותו חלום.

היום הבית השני שלי נהרס ואיתו הרבה חלומות, הרבה זכרונות. תקופת ילדות. היה שלום איצטדיון קרית אליעזר. נכון שסמי עופר יותר יפה אבל סבא אליעזר הוא סבא!

הוקרה לאמציה לבקוביץ

כל הכבוד להפועל באר שבע שלא שוכחת את העבר. במשחק הליגה מול כפר סבא עשו טקס הוקרה למאמן והאיש הגדול והצנוע אמציה לבקוביץ’, אותו מאמן שלקח אליפות גם בבאר שבע וגם במכבי חיפה. בחיים לא אשכח שהוא הגיע לאימון של הנוער של מכבי חיפה וביקש שאני אתאמן בקבוצה הבוגרת שרצה לאליפות.  זה קרה כמה פעמים ובאותם ימים נגעתי בחלום. מאחל לו בריאות טובה.

מכבי חיפה בדרך למעלה בזכות הקפטן המושמץ

מכבי חיפה במשחק לא טוב השיגה 3 נקודות חשובות מאוד והצליחה לחבר סוף סוף שני נצחונות רצופים. זה מה שחיפה הייתה צריכה. אם היא תצליח לחבר עוד שני נצחונות כאלו, אז הדרך למעלה בטוחה מתמיד. עד היום חיפה לא הצליחה לחבר ניצחונות והדבר פגע בביטחון של כל הקבוצה, פעולות פשוטות שלא צולחות, קהל לוחץ וככל שהמשחק מתקדם הלחץ משפיע על כל הקבוצה.

מבחינת חומר השחקנים אין ספק שהקבוצה היא מהטובות בארץ, אבל כאשר הביטחון פוגע בכל הקבוצה, התוצאות בהתאם. הסיפור במשחק מול מכבי נתניה, היה הקפטן יוסי בניון. נכון, יוסי הרבה מעבר לשיאו, נכון שיוסי השנה לא נתן את התפוקה שציפו ממנו ובעקבות זה התוצאות הנוראיות הביאו לעימות מול הקהל, עימות מיותר שלא היה צריך להיות. יוסי  בניון ידע הרבה רגעים אדירים במכבי חיפה. הוא הקפטן והוא רוצה להצליח, כשהוא במשחק הוא נותן את כל כולו.

הגיע הזמן שהקהל בארץ יתבגר וידע לכבד את שחקניו. כדורגל זה לא מדע מדויק ולפעמים יש תקופות פחות טובות. דווקא אז הקהל צריך לתמוך, לעזור ולעודד. קהל לא נמדד רק בהצלחות, אלא דווקא במשברים. הוא חייב לדחוף את הקבוצה חזרה למסלול בעידוד, לא בקללות ובשריקות בוז שמביישות את הסמל – והם הגורם הראשי בפגיעה בביטחון הקבוצתי.

אני לא מחסידיו הגדולים של יוסי בניון, אבל כל כך שמחתי שהוא זה שכבש את שער הניצחון הכל-כך חשוב, שער שאולי יעשה את התפנית גם במשחקים הבאים של הקבוצה ובתקווה, גם ביחס של הקהל. כי לקהל ולשחקנים יש אינטרס משותף  – הצלחת הקבוצה!

באר שבע במשחק חלש פגשה את כפר סבא שלא היוותה יריב וניצחה בקלילות 3-0.

הבעיה הראשית של באר שבע היא שהקבוצה מתקשה להגיע למצבים. היא שולטת במשחק עד רחבת ה-16 בצורה טובה, אבל לא יודעת לשחק מול קבוצות שמסתגרות מולה. חסר לה השחקן הזה, היצירתי, שיחשוב מחוץ לקופסה ויעשה את הפעולה המיוחדת הזאת שתפרוץ את ההגנה.

להגביה כל הזמן מהאגפים בלי מטרה, זה לא הפיתרון. צריך יצירתיות בחלק הקדמי. ברגע שזה יגיע, הדבר יקל על הקבוצה לכבוש. אולי מאור בוזגלו, שכרגע פצוע, זה החלק שחסר להשלמת הפאזל.

קרית שמונה שעברה המון שינויים בקיץ גם בסגל השחקנים וגם בעמדת המאמן מתקשה לספק תוצאות. לעומתה בני סכנין (קבוצה ששיחקתי בהה ועליתי איתה ליגה), השיגה ניצחון חשוב שיגרום לשקט בעמדת המאמן לפחות ל…. עוד שבוע. מקווה מאוד שקרית שמונה יעלו על דרך המלך, שוב כי זה חשוב לצפון וגם כי יש שם שני כרמיאלים שאני מאוד אוהב, פיני אברהם מאמן השוערים המצליח ורועי שוקרני, שמי שמכיר אותו מקרוב יודע שמגיע לו הכי הרבה להצליח, מוכשר ומקצוען אמיתי.

בתחתית מכבי נתניה לא כל-כך רעה והיא תנצח. הבעיה העיקרית שלה זה שהיא קבוצה מאוד צעירה ללא נסיון. מנגד הפועל חיפה לא מצליחה לייצר נצחונות גם במשחקים שעל הנייר היא חייבת, כי עוד שבוע ועוד שבוע  והליגה הלאומית נראית קרובה מתמיד.

תובנה: יש לי חבר טוב, אוהד הפועל חיפה, שכאשר מכבי חיפה היו במקום האחרון הוא חגג עליי מהבוקר עד הערב, צחק על המצב של מכבי חיפה. אז אם אותו חבר קורא את הטור הזה: אל תסתובב כמו טווס כשאין לך נוצות!  סיכומים עושים בסוף עונה. אגב… מאחל להפועל חיפה להישאר בליגה גם כי זה חשוב לצפון – וגם כדי שאוכל להמשיך לצחוק עליו…

וקצת על הצ’מפיונס ליג: אסור להזמין ילד קטן למסיבה של מבוגרים, כי הוא לא ימצא את עצמו שם! עוד ארוכה הדרך אל האושר…

* הטור נכתב לפני המשחקים של מכבי והפועל תל אביב.

כתבה מעניינת:

רק בישראל: כרמיאל דורגה ראשונה, אבל לא עלתה ליגה

שתפו מאת גיל דובריש בשורות לא טובות, והפעם מתחום הספורט דווקא. ההתאחדות לכדורגל החליטה לסיים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.