Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1491492837:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 9794
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => חג הפסח: ליל הסדר ליל שימורים
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => חג הפסח
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => חג הפסח
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => חג הפסח: ליל הסדר ליל שימורים
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 73
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 670
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/06/hukat.jpg
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 324
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => חג הפסח: ליל הסדר ליל שימורים
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => חג הפסח
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => חג הפסח: ליל הסדר ליל שימורים
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

חג הפסח: ליל הסדר ליל שימורים

שתפו

א. הלילה המיוחד בשנה

ליל הסדר שנחגוג אותו השנה ביום שני בערב, הוא לילה שכולם מרגישים בו נח. בבתים רבים רבים בישראל עורכים את הסדר וקוראים את ההגדה, אוכלים מצות ושותים ארבע כוסות של יין. אפילו המרור נאכל בכל פה. יושבים ומספרים את סיפור עם ישראל לפני שלושת אלפי שנים, את סיפור גאולתנו מבית העבדים, ממצרים. ליל הסדר מאגד אותנו סביב הראשית של עמנו, ומעמיד אותנו על היסודות הלאומיים והרוחניים שלנו.  חכמים קרא לו "ליל הסדר", וצריך להתבונן בשם הזה, מדוע לא קראו לו ליל יציאת מצרים, או ליל קרבן הפסח או בשם אחר שיבטא את סיפורו של הלילה הזה?  מהי מהות שמו, מדוע קראו לו ליל הסדר?  חד עין יבחין שהלילה הזה מסודר מאד, יש סדר עמוק ומשמעותי בכל פעולה בלילה הזה, ישנם חמישה עשר סימנים המסדרים אותו "קדש ורחץ כרפס יחץ …", ומעבר לסימנים הללו מתי אוכלים מצה, משמעות המרור, האפיקומן, כל דבר במקומו. אך נדמה שיש בכך משהו עמוק יותר, יציאת ישראל ממצרים יצרה שינוי גדול בעולם, זוהי הפעם הראשונה שהקב"ה מתגלה לעם שלם, ומתערב במהלך ההיסטוריה כדי לגאול אומה אחת משועבדת, ונותן לה בריש גלי את התורה המנהיגה את חייו. עכשיו יש בעולם תורה ויש אומה שנושאת את דגל התורה הזו במהלכי חייו, יש סדר חדש לעולם, יש משמעות אחרת. זהו הסדר הרוחני הפנימי של כל העולם. כשאנו יושבים בלילה הזה ומספרים את סיפור יציאת מצרים אנו מעמידים את העולם על הסדר הפנימי שלו, על התוכן האמיתי, אנחנו עושים סדר בבלאגאן שנראה כאילו בעולם.

ב.כמה שמירה צריך בחג הפסח?

בכל חג ישנו מושג משמעותי החוזר על עצמו הן בביטוי בלשון התורה, או בהסברם של חז"ל לביטוי כזה. אם נחפש נראה כי ישנו מושג החוזר על עצמו כמה וכמה פעמים בפסוקי התורה על חג הפסח, והוא המינוח "שמירה".  שבע פעמים חוזר המונח שמירה סביב חג הפסח: "ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדורותיכם חוקת עולם" (שמות י"ב, י"ז), ובציון  תאריך הגאולה אומר הכתוב: ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שימורים לכל בני ישראל לדורותם" ( שמות י"ב מ"ב). גם בפרק י"ג כשהתורה מצווה אותנו לדורות לשמור על חג הפסח ומזכירה שם גם את מצות תפילין היא כותבת:" ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה" (שמות י"ג, י').  ולא רק בספר שמות מוזכרת השמירה סביב חג הפסח, גם בספר דברים מזכירה את השמירה סביב חודש האביב: "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוקך כי בחודש האביב הוציאך ה' אלוקך ממצרים לילה" (דברים ט"ז, א'). המצוה לשמור את חודש האביב משמעה לשמור שתמיד חג הפסח יחול בחודשי האביב, ולכן אחת לכמה שנים מעברים חכמים את השנה, ומתקנים חודש אדר נוסף, ואז בכל מצב פסח יהיה באביב. והנה עד כאן ראינו 6 מקומות שונים  בהם מוזכרת השמירה סביב חג הפסח. והנה כבר ביציאת מצרים, כשהצטוו ישראל  לחגוג את חג הפסח, ולהכין את השה אותו יקריבו לפסח אומרת התורה: "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה…" (שמות י"ב, ו').  והנה גם בהגדה של פסח אנו מזכירים את הקב"ה במונח הזה: "ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא חישב את הקץ לעשות…"

ג. מצה שמורה – דווקא שמורה

מצאנו בהלכות מצה חידוש דין מיוחד, מצאנו שיש מצה גם בקרבן תודה "רקיקי מצות" , ו"חלות מצות", ועוד, אולם באף אחד מהם לא שמענו את מה שהתורה מצווה אותנו דווקא בפסח "ושמרתם את המצות" – מצאנו כאן דין מיוחד שמצווה עלינו לשמור על המצה. בפשוטו של מקרא הכוונה לשמור שהבצק לא יחמיץ, ומכאן הזהירות הגדולה של העוסקים באפיית המצות שלא יעברו יותר מ-18 דקות מרגע הלישה ועד ההכנסה לתנור, שאז בוודאות הבצק לא יספיק להחמיץ. אולם הגמרא במסכת פסחים לומדת שיש הרבה מעבר לשימור מהחמצה. כך למשל לומדת הגמרא שמצה שאוכלים אותה בליל הסדר היא דווקא מצה שאפו אותה לשם מצת מצווה של ליל הסדר. כלומר כשאופים את המצה צריך האופה לומר "לשם מצת מצווה". ולא רק זאת למדו משם, בנוסף לדין מצה לשם מצווה, צריך שהשמירה על החיטים תהיה מרגע הקצירה, לכתחילה, כלומר מרגע שקצרו את החיטים שומרים עליהם שלא יגעו מים בכלל בחיטים הללו. וזה לכתחילה המצות אותם צריכים לאכול בליל הסדר כשאוכלים את המצה למצוות חג הפסח.

ד. שומרים לבוקר

ראינו במקורות לעיל, שישנן שתי סוגי שמירה, אנחנו מצווים על שמירת המצות לשם מצת מצווה, (וכמו שאנו רואים בחנויות המכולת "מצה שמורה"), ואולם לא רק אנו שומרים, גם הקב"ה שומר. "ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה שימורים לכל בני ישראל לדורותם".  מהו עניין השמירה הזו?   הנצי"ב בספרו "העמק דבר"  כותב: "כך "שמרתם את היום הזה" – שיהא אותו יום מסוגל לגאולה מכל רע, משום הכי בא מצות הטיפול כמו שהיה טיפול מרובה בשמירת הפסח ד' ימים בפסח מצרים, כדי להרבות זכות לפני יום המוכשר לגאולה… כך ציוה  הקב"ה לדורות טיפול מרובה למצת מצוה כדי שיהא מוכשר לגאולה מכל רע" (העמק דבר לשמות י"ב, י"ז). כלומר השמירה המרובה באה בגלל המיוחדות  הגדולה של היום הזה והשעות הללו של פסח.  הלילה הזה, והשעות הגדולות של הפסח הם גדולים כל כך שצריכים שמירה מרובה וטיפול מיוחד, כמו שחפץ יקר מאד נמצא תחת שמירה קפדנית. הקב"ה שומר וגם אנחנו שומרים, מפני שאנו מבינים את גודל המשמעות של סגולת חג הפסח.

ה. לא אומרים קריאת שמע

להיותו של הפסח שמור במיוחד ישנה גם השלכה הלכתית: "ונוהגים שלא לקרות על מיטתו רק פרשת שמע ולא שאר דברים  שקורין בשאר ליליות כדי להגן. כי ליל שימורים הוא מן המזיקין" (רמ"א על שו"ע או"ח סימן תכ"ג סעיף ב'). כלומר למרות שבכל לילה קוראין "קריאת שמע שעל המיטה" כדי להגן מהמזיקין, בליל הסדר אין צורך. כי הלילה הזה מוגן. ויש שנוהגים שלא לנעול את הבתים בליל הסדר מטעם זה. השמירה המיוחדת שלנו והזהירות הגדולה מהחמץ, הנקיונות הגדולים לפני החג, ואחר כך הזהירות הגדולה באפיית המצות, יוצרים אצלינו שמירה מיוחדת  גם מהמזיקין. כך כותב הרב חרל"פ זצ"ל בהגדת מי מרום: "וכמו אז בשעת יציאת מצרים כן בכל שנה ושנה בהתקדש ליל שימורים לה' זוכה כל אחד מישראל שהקב"ה כביכול מטפל בו בכבודו ובעצמו, ובעת עריכת הסדר וכל היום הראשון של החג הוא יושב במחיצתו של מקום ואור הנשמה מתגלה אז לכל יחיד ויחיד  בכל הדר קודשה ומלא צביונה". יהי רצון שנזכה גם אנחנו לכך, חג פסח כשר ושמח לכל ישראל.

כתבה מעניינת:

פרשת השבוע פרשה מעודכן 2018

פרשת תצווה: פורים קטן

שתפובס"ד אדר א' ואדר ב' לוח השנה העברי כפי שאנו מכירים אותו, כשהתאריכים בו ידועים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *