Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => טיפוסים...
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => טיפוסים...
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 70
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 1439
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 405
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => טיפוסים...
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => טיפוסים...
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

טיפוסים

שתפו

העולם בנוי מטיפוסים. כל מיני. הנה כמה מהם ודעתי עליהם.

הקמצנים

אם יש טיפוס שמוציא אותי מדעתי זהו הקמצן או הקמצנית. או אלה שמעדיפים לכנות עצמם “חסכנים” במקרה שהם מודים. הטיפוסים האלה ידאגו תמיד שאיכשהו לא ישלמו. נפגשתם לקפה, בדיוק כשכבר סיימתם לשתות הוא יעלם פתאום לשירותים. תבוא המלצרית, תתן חשבון ואתה לבדך בשולחן, מחכה… תחכה. בסוף לא נעים לך, אתה משלם את החשבון ובול, אבל בול אז הקמצן יצא מהשירותים, מחזיק בבטנו ויאמר: כנראה אכלתי משהו לא טוב, יכניס את ידו לכיס שמראש הוא ריק ואתה תאמר לו, זה בסדר, אני כבר שילמתי: טוב אז בפעם הבאה עלי הוא יאמר לך… כן. ברור. חשוב להבין שעל פי רוב לא תמצא את הקמצנים בבתי קפה או מסעדות, למה לצאת אם אפשר לאכול בבית? אם כבר יצאו נאמר עם האשה תראה שהוא מזמין את המאכלים הזולים ביותר ותמיד מים,וויכוחים עם האשה שמסכנה רוצה לאכול…

הקנאים

וגם הלא מסוגלים לפרגן. זה הולך ביחד. קניתם טלויזיה חדשה 800 אינצ’ אוקיי? יבוא הקנאי אליך הביתה ומיד ישים לב לטלויזיה המהממת. “ איזה יופי,אבל היא גדולה מדי, שלנו בדיוק בגודל הנכון” יאמר הקנאי. הוא יצא ידי חובה אבל מיד ידגיש כמה שלו יותר טוב, יותר איכותי, יותר הכל. “למה צריך כזה גודל? זה הורס את העיניים. לא חבל על הילדים?” ככה. כעבור שבוע יזמין אותך אליו הביתה כדי להראות לך את הטלויזיה 810 אינץ’ שקנה. “הא? מה אתה אומר?” יפה לאללה. רק לא חבל על העיניים של הילדים? תענה. לאאאא. זו טלויזיה מיוחדת עם מסך סופר אנטי בעיות עיניים,לא כמו שלך, הוא יענה.

המתנשאים

אלה בלתי נסבלים בעליל. תמיד מנסים להעביר לך את ההרגשה שהם מה יודעים,בטח לעומתך. אתה מבחינתם איזה יצור נחות ועל פי רוב אנשים שקיבלו תפקיד בכיר,או חצי בכיר. אלה ינסו ללמד אותך מי הבוס כאן. אני מודה שבאלה אני אוהב “להתעלל”. באלה אכנס בכל הכח… עצרתי באחד הלילות ב-M הדרך. שם בצומת ינאי. נכנסתי לקנות משהו, לא זוכר מה והנה מנהל המשמרת, צורח על אחד העובדים “הפשוטים” וכנראה עובד חדש. ככה לפני כל הלקוחות…ואני, הדם קפץ לי למקומות שלא ידעתי שקיימים אצלי. אמרתי לאחמ”ש החשוב: תשמע, תוריד את הטונים שלך ואל תצעק על הבחור הזה. לא משנה מה עשה, ככה לא מתנהגים לעובד. ההוא התחיל לענות לי וזו היתה טעות, טעות גדולה… הבחור פוטר.

המתחסדים, הצדקנים והצבועים

אחחח אלה “האהובים” עלי ביותר, בעיקר שהם סוג של בוסים כאלה. הם ידרשו ממך דברים, למשל, לא לעשן במקום מסוים (לגיטימי) אבל הם כן יעשנו באותו המקום מתוקף היותם מגעילים. או נא לא להחנות את הרכב שלך כאן ולמחרת אתה רואה שהם חונים ממש שם. יטיפו לך מוסר…כשהמוסר שלהם לא קיים בכלל. אלה הטיפוסים הנאלחים ביותר בעיניי ואני מודה שלהם אני הרבה פעמים עושה דווקא. לפני שאתה דורש מאחרים כל מיני דברים, תדאג לעשות אותם בעצמך. אלה הם המושחתים ביותר. בלי להניד עפעף ירמו, יעמידו פנים, ישקרו, יעשו הכל על מנת להוכיח לך מי הבוס כאן. כן כן. אתה תעשה בדיוק מה שאני אומר לך ואני אעשה מה שבראש שלי. הרי לכל אחד מאיתנו יש בוס. גם לנשיא המדינה יש בוס והכי כיף לראות את אותם מתחסדים צדקנים מלקקים לבוס שלהם. מה זה מלקקים, חוץ מלהשתחוות הם עושים הכל כדי לרצות אותו…יש בוסים שאוהבים את הליקוקים האלה ויש שלא סובלים את אלה. כשאני צופה במחזה הפאטתי הזה שהבוס שלך מלקק לבוס שלו, מודה זה ממלא אותי בהרבה הנאה. אלה גם האנשים שיתקדמו הכי הרבה בכל עבודה אבל לשונם תהיה מחוברת כל הזמן לעכוז של הבוסים שלו ואני כל הזמן תמה, איך אפשר ככה? אוהו אפשר ובקלות מסתבר.

העצבן

מודה נמניתי עליהם. היום פחות אבל עדיין. די ממהר לכעוס. זו תכונה כל כך רעה ולא מאחל לאף אחד “ללקות” בה כי זה עולה בבריאות. מילה אחת יכלה להקפיץ אותי ולגרום לי לענות חזק ובוטה. אצלי זה נובע מחוש צדק מפותח (חוש סובייקטיבי לחלוטין). עוולות וחוסר צדק, זלזול בחלשים מוציא אותי מדעתי, עד היום. ואם זה קשור אלי ישירות הרי זה נובע מכבוד עצמי שעליו אני שומר מכל משמר תודות לאבי עליו השלום. מילא אני אבל, אם מישהו ולא משנה בכלל מי יפגע בצורה כל שהיא בילדים שלי אני מודה,אני מאבד שליטה ומסוגל להכל, כולל הכל. לכן גם השחיתות הציבורית מטריפה אותי. ובמושחתים יש את כל הטיפוסים שהזכרתי באדם אחד. הכל. יש עצבנים רבים.יש שמסתירים זאת ומוציאים את עצביהם בתוך 4 קירות ביתם וכלפי חוץ הם נופת צופים,יש את העצבנים שמוציאים הכל ומיד ויש את אוגרי הכעס. אוגרים אוגרים וכשזה מתפוצץ…אלוהים שישמור…

ישנם כמובן עוד טיפוסים וקצרה היריעה. כל הטיפוסים.כולם. חייבים להבין שכולם יפגשו באיזה יום במקום אחד אליו מגיעים כולם. אין מה לעשות נגד זה אז למה לא להשתדל להיות טובים יותר? למה?

הנבחרת

טוב אי אפשר בלי מילה על נבחרת ישראל. מזמן לא נהניתי כל כך מנבחרת ישראל. מאז ה-5:0 על אוסטריה עם ברקוביץ’ ורביבו,לא היה משחק כל כך נפלא. מבחינתי הקרדיט ברובו מגיע למאמן אלי גוטמן,שלמרות התקשורת המשיך בדרכו ובהרכב שבחר. הוא הצליח לגבש חבורת ווינרים שהוכיחו בשלושת המשחקים האחרונים את יכולתם לנצח כל נבחרת.כן כן, כל נבחרת.

אין לי מילה רעה אחת לומר על הנבחרת במשחקה נגד בוסניה שלהזכירכם כל שחקניה משחקים בקבוצות באירופה,חלקן מהגדולות.

התקשורת דרשה רפאלוב, גוטמן החליט גילי ורמוט ובצדק. גילי נתן מחצית ראשונה משובחת כולל גול לתפארת. הסללום שלו היה מרהיב. הנגיעות הקטנות בכדור כל כך חכמות. שמחתי מאוד לראות את זהבי מגיע ובגדול לנבחרת. 2 בישולים ושער.מי צריך יותר? ביברס נאתכו לטעמי,למרות שלא הבקיע היה פשוט נפלא.הבחור לא הפסיק לעבוד,חילץ הרבה מאוד כדורים שהפכו להתקפות מתפרצות. ועומר דמארי,מכונת השערים שלנו,נכון לעכשיו מלך השערים של מוקדמות “יורו”. טל בן חיים מחצית ראשונה משובחת, בעצם כולם שיחקו מצוין. ו….סוף סוף יש לנבחרת שוער.שוער גדול בדמותו המרשימה של מרציאנו.גבוה,זריז והכי חשוב רגוע וקר רוח.יש לנו שוער להרבה שנים. יש לנו נבחרת להרבה שנים. לדבר על הגעה ליורו עוד מוקדם אבל כיף גדול לראות את ישראל ניצבת במקום הראשון בבית (לפחות עד חודש מארס 2015) כשמאחוריה משתרכות כל היתר. אין ספק שהנבחרת היתה נקודת האור היחידה שהבליחה השבוע ועשתה טוב לעם הסובל הזה.

אשי טאוב

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *