לשכת תעסוקה, אבטלה, מובטלים צילום אילוסטרציה: Deposit Photos
צילום אילוסטרציה: Deposit Photos

השכירים פגועים אחרי החל״ת: ״מעסיקים מנצלים את המצב״

שתפו

מאז שתשלומי החל״ת הופסקו, רבים נשארו ללא עבודה וללא דמי אבטלה ומתלוננים: ״המעסיקים מחפשים פראיירים כדי לשלם להם שכר מינימום״

מאת גיל דובריש

בתקשורת הארצית התפרסם לאחרונה כי בעקבות הפסקת תשלום החל״ת לדורשי עבודה מתחת לגיל 45, נותרו בפריפריה מחוסרי תעסוקה רבים – שלא מצליחים למצוא עבודה.

אחד הנפגעים כתוצאה מהמצב החדש הוא גדי מכרמיאל, בשנות ה-40 לחייו. ״עד לקורונה עבדתי והרווחתי יפה, משכורת של 12,000 שקל בחודש. יצאתי לחל״ת וזהו, מאז לא חזרתי יותר לעבודה. במקביל, אשתי פוטרה אחרי כמעט 20 שנה בעבודה״ הוא מספר. ״בתקופת החל״ת קיבלנו כסף מביטוח לאומי, אבל מכיוון שאנחנו עדיין לא בני 45, נפגענו מיד כשהופסקו התשלומים ב-1 ביולי. יש לנו בית, משפחה וילדים לפרנס, המצב לא פשוט בכלל. אשתי מחפשת עבודה ואני עוסק בעבודות מזדמנות – רק כדי שיהיה כסף להביא אוכל״.

לדברי גדי, בתקשורת עוסקים בעיקר בתלונות של המעסיקים אבל לא מדברים על תופעת הניצול של השכירים: ״המעסיקים מתלוננים כל הזמן בתקשורת על כך שאנשים לא רוצים לעבוד כי הם עצלנים ודורשים שכר מוגזם. קודם כל שיבדקו את המשכורות שמציעים המעסיקים. הם מנצלים את משבר הקורונה ומחפשים פראיירים שמוכנים לעבוד בשכר מינימום. אני כבר לא ילד, אנשים מצפים ממני לעבוד 200 שעות בחודש בשביל 5000 ומשהו שקל בלבד״.

גדי לא לבד בסיפור הזה. מספר מחוסרי התעסוקה בכרמיאל אומנם ירד מאז ה-1 ביולי, כשהופסקו תשלומי החל״ת, אבל מצד שני רבים מהאנשים שמצאו עבודה חדשה, נאלצו להתפשר במקומות העבודה הקיימים או החדשים שלהם על תנאים פחות טובים ושכר מופחת.

בני, בן 35, נשוי ואב לשני ילדים, היה בחל״ת במשך חודשים ארוכים בשנה וחצי האחרונה. כשהסתיימה תקופת החל״ת חזר למקום עבודתו אבל אז בישר לו המעסיק כי לא יוכל להמשיך ולשלם לו שכר בתנאים שקדמו למשבר הקורונה. ״היו לי שתי ברירות: או להתפטר מהעבודה על רקע הרעת תנאים ולחפש עבודה בשוק הלא יציב כרגע, או לבלוע את הרוק ולהמשיך בעבודה הקיימת, עם משכורת נמוכה ב-15-20% בערך ממה שקיבלתי לפני זה״ אומר בני. הוא בחר באפשרות השניה וממשיך לעבוד במקום הקודם, אבל מציין כי הוא ממורמר ומתוסכל מכך שהוא עובד קשה יותר בתמורה לשכר נמוך יותר.

חן (28) נשואה טריה ומפרנסת יחידה, עשתה בעקבות הקורונה דווקא את הדרך ההפוכה – ומצאה עבודה חדשה עם שכר גבוה. הבעיה: היא נאלצת לעבוד שעות ארוכות מדי יום. היא פוטרה בסיום תקופת החל״ת, אבל בגלל גילה הצעיר לא הייתה זכאית לקבל קיצבת אבטלה. ״הייתי לחוצה להתקבל לעבודה חדשה כי מצאתי את עצמי עם אפס הכנסות״ מספרת חן. ״המדינה לא נותנת מספיק כסף לאנשים שנפגעו מהקורונה וכשנגמר החל״ת אין יותר זכאות לדמי אבטלה, אנשים נאלצים לעבוד בכל דבר, העיקר להביא כסף הביתה. למזלי די מהר מצאתי מקום עבודה בחיפה, 10 שעות ביום, לפעמים עובדת גם בימי שישי. המשכורת גבוהה יחסית, וזה טוב, אבל 10 שעות עבודה ועוד בערך 4 שעות בנסיעות הלוך וחזור באוטובוסים וברכבת, זה מתיש. אני יוצאת לעבודה מוקדם מאוד וחוזרת מאוחר, למעשה אני לא כמעט רואה את הבית. אין ברירה, כי זו העבודה היחידה שמצאתי, אני מנסה לשרוד למרות הקשיים״.

משה ונגר מנכל חברה כלכלית לכרמיאל צילום פרטי
משה ונגר. צילום פרטי

מנכ״ל החברה הכלכלית לכרמיאל, משה ונגר, אומר כי ״פתרון החל"ת נוסד בהוויתו מתוך ראייה שוויונית עסקית שכן חברה שירדה במחזור ההכנסות שלה בעשרות אחוזים, ראוי ומתבקש שהמדינה תתמוך בו ותגבה אותו, אך כשם שיש פער בין תאורטי ומעשי – כך גם כן בביצוע הלכה למעשה אל מול העסקים והחברות״.

לדברי ונגר, ״רוב עובדי הייצור ומקצועות ההתמחות יעשו הכל כדי לחזור לקווי הייצור בארגון, זו תוצאה שמבוססת בין היתר על תרבות ארגונית ומדיניות רווחה שיש לעובד בכל ארגון וארגון במשק. ככל שהארגון ישקיע בהון האנושי לטווח ארוך – יקבל היזון חוזר וגיבוי ביחס ישר מצד העובד. לדעתי רוב האנשים שבחרו להישאר תחת איצטלת החל"ת, הינם עובדים במקום שאין הם רואים בו ארגון עם אופק וצמיחה אישית. הטיפ שאני יכול לתת מנסיוני הינו להשקיע באנשים! זה הדבר הכי חשוב, להוציא אותם לתוכניות העשרה, לעתודות ניהוליות ולתגמל בהתאם. רק ככה ניתן לבנות ארגון עם עומק אסטרטגי וחזון לצמיחה״.

קיראו עוד בפורטל זהר.נט:

כתבה מעניינת:

ראש העיר משה קונינסקי ובני נוער באסיפה הישראלית. צילום פרטי

זוכרים את רבין, מנסים לאחות את הקרעים: מאות בני נוער ובוגרים השתתפו באסיפה הישראלית בכרמיאל

שתפוהבשורה הבאה תצא משם? כ-220 בני נוער וכ-100 בוגרים, חילוניים ודתיים, יהודים, ערבים ודרוזים, נטלו …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.