בית / חדשות / כלכלה ופיננסים / התעשייה והעובדים – ביקוש מול היצע
חדשות כרמיאל

התעשייה והעובדים – ביקוש מול היצע

שתפו

חדשות כרמיאלמנהל אגף בכיר להכשרה מקצועית ופתוח כ"א.
אחראי על בתי הספר המקצועיים ועל לימודי תעודה למבוגרים.
11000 תלמידי תיכון
55000 מבוגרים לומדים בשנה.

ציפיות ואכזבות – הסיפור הבלתי נגמר בין התעשייה לעובדים – אליה וקוץ בה – אך יש פתרון.

חדשות לבקרים אנחנו שומעים בחדשות, ועכשיו גם בשלטי החוצות שמפרסמים התאחדות התעשיינים, כי צריך להשקיע בתעשייה הישראלית אחרת כל הכלכלה נפגעת. תלונה נפוצה שאני שומע כשאני מסתובב בין מפעלים היא שאין עובדים מקצועיים בתעשייה וזה פוגע בתעשייה. אני שומע על מפעל זה או אחר שבו יש מכונות של מיליוני שקלים שעומדות שוממות כי אין מי שיפעיל אותם, הייצוא נפגע, פחות מטבע חוץ שנכנס למדינה ומפעלים מיואשים לא מצליחים לעמוד בדרישות הביקוש.

חדשות כרמיאלבמפתיע , כשאני מגיע למרכזי ההכשרה של האגף להכשרה מקצועית שעליו אני ממונה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אני נתקל בתופעה הפוכה לגמרי – בוגרים שלנו בקורסי עיבוד שבבי, מכונות, ריתוך, רכב מסיימים את הקורס ולא משתלבים בתעשייה, פשוטו כמשמעו לא מוצאים עבודה.

עוד כתבות מעניינות:

הפער

כשניסיתי בתחילה לתהות איך דבר כזה אפשרי – מחד, ביקושים גבוהים ומנגד, היצע של כוח אדם מוכשר מקצועית – ועדיין שני הצדדים לא נפגשים הבנתי את מקור הבעיה. הבעיה היא לא רק בהיעדר כוח אדם מקצועי שמוכן ללכת להכשרות מקצועיות בתחומים שלא נחשבים תדמיתית "פופולרים" כמו הייטק או רפואה (מה לעשות לא כולם יכולים לעסוק בתחומים אלה). הבעיה היא גם לא תקציבי הכשרה מקצועית שאינם רבים.

חדשות כרמיאלהסיבה לפער

הבעיה היא בציפיות של שני הצדדים – בוגר קורס של עיבוד שבבי שיודע שיש מצוקת עובדים מקצועיים מסוגו במשק מצפה לקבל שכר שבין 12,000-14,000 ₪ ברוטו לחודש כבר מהחודש הראשון (כי הוא שמע לא מעט מבכירי התעשיינים שהשכר הממוצע בתעשייה הוא כ-15,000 ₪ וישנם אנשי מתכת שמגיעים ל-30,000 ₪). מנגד, המעסיק שמתמודד עם תחרות עולמית וחייב להישאר במחירים תחרותיים אינו מסוגל לשלם לעובד מתחיל שהתפוקות שלו נמוכות באופן משמעותי מעובד וותיק שכר הגבוה בהרבה משכר המינימום בתחילת הדרך. בעוד שתיאום הציפיות לשכר נמוך בא לידי ביטוי במקצועות כמו עריכת דין וראיית חשבון בשלב ההתמחות, הרי שבתחום של הכשרה מקצועית בשל הביקושים הרבים העובד המתחיל מצפה שלקבל שכר גבוה משכר מתמחים. מה עוד שעובד זה יכול להגיע לשכר התחלתי גבוה יותר בענפים אחרים עם הכשרה קצרה מאד או גם ללא הכשרה, כדוגמת מאבטח, נהג אוטובוס או משאית. על אף שבענפי התעשייה השכר עולה בהדרגה עם השנים וההתמחות רבים מהעובדים מעדיפים לראות את הטווח הקצר והמידי על פני תכנון קריירה מקצועית ארוכת טווח.

וכאן אנחנו מגיעים למצב אבסורדי שבירידי תעסוקה מעסיקים מציינים שאין עובדים בעוד בוגרי ההכשרה מלינים על כך שאין מעסיקים. זאת כשכולם נמצאים באותו מתחם.

אז מה הפתרון? יש כמה כאלה:

ברמת מדיניות, המדינה יכולה לסבסד העסקת עובדים מוכשרים בתחילת דרכם בענפים נדרשים כגון: מתכת, פלסטיק, מכונות, חשמל, ששם אנחנו יודעים שיש ביקושים לצד משכורות לא גבוהות בשנים הראשונות עד להתמחות העובד ולהתמקצעותו. בשנה-שנתיים הראשונות העובד רוכש עוד מיומנויות ומתמחה בתחום עבודתו ואז הוא הופך להיות מספיק רווחי למעסיק על מנת שייתן לו משכורת יפה. כשם שלא מצפים מעורך דין מתמחה להיות מומחה בתחומו בשנתיים הראשונות ולהרוויח שכר של עורך דין מומחה בתחומו, כך גם אין לצפות מעובד CNC  להיות מומחה מיום ראשון בעבודה ויקבל שכר של עובד מומחה בתחום.

חדשות כרמיאללקחו אחריות ושינו הדרך

ברמת המפעל, אין ספק כי גם המפעלים יכולים להירתם לעניין גיוס והכשרת עובדים חדשים תוך שהם שותפים מלאים בתהליכי ההכשרה המקצועית. באירופה מאד ברור לתעשיינים ולהתאחדות שמייצגת אותם שהם שותפים מלאים בתהליכי ההכשרה ואף מקצים לכך תקציב קבוע מכל מפעל. בארץ, זה לא ברור מאליו אבל כבר עכשיו אפשר לראות סנוניות ראשונות של מפעלים שלקחו את המושכות אליהם לידיים והקימו מרכזי הכשרה להכשרת עובדים חדשים אצלם בתוך המפעל. מפעלים כמו מנועי בית שמש, זוקו, ישקר, ושלדג בצפון הפנימו את הרעיון ש"אם אין אני לי מי לי". האגף פה נמצא בשביל לתמוך תקציבית ולסייע בתכני לימוד, בחינות והסמכות באמצעות מסלולי הכשרה ייעודים למעסיקים כגון "כיתה במפעל" ו"סטארטר" אבל בשורה תחתונה אנחנו רואים שכשמפעלים לוקחים אחריות על ההכשרה בשיתוף המדינה הם נהנים מהתוצאות, הם יכולים לבחור לעצמם את העובדים הטובים ביותר, "לגדל" אותם ומתוך כך לאפשר לעצמם לשלם קצת יותר לכל עובד על מנת ליצור מצב של win-win בו שני הצדדים – העובד והמעסיק- יוצאים נשכרים.

כתבה מעניינת:

עיריית כרמיאל

מדד היציבות הפיננסית: עיריית כרמיאל במקום ה-14 בארץ

שתפוהעירייה ירדה 4 מקומות בדירוג ביחס לשנה שעברה. יחס הגביה בכרמיאל עומד על שיעור של …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.