זהר.נט חדשות כרמיאל
לא, לא מתכוון “לעוף” על עצמי, אלא לשתף אתכם, קוראיי היפים במשימה הגדולה ביותר שהוטלה עלי ברגע שנולדתי.
בשנת 1914 (הוא טוען 1919), נולד אבי שמשון לבית טאוב בעיירה מרמורש-סיגט שבטרנסילבניה (חבל ארץ ששייך היום ואז לרומניה, אך בעבר היה שייך גם להונגריה).
אבי נולד בבית דתי מאוד ולו 6 אחים ואחיות. משפחה ענייה היתה זו. הוא גדל כמו כל היהודים באותה תקופה,בחבל ארץ זה, חיידר, ישיבה אבל גם עבודה. אבי למד לייצר מברשות מברזל.
מלחמת העולם השנייה. גם רומניה נופלת לידי הנאצים ומהר מאוד נשלחים היהודים או למחנות עבודה או לתאי הגזים…סבי, אשר ז”ל, סבתי ציפורה (פייגל) ז”ל נשלחו למחנות המוות, פשוט כך. באו, לקחו אותם, קרעו אותם מילדיהם וקדימה הישר לתנורים. אבי נשלח למחנה עבודה בזכות יכולתו לייצר את אותן מברשות ברזל… אבי שרד את המלחמה, השתתף בצעדת המוות ויכל לה, ברח ושב לעיר הולדתו, אבל לא מצא בה דבר. לא בית, לא הורים, לא אחים ואחיות, לא דודים… לא כלום.
אבי שמשון לבית טאוב, נותר לבדו בעולם כולו. לבדו. נדד לכאן ולשם, עבד ונדבק ב”חיידק” הציוני. ב-1946 עלה ארצה באניית מעפילים, שם הכיר את אמי יפה זיסמן ז”ל, שהוריה שלחו אותה לארץ ישראל עם אחיה.
נזרקו לקפריסין, לעתלית, העבירו אותם לחלוצה, כן כן, חולות חלוצה הנוראיים… עברו להרצליה שם נולדה אחותי הבכורה ציפורה. עברו למקום שהם קראו לו “פדויים”, ממש במקום בו קיים היום קיבוץ שמרת ושם, שם החליטו להקים מושב עובדים. בוסתן הגליל שמו.
שם נולדה אחותי השנייה טובה… 5 שנים אחר כך, לשמחת כולם, נולד להוריי בן זכר ויקרא שמו בישראל: אשר אנשל טאוב…
עלי בעצם הוטלה המשימה הגדולה, הקדושה, החשובה של שמירת שם המשפחה. איש לא ציווה עלי לעשות זאת. זה היה ברור לי למן הרגע הראשון שהבנתי שאני, אני הקטן בבני משפחת טאוב, אני מחוייב לשאת את שם משפחתי בגאון ולנצח, שכן אני הנצר האחרון למשפחת טאוב הספציפית הזו.
אחיותי נישאו ושינו את שם משפחתן כמקובל באותה תקופה. אני נשארתי עם השם טאוב… שוב. גם אני לבדי…
ראשונה נולדה בתי נטע היקרה, שהיום נשואה ואם לנכדי הראשון – אור. היא הותירה את השם טאוב לצד השם שחר.
שני בנים נולדו לנו אחריה. עמרי ודור. שני בנים מופלאים, שגדלו והבינו גם הם את האחריות הגדולה שהם נושאים על כתפיהם – לשמור מכל משמר על שם משפחתם.
והם ישמרו ועוד איך. בע”ה, ביום מן הימים ינשאו וגם להם יוולדו ילדים שימשיכו לשאת לעד את שם משפחתו של אבי הצדיק, שמשון טאוב… שמשון טאוב, וזה חברות וחברים הנצחון האישי שלי על הנאצים ועוזריהם…לראות את שלושת ילדיי לבושים מדי צבא ישראלי ועם השם טאוב… וכי יש נצחון גדול מזה?
וכך, בעצם, השלמתי את משימת חיי הגדולה מכולן… כל השאר פחות חשוב!
Array
(
[_edit_last] => Array
(
[0] => 1
)
[slide_template] => Array
(
[0] => default
)
[post_views_count] => Array
(
[0] => 2347
)
[_yoast_wpseo_focuskw] => Array
(
[0] => השם טאוב - אחריות גדולה מאוד
)
[_yoast_wpseo_metadesc] => Array
(
[0] => השם טאוב - אחריות גדולה מאוד
)
[_yoast_wpseo_linkdex] => Array
(
[0] => 82
)
[tie_views] => Array
(
[0] => 427
)
[rank_math_description] => Array
(
[0] => השם טאוב - אחריות גדולה מאוד
)
[rank_math_focus_keyword] => Array
(
[0] => השם טאוב - אחריות גדולה מאוד
)
[rank_math_robots] => Array
(
[0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
)
)
כתבות קשורות
כתבה מעניינת:
קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?
שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …