Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 2318
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => המערה
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => המערה אני מוצא אותם יושבים להם בתוך מערה. הם כבולים. הכי קשה לי זה לראותם כבולים בצווארם. הם אינם יכולים להביט לצדדים ובעיקר לא לאחור. הם מביטים לפנים.
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 82
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 427
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => המערה אני מוצא אותם יושבים להם בתוך מערה. הם כבולים. הכי קשה לי זה לראותם כבולים בצווארם. הם אינם יכולים להביט לצדדים ובעיקר לא לאחור. הם מביטים לפנים.
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => המערה
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
אני מוצא אותם יושבים להם בתוך מערה. הם כבולים. הכי קשה לי זה לראותם כבולים בצווארם. הם אינם יכולים להביט לצדדים ובעיקר לא לאחור. הם מביטים לפנים, קדימה בלבד. הם מביטים אל תוך המערה אל הקיר שלפניהם. עליו נשקפים להם הצללים מן האור שבחוץ. ההשתקפות של החיים של אלו שבחוץ.

המערה

שתפו

 

 

אני מוצא אותם יושבים להם בתוך מערה. הם כבולים. הכי קשה לי זה לראותם כבולים בצווארם. הם אינם יכולים להביט לצדדים ובעיקר לא לאחור. הם מביטים לפנים, קדימה בלבד. הם מביטים אל תוך המערה אל הקיר שלפניהם. עליו נשקפים להם הצללים מן האור שבחוץ. ההשתקפות של החיים של אלו שבחוץ.

כבתוך סרט הם יושבים כך ומעבירים את רוב זמנם, באמונה שלהם, בהרגל שלהם, עם השרשראות הקושרות אותם אל מקומם עם המבט המקובע: קדימה בלבד, אל הצללים! והאמונה שלהם אחת היא: לקום בבוקר, לצחצח שיניים, לצאת לעבוד, לשבת בישיבת צוות עם ‘הנס’ ומאפי הבורקס, ללכת לקניות, להתכרבל תחת הפוך, לקחת את הילד לחוג, לחזור, ושוב קניות, לצפות בערב ב’משחקי השף’, ללכת לישון באחת עשרה בלילה, לחלות בשפעת, לקחת אקמול, להדליק את התנור בחורף ואת המזגן בקיץ, לחלום על החופשה בקלאב-הוטל, על הפתיחה של איקאה, למלא דלק כי בחצות הוא יעלה, להתחייב שמחר נתקשר לדוד משה, נירשם לחדר הכושר ונתקן סוף סוף את הרטיבות בגג.

וכך, חיים הם בתוך מערה עם אותם חלומות ומעשים החוזרים על עצמם, עם השרשראות והמבט הקבוע לפנים והאמונה באמת ‘האחת’ שלהם. עד שמגיע האיש מבחוץ. המורה, המחנך. כאן טוען סוקרטס, החכם באדם, שמשמעות החיים היא: הלמידה, החקר והטלת הספק. וכי, התפקיד החשוב הוא תפקיד המחנך, האיש ‘מבחוץ’ שנכנס אל תוך ‘המערה’ ומוציא אט אט, את האנשים החוצה. המורה ישחרר איש איש החוצה אל החיים האמתיים אל האמת! אל האמת שיש טבע, שמש, גשם ורוח. אל אמת של התנועה, ההליכה והריצה, אכילת הפירות, הירקות. את האמת כי ההתמזגות עם הטבע יש בה ערך מוסף לחוסן מנטאלי ואריכות ימים. החוצה אל הרוגע, השלווה, אל הפסק זמן מן המרדף האין סופי. מן ההשתוקקות לפחמימה, למנוחה ולרביצה על הכורסא בסלון, שהיא הנמשל כאן לישיבה במערה. החוצה מן המערה החשוכה והשקרית, החוצה ממישור הנוחות, כי רק באי נוחות יחול השינוי. שהרי הקימה כשלעצמה היא היא הקשה מכול.

שבו לכם רק עוד רגע בסבלנות, אני כבר מגיע אל המערה שלכם. אני כבר בא לחלץ אתכם מן הכבלים בהם אתם כבולים, ולהביא אתכם למקום אחר, טוב יותר.

 

כתבה מעניינת:

יובל שולמן מדליות אליפות עולם התעמלות אומנותית צילום פרטי

אלופת העולם מכרמיאל: המטרה – מדלייה באולימפיאדה

שתפויובל שולמן (14.5) חזרה מאליפות העולם ג׳וניור לנערות עם שתי מדליות זהב ושתי מדליות כסף …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *