בית / Uncategorized / חברה טובה

חברה טובה

הרבה חברות נכנסו לחיי לאורך השנים, הרבה גם יצאו מהם בצורה כזאת או אחרת.

יש את הגרעין החזק של כמה חברות טובות ומשמעותיות, כאלו שאני מרגישה בנוח לשלוח להן ווטסאפ מטומטם גם באמצע הלילה עם שאלה כלשהי. הן לא חייבות לענות באותו הרגע אבל הן גם לא ישפטו אותי בבוקר למחרת. אנחנו נמצאות שם אחת בשביל השניה בהרבה מצבים, חלקם גדולים וחלקם הרגעים הפשוטים והשגרתיים כשמתחשק להעביר את הזמן בטלפון בנסיעה ברכב, לטייל עם הילדים בשבת או סתם להפגש לקפה (ביטוי כל כך קלישאתי. הרי בנינו זה אף פעם לא רק קפה אלא לכל הפחות גם סלט או עוגה שמגיעים איתו..).

יש חברות של רגעי שיא בחיים. הן כבר לא נמצאות בשוטף של החיים, אבל בנקודת זמן מסויימת בעבר חלקנו חברות קרובה שהיתה מספיק משמעותית כדי שנמשיך לזכור זו לזו חסד נעורים. אז אנחנו מגיעות לאירועים הגדולים- חתונות, בריתות או לא עלינו לנחם ולחזק כשצריך.

יש את החברות של "חייבות כבר להפגש", אבל איכשהו אף פעם לא ממש יוצא. מזל שיש פייסבוק. הלייקים והתגובות אמנם לעולם לא יחליפו חברות אמיתית ואיכותית, אבל לפחות הם משאירים אותה בחיים.

מידי פעם אנחנו "מצליחות" כנגד כל הסיכויים לצאת מהבית ולבלות יחד ואפילו נהנות, ולא מבינות למה אנחנו לא עושות את זה יותר ומבטיחות להיות יותר קלילות להבא…….עד הפעם הבאה שלאף אחת לא באמת יש מושג מתי תגיע.

יש חברות "של פעם". בעצם נכון יותר להגדירן כחברות לשעבר. החברות בנינו היתה כנה באותה נקודת זמן, אולי שירתה אינטרסים הדדיים, אולי היתה נוחה כי החיים גרמו לנו להיות באותו הזמן, באותו המקום ולהרגיש חיבור טוב. ייתכן שהחיבור הזה היה ממשיך להיות טוב וזורם גם היום- הרי בבסיס אנחנו עדיין אותן נשים צעירות, שהיו יכולות עכשיו יחד לצחוק, לדבר, ולהתפלסף על העולם… אם רק היינו ממשיכות להיות באותם המקומות ולהיות נוחות ונגישות זו לזו, או שהסטטוסים שלנו כבר לא זהים או שבני הזוג אם ישנם לא באמת באותו הראש, והילדים לא באותם גילאים, ואולי גם הבחירות שכל אחת עשתה בחיים הם לא ממש הסגנון של האחרת ובשורה התחתונה כבר לא ממש יוצא להפגש. איכשהו הדרך זו לזו מרגישה כבדה, גם אם היא רק בראש ולא בגיאוגרפיה.

מעגלים שונים של חברויות, עם רמות שונות של קירבה ומשמעות. כל אחת מהן הגיעה בנסיבות וזמנים קצת אחרים בחיים. ולעיתים המעגלים גם משתנים קצת- קשרים מתהדקים או מתרופפים, מגיעות הזדמנויות חדשות וגם החמצות או התרחקויות.

ובכל זאת, יש כאלו שהחברות איתן שרדה מספיק כדי שאהיה די בטוחה שהן כאן בשבילי ואני בשבילן כדי להישאר. כשאני מחפשת את המכנה המשותף להן- אין כמעט שום דבר. לא באופי שלהן, לא בטמפרמנט, לא כולן בהכרח נשואות כמוני, או אימהות כמוני, או גרות בצפון כמוני, או שבן הזוג שלהן מתחבר לבן הזוג שלי, או עוסקות בתחום שלי או חיות בעולמות שלי. ובכל זאת, בתוך כל השפע של האנשים והנשים שנכנסו לי לחיים הן נשארו איתי ואני נשארתי איתן.

וכשאני מנסה בכל זאת לחשוב על משהו אחד שמאפיין את כולן אני מבינה את הדבר הטריוויאלי ביותר והוא שכל אחת בדרכה פשוט היתה מוכנה ביחד איתי, להתמיד ולעשות מאמצים בשביל החברות שלנו.
****
(מוקדש באהבה לכל החברות שהיו ויש לי בחיים. לכל אחת יש כנראה את התפקיד שלה- גם אם בדיעבד הוא רק תפקיד זמני)

שתפו

כתבה מעניינת:

קריספיתה צילום נורית פלד-min

על קריספיתה שמעתם?

על פיתות טחינה כבר שמעתם? קבלו את הקריספיתה! חברת אחוה, יצרנית הטחינה, בשיתוף אורן בקר ונורית …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link