זהר.נט חדשות כרמיאל
המסעדה האידיאליסטית הראשונה בארץ נפתחה בכרמיאל
תשמעו באמת אינני מרבה לכתוב על מסעדות ובוודאי לא אעשה פרסום אלא אם מדובר במשהו מאוד מאוד מיוחד.
לשמחתי, אני יכול לפתוח את הטור שלי בענין אופטימי ולאו דווקא בכל גועל הנפש של הפוליטיקה והמצב הכלכלי המדרדר בארץ.
אז ככה. קראתי בעיתון הזה על מסעדה בשם "פודיקס" שנפתחה בכרמיאל, ממש ליד דהן ירקות. היה כתוב במודעה שמוכרים שם מנת בשר ותוספת כלשהיא ב-10₪. טוב, אני עיתונאי וחשבתי כמובן שזו "עבודה בעיניים". כאילו לא יכול להיות כדבר הזה ואם זה נכון אזי בטח מדובר במנות קטנטנות וגם לא טעימות…
אז כעיתונאי הלכתי אצלם שם במסעדה. מימין על הקיר כתובה בגדול האידיאולוגיה של בעלי המסעדה ויוזמי הרעיון… אתמצת לשורה אחת: לכל אדם מגיעה הזכות למזון טעים, משביע ובמחיר באמת שווה לכל נפש.
אז ניגשתי למוכרת החייכנית שקיבלה את פני. על לוח מעליה רשום תפריט, להפתעתי מגוון למדי. פגשתי גם בירון, מנהל המסעדה שהסביר לי בסבלנות (ולא ידע שאני עיתונאי) מה פשר המסעדה ושב על האידיאולוגיה ותפישת העולם של היזמים.
טוב ניגשתי לבחור מהתפריט לא לפני שהציעו לי לטעום. בחרתי בקציצות שוודיות עם אורז (היתה אפשרות גם לתפוחי אדמה), הזמנתי בנוסף חצילים וקישואים על תפוחי אדמה. בתוך דקות ספורות קיבלתי את שתי המנות בתוך קופסא כפי שנהוג במסעדות סיניות. הוסיפו למשלוח מזלגות מעץ (לא פלסטיק דוחה), שילמתי 20 ₪, שזה פחות ממנת שווארמה ובטח פחות מחפיסת סיגריות. הקונספט (התפישה) של המקום הוא בעצם TAKE AWAY… כלומר יש אפשרות לשבת במסעדה במשהו שנראה כמו חדר אוכל בקיבוץ, אבל הענין הוא לבוא, לקחת את המנות הכל כך זולות ולאכול או במקום העבודה, או בבית למי שיכול.
ועכשיו ניגשתי למבחן הטעימה ובחינת גודל המנה. שפכתי את תוכן המנות, כל אחת, לצלחת ביתית סטנדרטית לארוחה עיקרית, הצלחת התמלאה. את מבחן גודל המנה עברו שם בגדול. ועכשיו הטעימות.
חברות וחברים: טעים למדי, לפחות לטעמי. זהו אוכל ביתי מאוד מגוון, אני מאוד אהבתי את שתי המנות ועלי לציין שמהחצילים והקישואים אפילו התלהבתי ממש.
אני באמת אוהב את המקום בשל האידיאולוגיה שלו. כי באמת, מנה ב-10 ₪ אנשים, זה מחיר שיכול להקל מאוד מאוד דווקא על משפחות ממעמד הביניים, ובביקוריי הנוספים ראיתי כיצד מספר הבאים למסעדה גדל, וצפיתי בחתך של הסועדים: רובם ככולם ממעמד הביניים ואף למעלה מזה.
מתי שהוא, מישהו היה צריך לפתוח מסעדה כזו, זה פשוט מתבקש, ממש כפי שעשו עם הקפה ב"קופיקס".
ומי שחושב שאין בכוונת היזמים גם להרוויח מהמסעדה, טועה. הם כן מתכוונים להרוויח, לא בסכומי עתק אבל בהחלט להרוויח וזה תלוי מאוד במספר הבאים למסעדה מדי יום.
היה אפשר להציל אותם, לו רק הקשיבו
שלושה בני אדם, מכרמיאל לבדה, התאבדו בשלושת החודשים האחרונים. שניים מהם, בוודאות, בשל מצב כלכלי קשה.
מישהו מחוץ לכרמיאל שמע עליהם? מישהו דיבר על התופעה האיומה הזו שהולכת וגדלה בקצב מפחיד? התאבדות בשל מצוקה כלכלית.
לא, לא שמעתם משום שיש הסכמה בין כל כלי התקשורת שלא מדווחים על אדם שהתאבד, שמא זה יהפוך ל"מדבק". היום, כך זה נראה, זה עומד להשתנות. מחקרים שנעשו הוכיחו את ההפך, שכן יש לדבר על כך, להסביר על אפשרויות לפתרון המצוקה. החשש מפני גל של התאבדויות בשל מצב כלכלי מגוחך נוכח הצונאמי הנורא שעובר על מאות אם לא אלפי אנשים. כתבתי על כך לא פעם. אנשים מתים פה בגלל מצוקה כלכלית. מ-ת-י-ם.
הסיבות ידועות הרי לכולנו. אתה בן מעמד הביניים, חי סביר לגמרי, בעיקר ללא חובות, יכול לסייע לילדיך, חי בכבוד ובשקט עד, עד שמשהו קורה ומשבש את כל החיים. תוסיפו לכך את הגזירות הקטסטרופליות של ראש ממשלה אכזרי,רע לב,אטום, חובב עשירים, כבוד ופרסום ולצידו שר אוצר שרימה את עשרות אלפי בוחריו,שבמקום לסייע להם,כפי שהבטיח, עשה את ההפך, והרי לכם מצוקה כלכלית נוראית.
לכולם ברור (מלבד אלה שלא יכולים בכלל להבין על מה אנחנו מדברים, כי הם חיים את החיים הטובים…) שהחיים בארץ הפכו לקשים ביותר, עד בלתי נסבלים.
ולמי שארע אותו אירוע משנה חיים פלוס יוקר המחייה המטורף, פלוס שוד הבנקים הגדול אותנו, פלוס שחיתות על כל צעד ושעל ובכל מקום, זהו, הדרך להדרדרות קלה מאוד. לפתע אין מספיק כסף, הבנק מחזיר המחאות, אתה נכנס למינוס, לוקח הלוואה ועוד אחת ובסופו של דבר לא יכול לעמוד גם בהן, מגיעים מכתבים מעורכי דין, ההוצל"פ מעקל לך חשבונות בנק, מגביל את החשבון, אתה תקוע בתחושה אמיתית של אין מוצא. הכל נסגר סביבך, זו התחושה והגרוע מכל, אינך יכול לסייע לילדיך. יש הנכנסים לשוק האפור, לא בחדווה, לא מרצון, אלא מתוך חוסר ברירה. שם הסיפור בעצם נגמר. הריביות מטורפות. לא שילמת בזמן, אתה ומשפחתך צפויים ל"ביקורים" של כל מיני יצורים די מפחידים. ואתה מנסה לרמוז, לומר לכל מיני אנשים שבטחת בהם, שאתה מאמין שיכולים לסייע והם עושים עצמם כלא מבינים. אתה פונה לרווחה, בינינו? לרווחה אין כלים להתמודד עם המצוקות הללו, ממש לא. אתה מרגיש לבד, בודד בעולם. תחושות אכזבה קשות לגבי כל מיני אנשים… אינני שופט איש כמובן. מצד אחד יכול להבין את מצוקתם הבלתי אפשרית של אותם מאות שהתאבדו, מצד שני, לא. זו לא הדרך. ממש לא. ישנן דרכים, נכון, קשות, לא פשוטות, לצאת איכשהו ממצב הביש אליו נקלעת. לו אני במצב כזה, התאבדות לא היתה אופצייה בכלל. שאני אשים קץ לחיי? למה? מה פתאום? למי עשיתי רע? שיחששו אלה שהורסים את חייך. הרי לרוב האנשים אין כוונה לא לשלם,לא להחזיר חובות,פשוט אין להם מהיכן…ממש כך. אז מה? דינם נחרץ למוות? בשום אופן לא. צאו למלחמה. אל תוותרו. לו היה מישהו, צדיק אחד בסדום, שהיה מקשיב ברצינות לאותם אנשים שהגיעו ליאוש כה עמוק,עד ששמו קץ לחייהם, ניתן היה להציל אותם. ללא ספק כלל. אני משוכנע בזה לחלוטין. וזו לטעמי הבעיה היותר מרגיזה, היותר נבזית, היותר לא אנושית. זה שאין בעצם עם מי לדבר וגם עם מי שאתה מדבר, או שיבטיח הבטחות שווא, או שיאמר לך: "מה אתה רוצה שאני אעשה…". המצב הזה איננו יכול להמשך כך. פשוט לא !!! מה עושים?
