פקיעין 2019-02

הסודות של פקיעין

שתפו

אליק דרדיקמן מדריך טיולים ריבוע 2019אליק דרדיקמן, מורה דרך ומדריך טיולים.

בעל נסיון רב בטיולי משפחות עם היבט חווייתי.

טלפון 0502516239, מייל [email protected]

נשים בוויז שלנוכביש 864 או מערה פקיעין.  בדרכנו אנו חוצים את בקעת בית הכרם, המפרידה בין גליל תחתון לגליל עליון. הבקעה המשתקפת לעינינו בנוף מדהים לאורך טיפוסנו עם הרכב לגליל העליון , נקראת בית הכרם שכן אז ממש כמו היום, היה זה אזור של כרמים, כרמים של עצי זית. מטע הזית, כמו הגפן והשקד, יקרא כרם.

קיראו על טיול מרתק נוסף של אליק בפורטל:

בימים עברו עת לא הייתה אפשרות לשמר אוכל מפני שלא הייתה טכנולוגיה לקירור, ומכאן הייתה חשיבות עצומה לשמן הזית כחומר משמר וכענף יצוא שמן זית לאזורים דרומיים בהם לא היו כרמי זיתים.

על הכביש יש שלט בולט המפנה אותנו למדרגות היורדות למערת הרשב"י. לאחר ירידה של דקות ספורות נגיע למרפסת יפיפייה בצלו של עץ חרוב ולידה פתח למערה.

המערה קרסה ברעידת אדמה ורק מעט מהפתח נותר.

נמשיך לרדת לכיוון הכפר, בקצה הירידה נגיע למעיין במרכז הכפר. המעיין שנסתם ליד המערה בוקע כאן וסביבו נבנתה בריכה וכפר. בעתות קדומות שימש מעיין כמרכז הכפר, לכאן היו באים לשאוב מים להשקות העדרים ולשאוב ידיעות מרועים אחרים להשקות הסקרנות, נשים שאבו מים לביתם ושאבו סיפורים עסיסיים ומרגשים על האחרים, המקובלות תרמו עוד עלילות ותיאורים מעוררים כדי להעשיר את ה מיתולוגיה והמציצנות המקומית.

המעיין שופע מעט מים אך שופע הרבה יזמות ויצירתיות, מסביבו עשרה חנויות ועסקים המציעים לכם פיתה דרוזית עם לבאנה, דבש חרובים, קפה ערבי חזק וטוב, ושלל מזכרות.

הקפה הפינתי הקרוב לירידה שייך למאזן, גימלאי של השב"כ (ששש... זה סודי) ולאשתו הנפלאה והמוכשרת, אם רק תתנו למאזן הזדמנות, הוא ישמח לחשוף מעט מסודותיו, לתת לכם להציץ באלבום תמונות סודיות של אישי ציבור שביקרו כאן אפילו בן גוריון בביקור סודי ושל הכפר העתיק כשהכל היה עתיק (ספרו לו בסוד שאתם חברים של אליק מורה הדרך, ובוודאי תזכו לקבלת פנים אוהדת).

ליד המעיין צומח עץ תות וזה המקום להיזכר באיגרת ששלח בשנת 1602 רבי משה מיטרני ובה הוא מתלבט האם ניתן להאכיל את תולעי המשי בעלי התות בשנת שמיטה.

אנחנו למדים מכך שחיו כאן יהודים באותה שנה, שגידלו תולעי משי וענייני קדושה ומצוות מאוד עניינו אותם. עץ תות זה מופיע ברקע של הנשיא בן צבי על רקע שטר 100 שקלים במהדורה הקודמת.

בצידה השני של כיכר המעיין ניצב פסלו של סולטן באשה אל אטרש, מנהיג הדרוזים בסוריה שהיה גם דודו של הזמר המצרי הנודע פריד אל אטרש, ולצדו כמאל ג'ונבלאט יועצו וחכם סופי גדול, שגם לו יש ייחוס כי בנו הוא ווליד ג'ונבלאט מנהיג הדרוזים בלבנון. כל בעל דוכן באזור , כולל מאזן ידידנו, ישמח לספר לכם על מרד הדרוזים, על פריד אל אטרש הנערץ ועל אחותו איסמאן שריגלה נגד כולם ולטובת כולם עד שנרצחה בירושלים.

כ-30 מטר מהמעיין נמצאת אנדרטה לחללים הדרוזים שנפלו על הגנת מדינת ישראל.

בהמשך טיולנו בכפר הקסום נראה סוכות גפנים על גגות הבתים, נראה כנסייה אורתודוקסית ששווה לבקר בה אם תהייה פתוחה, השתמשו שוב בשם אליק שתבקשו מהכומר לספר על הכנסייה (אני משתמש וזה מצליח לי) ןמעט אחרי הכנסייה, נמצא ביתה של מרגלית זינאתי (הרחבה על מרגלית בהמשך).  בקומה הראשונה יש מוזיאון קטן מאוד ומעניין על פקיעין של פעם. מרגלית גרה בקומה השנייה ופותחת המוזיאון  כשיש לה כוח או כשמבקשים יפה.

וממש בסמוך נראה את השער המוביל לבית הכנסת, בבית הכנסת יש חצר נעימה ומאירת פנים, בדרך כלל תמצאו כאן אורחים שבאו לעשות כאן את השבת וישמחו לשתף אתכם בשמחת השבת ובאווירה יהודית.

בית הכנסת שופץ ב-1873 (עוד לפני עלייה ראשונה) ונמצאו בו שרידים מתקופת בית המקדש , תבליט מנורה כפי שהיה בבית המקדש, שופר ומחתה שהיו סמלים יהודיים אז, שני עמודים ולצידם קונכייה ושער מפואר מסמלים כנראה את ארון הקודש. גם חילוני כמוני עומד נפעם נרגש ודומע מול שרידי בית המקדש.

נמשיך את סיורנו הרגלי לכיוון המרכז המסחרי שביציאה מהכפר, ואם תשאלו (כדאי שתשאלו) למה בכפר שרוב תושביו דרוזים לא רואים בית תפילה דרוזי, זה מפני שהדת הדרוזית היא דת נרדפת, בישראל של היום הדרוזים מרגישים מוגנים ומכובדים אך במזרח התיכון ובהסטוריה הדרוזית היה להם צורך להסתיר את בית התפילה, לכן הוא נראה כביית רגיל וללא שילוט המציין את תפקודו.

המרכז המסחרי: מעין שוק מקומי, מסעדות, בתי מאפה, חפשו את החנות של נאדיה, בחנותה, בתוך חלל פנימי, מעין מערה, היא מקיימת סדנאות לנשים מקומיות במלאכות יד.

וכמובן את סבתא ג'מילה, מייצרת סבונים מחומרים טבעיים. סודות המשפחה נשמרים .עשרות שנים של ידע שנאסף, הכרת הטבע ועולם הצומח. לג'מילה יש כבר מפעל ענק לייצור סבונים , הכל בעבודת יד, ועדיין נותנת שירות חם ומאיר פנים לכל לקוח. גאה לספר שכל בניה שרתו בצבא.

אנחנו מסיימים כאן יום בכפר ציורי בו חיים דרוזים, נוצרים, מוסלמים ויהודים בשלום יחסי. כפר בו היסטוריה עתיקה, תרבויות שונות, אוויר קריר של גליל עליון וחום פנימי של תרבויות המזרח ואהבת אנשים. את רכבנו השארנו ק"מ אחד במעלה הדרך הראשית.

כתבה מעניינת:

פריצה לבית פורץ צילום אילוסטרציה Deposit Photos

טסים לחו״ל? כך תשמרו על ביתכם מרחוק

שתפולפני שאתם יוצאים לחופשה בחג ומשאירים את הבית ריק, כדאי שתשמעו מה יש למומחה האבטחה …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.