אורח הכבוד השבוע בכנסת היה ראש ממשלת בריטניה, קמרון. שוב זה היה מעמד מביש, צעקות, יציאת חברים, מהומה כמו בשוק. חשתי מבוכה, אני מניח שזו הייתה התחושה של אזרחים רבים, ששמעו את הנאום ברדיו.

השבוע בכנסת

שתפו

אורח הכבוד השבוע בכנסת היה ראש ממשלת בריטניה, קמרון. שוב זה היה מעמד מביש, צעקות, יציאת חברים, מהומה כמו בשוק. חשתי מבוכה, אני מניח שזו הייתה התחושה של אזרחים רבים, ששמעו את הנאום ברדיו. אפילו בוז’י הרצוג העדין והמנומס, כאשר עלה לנאום, תקף את הממשלה, בניגוד למקובל. עד מתי ימשך הביזיון הזה ?
מדוע לא מתקינים תקנה, שאוסרת על ח”כים להפריע, כאשר מתארח אורח רם נעלה. עד מתי אנחנו נראה “אסייתיים“ חסרי נימוס וחסרי תרבות?

אחוז החסימה וחובת הגיוס לצה”ל
השבוע התרחש דבר חשוב. שני החוקים שהתקבלו, הם חוקים מתבקשים.אחוז החסימה – אין מדינה בעולם עם אחוז חסימה נמוך כמו בכנסת ישראל. אין עוד פרלמנט עם 12 מפלגות, כה מפולג, כמו במקומותינו. הניסיון לומר כי יש אצלנו מציאות מיוחדת, הינה דבר מגוחך, דמגוגיה זולה. בלגיה מיושבת על ידי 3 עמים, צרפתים, פלמים, גרמנים. אין שם פרלמנט עם 12 מפלגות. ריבוי מפלגות מביא לסחטנות, גורם לשיתוק בממשלה. אין ממשלה שיכולה לקבל החלטות הרות גורל בעשרים השנים האחרונות. במציאות שכזו, בגין לא יכל לחתום על הסכם שלום עם מצריים. הגיע הזמן שנהייה כיתר המדינות, שם יש 2 עד 3 מפלגות, לא רסיסי מפלגות שסוחטות את הממשלה ומונעות ממנה לקבל החלטות. לטעמי גם מחסום של 4 חברים, לא מספיק.
חוק הגיוס לכל – זו התחלה, אני מאמין שזה לאט לאט יחלחל.
יש בליבי כעס על מפלגת העבודה, על שני החוקים הללו הם היו צריכים לחתום בעשר אצבעות. נכון, זה עדיין לא גיוס שיווני, אבל זו התחלה.החיבור של המפלגה עם החרדים והמפלגות הערביות הוא מעשי איוולת. תרשמו לפניכם, מפלגת העבודה תשלם מחיר יקר בבחירות הבאות.

לבנון לאן?
השבוע הכריזה ממשלת לבנון, כי היא תומכת במעשי החיזבאללה שכוללים הנחת מטענים שנועדו לפגוע בחיילי צה”ל. הממשל הלבנוני הכריז, שזכות לבנון להתנגד לכיבוש, כיבוש שכולל את חוות שבעה. זה לאחר שבמלחמת לבנון השניה הם חתמו על הסכם להפסקת העימות. תראו באיזה אזור אנו חיים. אנשים לא מחפשים שלום, שקט שלווה, הם לעולם מחפשים מלחמה, לעולם לא ילמדו לקח. הרי בסופו של תהליך כזה, לבנון תהפוך לאי חורבות.

חזות בנייני המדינה
השבוע הייתי בנתניה, עיר ואם בישראל. טיילתי ברחוב הראשי, הרמתי את הראש ומה שהתגלה לפני, זה אוסף וערבוביה של מבני קומות, דירות קרקע, קניון, זה בצד זה. מבנים כעורים, שחורים, עם טייח מתקלף וזה כאמור ברחוב הראשי. חשתי לרגע שאני בעזה. במדינות המערב, דיירים נדרשים לצבוע ולטפח את חזית הבניינים, זה אפילו מוכר לצורכי מס, אצלנו אין מודעות לעניין הזה. הגיע הזמן, שהמדינה וראשי הערים יקדישו תשומת לב לחזות

כתבה מעניינת:

חגיגת קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי צלויות, קלמטה ומוצרלה צילום אפיק גבאי (1)

קונצילה ריגטה – איטלקית 100%

שתפומתחשק לכם איטלקית 100% על הצלחת? קבלו מתכון של פסטה קונצילה ריגטה עם עגבניות שרי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.