ידענו גם לפני דו״ח מבקר המדינה: אנחנו אזרחים סוג ב׳

דו״ח מבקר המדינה שפורסם לפני כמה ימים קובע את מה שכולנו יודעים מזמן: ממשלות ישראל ״מצפצפות״ עלינו, מבטיחות לקדם את הגליל – ולא מקיימות

מאת גיל דובריש

אנחנו כבר יודעים את זה מזמן: בהמתנה הארוכה בתור לרופא מקצועי, בחדרי המיון הצפופים, בתשתיות הבינוי והתחבורה הלקויות, בזמן שלוקח להתחיל כאן פרויקט או יוזמה חדשים (בית חולים, הטכני, רכבת שחיכינו לה 25 שנים). כולנו יודעים שאנחנו בכרמיאל ובצפון, נחשבים לאזרחים סוג ב׳ בעיני ממשלת ישראל (כל ממשלות ישראל, אין באמת הבדל ביניהן). והנה, אם היינו צריכים אישור רשמי לכך, מתפרסם דו״ח מבקר המדינה שחושף את אוזלת היד של המדינה במלוא מערומיה.

הדו״ח החדש חושף פער עצום בין ההבטחות והתוכניות של ממשלות ישראל לפיתוח אזור הגליל והצפון, לבין הביצוע בפועל. בין היתר משרד מבקר המדינה בדק את תהליך קבלת החלטת הממשלה 2262 שנקראת ״פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה״ שתוקצבה במיליארדי שקלים ואת יישומה בתחומי הכלכלה, התיירות, האנרגיה, החינוך, הבריאות והתחבורה. הביקורת נעשתה בשורה של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים שהיו אמורים לקדם נושאים ופרויקטים לפיתוח הצפון.

מדו״ח מבקר המדינה עולה כי אין באוצר תוכנית מטה מקיפה לפיתוח הצפון והתוכנית הרב-שנתית התבססה על תקציבים שאושרו בעבר וכללו רק פתרונות חלקיים.

לפני שאתם נכנסים לעומק, הנה הנקודות העיקריות בקצרה:

• בריאות: תוחלת חיים נמוכה יחסית, חוסר ברופאים ובמיטות אשפוז, תורים ארוכים לרפואה מקצועית.

• חינוך: 15 שנים מדברים על אוניברסיטה בגליל – ואין התקדמות

• אין מאמצים להעביר תעשיות עתירות ידע לצפון, אין שיווק בקרב משקיעים מחו״ל לאזור הגליל

• תיירות: אין תקציבים, משרד התיירות פעל לקידום הדרום והזניח את הצפון

• אנרגיה: משרד האנרגיה לא מתעדף את הצפון, עיכובים רבים בפריסת רשת חלוקת גז טבעי

• צעדים אסטרטגיים: לא הסתיימה בחינת העתקת מחנות צה"ל לצפון, לא הועתקה פעילות חברות ממשלתיות, טרם נקבע מיקום שדה תעופה משלים לנתב״ג, רק 37.5 מיליון ש״ח נוצלו מתוך 400 מיליון ש"ח שהוקצו למיזמים לאומיים בגליל.

קונינסקי: לא מופתע, המדינה שכחה את הגליל

ראש העיר כרמיאל משה קונינסקי לא מופתע מהנתונים העולים מדו״ח מבקר המדינה.

מעיריית כרמיאל נמסר כי רק לאחרונה, אמר קונינסקי בפאנל בכנס ״הגליל במרכז״ שהתקיים בעכו ושבו נטלו חלק שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות ואישי ציבור רבים, כי ״הצפון הפך להיות החצר האחורית של המדינה! אין בצפון אנשים פחות טובים או מפעלים עם פחות כושר ייצור וצריך רק להשקיע ולתמרץ. הגיע הזמן להתעורר. לא יכול להיות שקו הרוחב הצפוני בתעשיית ההייטק המתקדמת יהיה מת"מ חיפה, יקנעם ואף מגדל העמק. 93% מההייטק מתרכז באזור המרכז, כי המדינה שכחה את הגליל״.

עד נמסר מהעירייה כי בכוונתו של ראש העיר לפעול במשותף יחד עם ראשי הרשויות והאשכולות בצפון ולנקוט בשורה של פעולות על מנת להציב את הצפון בקדמת הבמה של מקבלי ההחלטות.

ועכשיו לעיקרי הדו״ח בהרחבה:

בריאות

– תוחלת החיים במחוז צפון נמוכה ביחס לשאר המחוזות – חוץ ממחוז דרום, שיעור הרופאים בצפון עומד על 2.2 ל-1000 נפש, 40% מאשר בתל אביב וכ-50% ממחוזות אחרים בארץ.
– שיעור מיטות האשפוז הכללי ל-1,000 נפש במחוז הצפון עומד על 1.5 והוא הנמוך ביותר בארץ. בשנים 2017-2015, שלושת בתי החולים שבהם שיעור הפניות לחדר מיון (345-272 בממוצע לאלף נפש) הוא הגבוה ביותר, הם בתי חולים בצפון הארץ.
– התושבים בצפון נאלצים להמתין זמן ארוך בתורים לקבלת שירותים רפואיים. בטיפולי אורתופדיה, רפואת נשים, רפואת עיניים ורפואת עור הפער בין תושבי הצפון לתושבי תל אביב נע בין 30.8 ימים ל- 38.6 ימים.
– בריאות הנפש: נכון לשנת 2018, מחוז הצפון, כמו גם מחוז הדרום, הינו בעל שיעור המיטות הנמוך ביותר בתחום בריאות הנפש לעומת שאר המחוזות (0.28 ל-1,000 נפש).

חינוך

דוח המבקר מציין לרעה את נושא הזכאות לבגרות הנמוך יחסית במחוז, אם כי בכרמיאל מצבנו טוב יחסית. עם זאת, מזכיר המבקר את את הקמת אוניברסיטה בצפון הארץ – בחלוף יותר מ-15 שנים מאז התקבלה החלטת הממשלה 3578 בשנת 2005, משרד החינוך, התרבות והספורט או המשרד להשכלה גבוהה לא דיווחו על התקדמות הנושא, והקמת האוניברסיטה בגליל לא קודמה!

פיתוח כלכלי ותשתיות

בעקבות שינוי בהחלטת הממשלה 2262 התקציבים בהוראת מנכ"ל משרד הכלכלה 4.18 נועדו לעודד מעבר חברות תעשייה עתירת ידע למחוז הצפון. למרות זאת בפועל אף חברה לא עברה למחוז הצפון בעקבות השינויים בהוראה; נמצא כי השינויים שנעשו בהוראת מנכ"ל 4.18 לא תרמו למעבר חברות למחוז הצפון, ובכללן חברות תעשייה עתירת ידע. מסלול הסיוע החדש ליצירת מקומות עבודה נוספים ברשויות פריפריאליות בצפון לא השיג את מטרתו.
עוד בהחלטת 2262 נקבע כי הרשת״פ – הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה תפעל לשיווק מחוז הצפון כיעד אטרקטיבי להשקעות, תוך איתור חסמים ליזמים ומתן המלצות להסרתם. נמצא כי הרשפ"ת פועלת למשיכת משקיעים לישראל בראייה כוללת, אך אינה מבצעת שיווק ייעודי למחוז הצפון.

תיירות

התוכנית הרב-שנתית לפיתוח תשתיות ציבוריות בשנים 2017-2018 לא שיקפה העדפה כלשהי למחוז הצפון והתקציב אף היה נמוך יותר מהסיוע שניתן שנתיים קודם לכן.
– במדיניות משרד התיירות לפיתוח תשתיות בצפון – אין איזכור בשנים 2017 ו-2018 לקידום התיירות במחוז צפון ועלה כי משרד התיירות בשנים אלה כיוון לקידום התיירות במחוז הדרום ובכלל לא כלל את הצפון.

אנרגיה

בקולות הקוראים שפרסם משרד האנרגיה בשנים 2017 ו-2018 לא ניתנה העדפה למחוז הצפון ולא הוגשו בקשות לחיבור צרכנים מרוחקים באזור חיפה והצפון. משכך, 35 מיליון ש"ח שהוקצו בהחלטת הממשלה לטובת תמיכה בצרכני גז מרוחקים במחוז הצפון לא מומשו.
פריסת רשת חלוקת גז טבעי: חלק ניכר מתוואי חלוקת הגז הטבעי מצפון לקו אווירי טבריה – צפת – קריית מוצקין לא הוקם בפועל, הגם שלוחות הזמנים המקוריים להקמתו היו בשנים 2015 – 2019.

תחבורה

פיתוח תשתיות התחבורה במחוז הצפון הוא הנושא בעל ההיקף התקציבי הגבוה ביותר – 12 מיליארד ש"ח לפי החלטת הממשלה. למרות זאת פרויקטים רבים היו בשלבי בתכנון שונים עוד לפני החלטת הממשלה.

צעדים אסטרטגיים לפיתוח הצפון

בניגוד להחלטת הממשלה ותוכניותיה לבצע צעדים אסטרטגיים לפיתוח הצפון, עדיין לא הסתיימה בחינת העתקת מחנות צה"ל למחוז הצפון, לא נעשתה כל פעולה לבחינת העתקת פעילותן של חברות ממשלתיות בעלות אופי טכנולוגי והיקף תעסוקה גדול למחוז הצפון, טרם התקבלה הכרעה סופית על מיקום שדה התעופה המשלים לנתב"ג והפרויקטים שהוכרו כ"מיזמים לאומיים" כמעט שלא קודמו, לדוגמה, נכון למועד סיום הביקורת, נוצלו 37.5 מיליון ש״ח בלבד מתוך 400 מיליון ש"ח שהוקצו בהחלטת הממשלה לפרויקטים שהוכרו כ"מיזמים לאומיים". הצעדים האסטרטגיים האלה יכולים היו להיות מחוללי השינוי ומנועי הצמיחה הנדרשים על מנת לשפר באופן מהותי את המצב במחוז הצפון, וכפועל יוצא להוביל לשיפור גם בכל תחומי החיים, אך צעדים אלו לא קודמו.