בית / קהילה / אנשים / הכרמיאלי שמבצע את בדיקות הקורונה
דר חגי רכניצר מרכז רפואי לגליל נהריה צילום רוני אלברט
ד"ר חגי רכניצר. צילום רוני אלברט

הכרמיאלי שמבצע את בדיקות הקורונה

שתפו

ד"ר למדעי הרפואה חגי רכניצר שעומד בראש המעבדה המיקרוביולוגית במרכז הרפואי לגליל הוא האיש שלוחץ על הכפתור המאשר אם בדיקת הקורונה חיובית או שלילית. בראיון מיוחד הוא מספר על הקשיים: "אין כוח אדם זמין המוכשר לבצע את הבדיקות", אבל שומר על מקום לאופטימיות: "יש רופאים מצויינים"

מאת גיל דובריש

במעבדה המיקרוביולוגית במרכז הרפואי לגליל (בית החולים הממשלתי) בנהריה, מבצעים בימים האחרונים מאות בדיקות קורונה, במאמץ אדיר שנועד להדביק את הפער ולגלות את נשאי וחולי הקורונה באזור כרמיאל, נהריה, עכו והגליל המערבי. בראש המעבדה עומד ד"ר למדעי הרפואה חגי רכניצר, בן 47, תושב כרמיאל.

ד"ר רכניצר, יליד ירושלים, עבר להתגורר בכרמיאל ביחד עם משפחתו בשנת 2011. הוא ניהל מעבדה בבית החולים זיו בצפת ולפני כשלוש שנים וחצי מונה למנהל המעבדה המיקרוביולוגית במרכז הרפואי לגליל.

מאז החלה המעבדה בנהריה לבצע בדיקות לגילוי קורונה, מודה ד"ר רכניצר כי העומס הולך וגדל. "זו עבודה מסביב לשעון, למרות שאנחנו לא אמורים לעבוד בשעות הלילה. לפעמים מזעיקים אותי בשעה 2-3 לפנות בוקר. בתקופה האחרונה נכנסנו למתכונת שונה לחלוטין. מעבר לבדיקות השגרה, כול המעבדות המיקרוביולוגיות מגוייסות בימים אלה גם לבדיקות לגילוי הקורונה. אנחנו מבצעים בדיקות לאנשים מכול הגליל המערבי, המרכז הרפואי משרת אוכלוסיה של כ-600 אלף איש באזור, מכרמיאל מערבה וצפונה. זו אוכלוסיה מגוונת שאנו משרתים אותה גם בימי שגרה וגם בימי חירום".

"כול בדיקה היא תהליך ממושך ורב שלבי שמערב מספר אנשים ומספר מכשירים ואורך 5-6 שעות עד שמתקבלת תוצאה"

אתם מבצעים בדיקות לתושבי הגליל המערבי בלבד או שהבדיקות מגיעות מכול רחבי הארץ?

"בימים הראשונים היה אי-סדר והגיעו אלינו בדיקות של אנשים ממרכז הארץ, אבל בימים האחרונים הארגון טוב יותר והגיוני יותר. אנחנו מבצעים בדיקות לאנשים החיים באזור הגליל המערבי. מדובר בעיקר בדגימות שמד"א מבצעת בקהילה ומעבירה אלינו".

– בכמה דגימות מדובר?

ד"ר חגי רכניצר. צילום דוברות המרכז הרפואי לגליל
ד"ר חגי רכניצר. צילום דוברות המרכז הרפואי לגליל

"אנחנו מבצעים כ-120 בדיקות ביום, 90% מהם אלה בדיקות שמד"א מבצע ולוקח בבתי אנשים. אנחנו מקבלים את הערכות הסגורות אחרי ביצוע הבדיקה ופותחים את המבחנות בחדר תת לחץ אטום, כדי שאם יהיה כשל או דליפה הנגיף  לא יצא מהחדר. העובדים ממוגנים מכף רגל ועד ראש כדי לא להיחשף בעצמם ברגע הפתיחה של הערכות".

– כמה זמן אורכת בדיקת קורונה מרגע שאתם מתחילים אותה ועד שמתקבלת תוצאה?

"כול בדיקה היא תהליך ממושך ורב שלבי שמערב מספר אנשים ומספר מכשירים ואורך 5-6 שעות עד שמתקבלת תוצאה. הבדיקה עצמה מתבצעת בשני מכשירים, כשעתיים בכול אחד ולכך יש להוסיף את זמן הפתיחה של הערכה וסידור המבחנות, ובסיום הוצאת התשובה – שאותה יכול לבצע רק אדם מיומן".

– יש תחושה של לחץ וחשש בציבור מכך שאין מספיק בדיקות, ואין מספיק כוח אדם שמיומן בביצוע הבדיקות. עד כמה זה נכון?

גם זה יעניין אתכם בתקופת הקורונה בפורטל זהר.נט:

"טבעי שיש חשש מכך, אני יכול לומר שאין פגיעה במהלך התקין של הבדיקות – גם השגרתיות וגם בבדיקות הקורונה, אבל כמובן שיש עיכובים. אני חושב שבימים אלה אנשים חוששים להגיע למיון ולבית החולים, יש דווקא פחות עומס מאשר בימי שגרה אבל נרשם עומס מטורף בכול הקשור לבדיקות הקורונה. רוב המשאבים מגוייסים לעניין".

– מדברים על מערכת הבריאות  שקרובה לקריסה, עד כמה אתה מרגיש שזה נכון?

"כמי שנמצא במערכת, אני מרגיש שאנחנו על סף קריסה כול ימות השנה. אתה תשמע את התשובה הזו מכול עובד בריאות. בימים כאלה כשמביאים אותנו לקצה, אנו מרגישים היטב את חוסר ההשקעה המצטבר לאורך שנים. אני לא מאשים אף אחד אבל ברור שהיה חוסר תעדוף למערכת הבריאות. כשמעמיסים על מערכת יש גבולות ואז מתגלים משאבים חסרים, ציוד חסר… יש גם חוסר בכוח אדם כי עבודה בתחום בתחום המעבדות לא מתוגמלת בצורה ראויה".

"אני חושב שבימים אלה אנשים חוששים להגיע למיון ולבית החולים, יש דווקא פחות עומס מאשר בימי שגרה אבל נרשם עומס מטורף בכול הקשור לבדיקות הקורונה. רוב המשאבים מגוייסים לעניין"

– 120 בדיקות ביום זו התפוקה המקסימלית של המעבדה במרכז הרפואי לגליל?

"המעבדה עובדת עד 12 שעות ביממה, יש עוד מכשירים שיכולים לעזור לנו ואולי בקרוב נקבל אפשרות להרחיב את צוואר הבקבוק ואני מקווה שנוכל להגיע לכ-200 בדיקות ביום. המגבלה שלנו היא שאין כוח אדם זמין המוכשר לבצע את הבדיקות, המינימום הנדרש כאן הוא תואר שני ומעלה במדעי הרפואה או תואר ראשון עם ניסיון רב בתחום. אי אפשר להציב עובדים חדשים במעבדה ללא הכשרה מתאימה. גם עובדי מעבדה שמיומנים בתחומים אחרים, יקח מספר חודשים כדי להכשירם לתפקיד. ברור שצריך לדגום יותר אנשים".

– אתה קם בבוקר עם תחושה של שליחות?

"אני אף פעם לא השתמשתי במונחים האלה, אבל כן, אני מרגיש ככה. יש תחושה כזו שחזרתי אחורה בזמן לשירותי הצבאי. אנחנו נמצאים בסוג של מלחמה".

איך המשפחה מגיבה, האם רואים אותך בבית בכלל בתקופה כזו?

"אני רואה אותם בקושי. אשתי בבית ויש לי ילד בן 7.5 שלומד בכיתה ב', הוא מאוד חכם ורגיש, ברור שהוא רוצה את אבא אבל אני מגיע הביתה סחוט ועייף. וגם כשאני בבית אני מחובר למעבדה באמצעות המחשב. גם בסופי שבוע אני לא בדיוק בבית, ואם כן, אז אני עובד מהבית כדי לזרז את מתן התשובות".

– אתה למעשה הראשון שמגלה אם אדם כלשהו חולה בקורונה או לא… איזו הרגשה זו?

"כן, אני למעשה האדם הראשון שרואה את התוצאה. אומנם אישרתי מאות אלפי בדיקות בחיי אבל בבדיקות הקורונה התחושה שלי מוזרה מאוד. אני מבין ויודע שמאחורי כול בדיקה יש בן אדם ויש משפחה שלמה שמחכה לתוצאות. אולי זה בגלל הרעש התקשורתי והעובדה שמדובר במגיפה עולמית, יש תחושה של מתן גזר דין לכול אדם שנמצא חולה בקורונה. אחרי שאני מאשר את תוצאות הבדיקות במעבדה עליי לעדכן את מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים והיא צריכה לבצע את החקירה האפידמיולוגית".

– סטטיסטית, יותר מ-10% מבדיקות הקורונה בארץ הן חיוביות, כלומר הן מגלות נשאי וחולי קורונה, האם מדובר בנתונים דומים גם פה, באזור כרמיאל, עכו, נהריה?

"אומנם אישרתי מאות אלפי בדיקות בחיי אבל בבדיקות הקורונה התחושה שלי מוזרה מאוד. אני מבין ויודע שמאחורי כול בדיקה יש בן אדם ויש משפחה שלמה שמחכה לתוצאות. אולי זה בגלל הרעש התקשורתי והעובדה שמדובר במגיפה עולמית, יש תחושה של מתן גזר דין לכול אדם שנמצא חולה בקורונה"

"אני לא סטטיסטיקאי, אבל להערכתי מתוצאות הבדיקות במעבדה, איננו מגיעים לשיעור כזה של חולים באזורנו. כמובן שזה מאוד תלוי ממי נלקחות הבדיקות, אבל יש תחושה שאזור הצפון לא 'מככב' בעניין הקורונה".

– בוא נסיים את הריאיון הזה בנימה אופטימית, יש בכול זאת סיבות לתקווה?

"אני חייב להיות אופטימי. למרות שזו מגפה, לא מדובר באבעבועות שחורות או בשפעת הספרדית. בכול זאת אנחנו חיים בעולם מתקדם. נכון, עדיין אין תרופה לקורונה אבל יש טיפולים חדשניים, יש רופאים מצויינים ויש בתי חולים מתקדמים. אפילו חולים קשים שלפני 30,40,50 שנה לא היו שורדים את המחלה, מחלימים ממנה כיום. בכול זאת רוב האנשים שיחלו במחלה הזו אפילו לא ירגישו שהם חולים או שיהיו להם תסמינים מאוד קלים. צריך כמובן לשמור על אחריות חברתית – לדאוג שהאנשים המבוגרים שבינינו ואנשים בעלי מחלות רקע לא ידבקו. הצעירים חייבים לגלות אחריות רבה יותר, לשמור על ריחוק חברתי. אני מחזק את ההחלטה לבצע בידוד וסגר – זה נורא, זה קשה לכולם, זה קורע את הכלכלה, אבל זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הקורונה בתנאי שתהיה תמיכה כלכלית בכול שכבות האוכלוסיה".

כתבה מעניינת:

אדם פוחד חושש צילום אילוסטרציה: Pixabay

שמעתם על התופעה החדשה? קוראים לזה חרדת שגרה

שתפוצרה אחת מאחורינו, צרה חדשה לפנינו: תופעה חדשה – חולי קורונה ואנשים שהיו בהסגר ממושך …


תגובה אחת

  1. חזק ואמץ בן דוד!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.