בית / חדשות / אנשים / הכוכב הבא
ידין לוגסי 2019-04

הכוכב הבא

ידין לוגסי מכרמיאל רק בן 20, עושה העונה את צעדיו הראשונים במגרשי הכדורגל של ליגת העל במדי עירוני קרית שמונה. ראיון עם אחד מכוכבי העתיד של הכדורגל הישראלי

מאת גיל דובריש

כשידין לוגסי למד בבית הספר אורט כרמים, בשעה שחבריו שיחקו ביחד ויצאו לבלות, הוא עשה יום-יום את הדרך הארוכה מכרמיאל עד לקריית שמונה וחזרה, כדי לערוך אימוני כדורגל קשים ומפרכים. בדרך היה מספיק להשלים את השיעורים ולהתכונן למבחנים. היום לוגסי בן ה-20 עושה את צעדיו הראשונים בליגת העל ופרשנים כבר מסמנים אותו כאחד מכוכבי העתיד של הכדורגל הישראל.

לוגסי משרת בצבא באחד הבסיסים בצפון וחוזר כל ערב הביתה, לאמא ואבא. בחור צנוע, חיובי ורציני, עם שתי רגליים על הקרקע. כרטיס השחקן שלו שייך למועדון איתוראן קריית שמונה מאז שהיה תלמיד בכיתה י׳. העונה הספיק לשחק כמה משחקים בליגת העל, נגד מכבי ת״א, מכבי חיפה ומכבי פ״ת. הבכורה המרגשת התקיימה לפני כמה חודשים מול מכבי ת״א, שהוכתרה לאלופת המדינה. לוגסי משחזר: ״נוצרה בקבוצה בעיה בעקבות צבירת כרטיסים צהובים אצל שחקנים רבים, כמה ימים לפני המשחק מול מכבי הודיעו לי שאני עומד לשחק. במשחק מול מכבי ת״א, בגלל שהיא מדורגת במקום הראשון, היה קהל רב והייתה אווירה טובה. אם זה היה נגד קבוצה אחרת, היה פחות קהל במגרש״.

– ספר לי, כמה התרגשת?

״הייתה קצת התרגשות אבל בשביל להגיע לרמות הגבוהות צריך לעבוד קשה. בכל מקרה, עלי זה לא השפיע, באתי כדי לשחק. לקח לי קצת זמן לעכל, נכנסתי כמה דקות לפני המחצית ואז הגיעה ההפסקה, ככה שהיה לי רבע שעה לשבת בשקט עם עצמי, הלחץ ירד וכשעלינו למחצית השניה כבר שיחקתי רגיל. ההתרגשות הגדולה ביותר שלי במשחקים היא לפגוש פנים מול פנים שחקנים שאני מעריץ מילדות, אני זוכר כילד שהייתי אוסף קלפים שלהם ומדביק באלבום הסופר גול – והנה עכשיו אני באותו מגרש איתם״…

הצעדים הראשונים

ידין לוגסי בתור ילד המכללה לכדורגל 2019-04
ידין כילד במכללה לכדורגל (צילום ארכיון)

את הצעדים הראשונים בכדורגל עשה ידין כשהיה ילד בגן חובה. הוא מספר כי ״אמא שלי רשמה אותי לחוג של אבי גיסברג – המכללה לכדורגל בפרחי כרמיאל שהתקיים בבית הספר האיריסים, התאמנתי שם שנה אחרי שנה, אמרו לי שאני טוב, פשוט המשכתי עם זה. התאמנתי שם במשך 9 שנים בערך, עד לכיתה ח׳. אחר כך עברתי להתאמן בקבוצת הנערים של אופק כרמיאל״.

באחד המשחקים בקבוצת הנערים שבר לוגסי את רגלו ונאלץ לעשות הפסקה בת 5 חודשים. ״תמיד חלמתי להיות כדורגלן, אבל בעקבות הפציעה לא הייתי בטוח אם אוכל להמשיך לשחק. ערכתי לעצמי תוכנית שיקום אישית, החלטתי שאעשה הכל כדי לחזור לשחק, היה קשה מאוד. אחרי חודש של אימונים אישיים, הרגשתי טוב יותר, שבתי לעצמי וחזרתי לשחק. במקביל שיחקתי בערבים בפרויקט מגרשים מוארים, נהגתי להשתתף במשחקים מדי פעם, כשזה לא היה מתנגש עם האימונים שלי. נטלתי חלק בטורניר מדהים שאירגן נתנאל הררי מנהל הפרויקט״.

– במבט לאחור, מה היה הדבר החשוב ביותר שהפך אותך כדורגלן?

״אני חושב שלימוד היסודות בכדורגל. כבר מגיל צעיר למדתי אצל אבי גיסברג במכללה לכדורגל את היסודות הנכונים – איך למסור, איך לעבור שחקן, לבעוט, כל הדברים האלה חשובים מאוד, אם אתה לא לומד נכון את היסודות, אתה לא תוכל להיות שחקן כדורגל אמיתי. אי אפשר בלי זה״.

המבחן האמיתי

לוגסי מספר כי על מנת להגשים את החלום, הבין שעליו לעזוב את כרמיאל: ״אין פה קבוצת כדורגל של בוגרים, היה לי ברור שאני לא יכול להמשיך ולהתאמן בכרמיאל. אני ושני חברים טובים שלי, החלטנו לעבור להתאמן בקריית שמונה. בכיתה י׳ עברתי שם מבחני קבלה לקבוצה, התלהבו ממני. האמנתי בעצמי וידעתי שאם אתן את כל מה שיש לי ואשחק כמו שאני יודע, אתקבל בלי בעיה״.

שגרת החיים של ידין לוגסי הפכה להיות קשה. זה המבחן האמיתי, שבו האופי האמיתי מתגלה. חמש פעמים בשבוע לוגסי נהג לסיים את יום הלימודים, לנסוע לקריית שמונה באוטובוס או ברכב עם נהג תורן – בדרך כלל אחד ההורים, לערוך אימון של שעתיים, ואז חזרה הביתה. ״הייתי מסיים את היום בסביבות 8 וחצי בערב ומגיע לבית בכרמיאל, מתקלח, אוכל וישן. ולמחרת, אותו סיפור״ הוא נזכר. ״היה קשה בהתחלה אבל בבית הספר עשו מאמצים רבים ובאו לקראתי. המורים השלימו לי שעות ואני השלמתי את החומר בבית, עשיתי הכל כדי שהלימודים והכדורגל לא יפגעו – זה מצב עדין מאוד כי אתה עדיין צעיר מאוד ונמצא בשלב שבו אינך יכול לדעת אם באמת תצליח״.

ידין הצליח. הוא סיים בהצלחה את הלימודים עם בגרות מלאה. שני חבריו שאיתם החל את הדרך החליטו לעזוב במהלך השנים ולא להמשיך לקריירה בכדורגל.

– למה בחרת להצטרף לקריית שמונה דווקא, למה לא מכבי או הפועל חיפה?

״קריית שמונה היתה היעד שלי מלכתחילה, כי שם יודעים לטפח צעירים, יש למועדון הצלחה מוכחת עם שחקני בית ונותנים שם יותר הזדמנויות מאשר מועדונים גדולים אחרים. זה מועדון משפחתי קטן, כולם מכירים את כולם, ויש לו היסטוריה של תארים כמו אליפות וגביע״.

– אני מבין שאתה בסגל הקבוצה הבוגרת ובמקביל ממשיך לשחק גם בנוער?

״כן, אני עדיין משחק בקבוצת הנוער כחריג גיל. במקביל התחלתי לשחק עם הבוגרים. כבר בשנה שעברה ערכתי כמה אימונים בבוגרים, המאמן אהב איך שאני משחק והחליט לצרף אותי ועוד שחקן מהנוער למחנה אימונים בסלובקיה. להתאמן עם הבוגרים וזו חוויה מדהימה״.

לוגסי במדי קריית שמונה. צילום באדיבות המשפחה 2019
לוגסי במדי קריית שמונה. צילום באדיבות המשפחה

גאווה משפחתית

ידין הוא הבכור מבין ארבעה אחים ומקור לגאווה במשפחה. אני שואל אותו עד כמה חשוב שהמשפחה תתמוך. ״אמא ואבא נתנו לי את כל התמיכה, בנסיעות, בהשקעה של זמן, בלי התמיכה שלהם, אני לא יודע אם הייתי מצליח. הם יודעים טוב מאוד שזה מקצוע רציני לכל דבר וזה החלום שלי. כשהם יכולים – הם מגיעים לצפות במשחקים ביחד עם האחים שלי. אבא ואמא ליוו אותי בקבוצות הנערים והנוער גם במשחקי חוץ במגרשים מרוחקים – עכשיו הם רואים את המשחקים בטלוויזיה אם זה רחוק מדי עבורם… אמא ואבא שלי יודעים שזה החלום שלי, הם גם מבינים שכדורגל הוא מקצוע רציני לכל דבר״.

– האחים הקטנים שלך מעריצים אותך?

״האחים שלי מסתכלים עלי בגאווה, אחי הקטן משחק כדורגל במכללה לכדורגל אצל אבי גיסברג, אחותי התחפשה אליי בפורים, אני מאמין שאני מסב לכולם בבית גאווה״.

– יש עוד שחקנים כרמיאלים בליגות הבכירות, אדי גוטליב, יובל שבתאי, רועי שוקרני. אתה בקשר איתם?

״הם לא ממש בגילי, רובם נשואים עם משפחה, כך שאני לא ממש בקשר עם השחקנים הכרמיאלים. פוגש אותם במשחקים… כשפגשתי את יובל (שבתאי, משחק במכבי פתח תקווה, ג.ד) העברתי איתו דחקות משותפות על כרמיאל, אבל לא יותר מזה״.

– מה הלאה, כמה רחוק אתה חולם להגיע בקריירה?

״יש לי חוזה לעוד שנתיים בקריית שמונה, אני מקווה לשחק כמה שיותר ולהבקיע כמה שיותר, בעזרת השם בעתיד אולי אעבור לקבוצה גדולה יותר בארץ ואולי אפילו לשחק בחו״ל״.

– מה גדול יותר מבחינתך, לשחק בנבחרת ישראל או בחו״ל?

״אני חושב שבנבחרת יהיה מרגש יותר לשחק – בגלל הגאווה הלאומית אבל אפשר לשלב ביחד. אבל כרגע אני נשאר פה. בעתיד נראה. כרגע אני עדיין מחכה לגול הראשון שלי בקבוצת הבוגרים…״

שתפו

כתבה מעניינת:

איציק רז קרב ואדי סודאר 1973 מלחמת יום כיפורים

לבד בוואדי מול עשרות לוחמי קומנדו

סיפורו הבלתי ייאמן של איציק רז (רוזנגארטן) מכרמיאל בעל עיטור העוז, שנלחם בחירוף נפש בקרב …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable