Array
(
    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 7134
        )

    [slide_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [post_views_count] => Array
        (
            [0] => 541
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 363
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2015/03/984.png
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)
יום האישה והווירטואליזם
יום האישה והווירטואליזם

יום האישה והווירטואליזם

שתפו

יום האשה

לאחר יום המשפחה, יום האם, הגיע גם יום האשה הבינלאומי. אני מת על היום הזה, אולי משום שאין לי אשה כרגע? (בצחוק כן?) אז ככה. ביום ראשון בערב התקיים בהיכל ערב לנשים בלבד לרגל יום האשה. מלבד 820 נשים, היו גם מעט גברים ואני ביניהם לתיעוד האירוע.

בחשש מה נכנסנו תומר ואני להיכל התרבות. וואו. מלא נשים. המון נשים. הרבה הרבה מאוד נשים. נשים כידוע אוהבות לדבר ובלי עין הרע הן דיברו. הרבה דיברו. והיו ריחות בושם שהתערבבו להם באוויר. חצינו בגבורה את המבואה. ריחות הבשמים מעט סחררו את ראשי אבל, היופי סינוור את עיניי (מתחנף…) ואתה פוגש מלא ידידות וחברות… טוב. נכנסים לאולם מלא מפה לפה. ראש העיר מברך והנה אושרת קוטלר. הייתי משוכנע, כמו רוב הנשים, שקוטלר תדבר או תספר על המתרחש מאחורי הקלעים בערוץ 10… לא. היא דיברה על הספרים שלה וגוללה את סיפור חייה מלווה בהמון עצב וימי זכרון ופיגועים. בקיצור באה לעשות לנו שחור על הנשמה… לאחר 45 דקות מתישות היא סיימה. הפסקה. לחלק השני הוזמנה שירי מימון אבל היא לא יכלה להגיע משום שאושפזה בבית חולים. במקומה הגיע רמי קלינשטיין ו…גם הוא הגיע חולה עם אנגינה… חוזרים לאולם. על הבימה פסנתר כנף לבן, אלומת אור אחת מכוונת עליו ורמי מתיישב ופוצח בנגינה נפלאה בפסנתר… הוא והפסנתר. הנשים מצטרפות ושרות איתו…"כל מה שתרצי, מה שתבקשי…". קלינשטיין בונה את ההופעה. לאט לאט מגביר את הקצב. לבימה עולים מתופף וגיטריסט ובום… הקצב מתגבר ומתגבר. מאות הנשים על הרגליים. רוקדות ושרות בטירוף. איזה יופי… קלינשטיין מטריף אותן. זהו. תם עוד יום אשה בינלאומי. האם בזכות היום האחד הזה מצב השוויון בין נשים לגברים ישתנה? לא חושב. אמנם יש שיפור אבל ממש לא מספיק. חלק גדול מהאשמה מוטל גם הנשים עצמן שמשום מה לא מצליחות לתרגם את כוחן לכח פוליטי. בלי הכח הפוליטי, עדיין תהיינה תלויות במצבי הרוח הגבריים ו"טוב הלב" שלהם.

במהלך היום ראיתי בעלים רבים צועדים עם זרי פרחים מסוגים שונים אבל משום מה פרצוף של תשעה באב… אולי בשל מחירי הפרחים שבאורח פלא זינקו לכבוד יום האשה שזו תופעה מרגיזה בפני עצמה… אגב במהלך כל הערב בהיכל נשים רבות קיבלו הודעות בפון עם שאלות לגבי מה עושים עם הילדים בבית. איפה זה ואיפה זה וכו'…טוב. היה יום אשה נחמד… להת' בשנה הבאה ועד אז… מה??

יאיר גרבוז, חגי הוברמן – 

שני הזויים

כן, יאיר גרבוז שמעולם לא סבלתי אותו באופן אישי ומודה שגם לא את יצירותיו, אמר משפט מיותר על מנשקי הקמיעות… אז אמר. אף אחד לא סופר אותו. לא משמאל ובטח לא מימין. עם כל הכבוד (שאין לי) לגרבוז, המאמר השלם של העיתונאי חגי הוברמן על אלמנת המלחמה מיכל קסטן קידר שהעזה לומר את הגיגיה בעצרת "רוצים שינוי" במוצ"ש האחרון, לטעמי הוא מאמר מסוכן ודוחה. לומר לאלמנתו של סא"ל דולב קידר ז"ל שקיבל צל"ש על לחימתו הנועזת בעזה, שהיא בעצם הרגה אותו כי היתה בעד ההתנתקות…זו לטעמי אנטישמיות ופגיעה באחד מקודשי ישראל: האלמנה. אני כל כך בז לאיש הזה… זהו מאמר שלם שלעניות דעתי נועד לפגוע שוב ושוב באלמנה שחייה נחרבו בקיץ שעבר. מבלי להביע חרטה ובמקום לרומם אותה ולעודד אותה הוא "מכה" בה שוב. זהו מאמר שאין עליו סליחה. אגב, לא שמעתי איש מהמנהיגים מגנה את המאמר הזה… גועל נפש.

משפט חכם

ארנה רובינסקי, חברה טובה ויקרה אמרה לי משפט ששווה להתייחס אליו: "הוירטואליה הפכה למציאות האמיתית".

כמה נכון. אם תרצו ניתן להכניס מונח חדש ללכסיקון שלנו: "וירטואליזם" (תודה גילי…) שאולי מחליף את ה"ריאליזם". הרשתות החברתיות באמת הפכו לדבר הכי מציאותי שיש. מדהים.אבל אמיתי ונכון.

בכלל אם נרצה להרחיב מעט, נגלה שבעצם בשנים האחרונות נוצרו קהילות חדשות שלא היו קיימות לפני. הקהילה הקלאסית כמעט ונעלמה. היום יש את קהילת פייסבוק, קהילת טוויטר, קהילת ווטסאפ, קהילת אינסטגרם. רוב האנשים מחוברים היום לקהילות הללו הרבה יותר מאשר מחוברים לבני אדם בשר ודם…

זהו עידן חדש ללא ספק. אנחנו מתכנסים יותר ויותר בתוך בתינו ומסביב למחשב או הסמארטפונים…

יש. פסח בא

נכון מרגישים את החג הממשמש ובא באוויר? כן כן. הקניות מתגברות. זה הזמן בו מתנהל המשא ומתן בין בני המשפחה היכן יתקיים הסדר הקרוב… וכמובן הנקיונות,שיומיים לפני ליל הסדר יעלמו בשל האובך שמגיע כמו שעון ממש לפני החג…

אז אנשות ואנשים בלי לחץ. פסח יגיע, הסדר יסתיים. בואו נעביר את התקופה המסוכנת הזו ליחסים הבינמשפחתיים בשלום…

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *