טניה מזרסקי
סגנית ומ"מ ראש העיר כרמיאל
נולדתי בברית המועצות, נחשפתי לחינוך בארץ כאשר ילדתי את בני
על אלו הערכים אני התחנכתי? אני זוכרת את האגדות עם מוסר השכל, סיפורי המלחמה, סיפורים על תנועות הנוער, על השאיפות והגשמת חלומות של האנשים הצעירים.
"מחזקת תיק החינוך" זה לו תואר ולא תפקיד, זאת זכות להשפיע ואחריות רבה.
חינוך והשכלה הם שני התחומים, אשר מעצבים את עתיד המדינה. בעיניי ההשכלה היא בסיס הידע, הקנית מיומנויות לאתר ולשלוט במידע, יכולת ארגונית בהובלת תהליכים ופיתוח כושר הבעה בכתב ובעל פה. החינוך הוא בסיס לעיצוב החברה האזרחית ולעיצוב האישיות בפרט.
מדינות חזקות העצימו את עצמן ואת דור העתיד בעיקר באמצעות חינוך והקנית ערכים.
כחברה ישראלית, מהן הערכים שאנחנו מעוניינים לקדם ולחנך את הדור הבא שלנו עליהן? אפשר "לזרוק" סיסמאות ולהשמיע מושגים יפים ו"מקובלים" בדיונים סביב הנושא… אבל אפשר גם אחרת… בואו נהיה אמתיים.
עוד יומסע:
-
יומסע אישי של טניה מזרסקי – פרק 1
-
סוזי קונינסקי, יומסע פרק ראשון
-
יומסע – לחיות בעולם של גברים ולהישאר אישה
-
יומסע – יומנים שיוציאו אותנו מהנסתר אל הגלוי
מקורות החינוך בימינו
מה מקורות המידע והידע של הילדים שלנו? סרטים, סדרות, אנימציות, ספרים (יש כאלה שעדיין קוראים ולא מעט), מוזיקה ושירים.
על מה הדגש כאשר מנסים להתעמק ולהבין את התוכן? סדרות וסרטים בערוצי הטלוויזיה משדרות מסרים מאוד ברורים, יותר ויותר על השוויון המגדרי, כבוד להט"בים, על קבלת השונה – וזה נהדר.
אבל, היכן מתחבאים הערכים כגון: הכבוד להורים, אהבת המולדת, האחריות האזרחית וחברתית ועוד?
כאמא אני רוצה שהילד שלי יגדל עם בטחון עצמי, אנושיות, קבלת האחר והשונה וערך המוסריות.
הכל, כולל החינוך מתחיל בבית. הילד מתעצב כאישיות, קודם כל, בבית, במשפחה, ואנו ההורים המודרניים רוצים שהילדים שלנו יגדלו עם ביטחון עצמי ויכולת להתמודד בכל מכשול ולדעת שבכל נפילה קמים ומנסים שוב.
אף אימא לא רוצה לחנך את בנה או בתה כ"פראייר/ית" המוותרים על עצמם.
הכוח הפך לחלק מהחינוך
הבעיה היא שבתפיסה שלנו היום שאנו חושבים שרק הכוח, האגרסיביות והפיכת שולחנות מובילים להצלחה. לצערנו, יש בזה משהו, כי אנחנו מאפשרים ל
זה לקרות…
כאשר עליתי ארצה, הרופאה בקופת חולים אמרה לי: "אם תישארי כזאת שקטה כפי שאת, לא תצליחי לשרוד בארץ".
התחלתי ללמוד ולהכיר את החברה הישראלית, הייתי בת 17-18 מוצאת את עצמי בארץ זרה אך גם שלי, ללא משפחה, וכולם מדברים בה בשפה זרה: זרה לי לשונית וגם מנטלית.
הילדות שלי – הילדות של הבן שלי
נולדתי וגדלתי בברית המועצות. לראשונה פגשתי את הילדות ישראלית רק בתור אימא לילד שנולד לי כאן. התכונתי להיות אימא. כן, ממש חיפשתי לקבל הכשרה: איך לעזאזל אדע להיות אימא; ואיך אוכל להיות אימא ישראלית.
התחלתי לחקור ולקרוא מגזינים, כתבות על הריון ולידה, אפילו פניתי לחברה בעבודה ושאלתי, מה הספרים שאמורים להיות ב"ארגז הכלים", על מדפי הספרים בבית? מהם שירי הילדים שאני צריכה לדעת, כדי לשיר אל הילד שלי ויחד אתו?
למדתי ויישמתי – בהתחלה הקראתי לו, אחר כך קראתי יחד איתו את כל הסיפורים "הקלאסיים" של ספרות הילדים: "מעשה בחמישה בלונים", "איילת מטיילת", "מיץ פתל", "דירה להשכיר", "הנסיך הקטן", "תירס חם" וכדומה.
גדלתי שוב יחד עם הילד שלי – חינוך מחדש
עשינו מנוי בספרייה עירונית, צפינו בהצגות, שרנו שירי "דיג-דיג-דוג". תאמינו או לא אבל, ממש למדתי את החינוך הישראלי שהיה לי חדש, אני עולה (יחסית) חדשה בארץ ובילדותי היו לי ספרים אחרים, עם תוכן שונה ואף בשפה אחרת. אני מאוד רציתי לחנך את הילד שלי כילד ישראלי לכל דבר. וזה אינו מובן מאליו…
אני כותבת את כל זה לא בשביל לקבל "לייק" או "כל הכבוד". אני בטוחה, שכל ההורים אמורים להתכונן להיות הורים ומחנכים לילדיהם. להיות הורה, לדעתי, המשמעות היא – להיות מעצב עתיד חברתי.
על אלו הערכים אני התחנכתי?
אני זוכרת את האגדות עם מוסר השכל, סיפורי המלחמה, סיפורים על תנועות הנוער, על השאיפות והגשמת חלומות של האנשים הצעירים.
אני רואה את החינוך של היום וכל כך צער לי, עכשיו בימינו התחרותיות גוברת על שיתופי הפעולה.
הערך – אהבת המולדת – הוא אחד הערכים שמעצימים אותנו, מחזק את המדינה ואת הביטחון האישי שלנו, אנו יודעים שאנו שייכים לעם חזק עם העבר עשיר והיסטוריה זו מחברת אותנו להווה המאתגר ולעתיד האזרחי המלא באמונה והעשייה.
ספרות, קולנוע ואנימציה הנם הדרכים העיקריות להעברת המידע בגיל הרך, חשוב וראוי שנדאג לתוכן החינוכי של המידע אשר זורם לעיניהם ואוזניהם של הילדים. האמצעים האלה אמורים להקנות את הערכים החברתיים הבסיסיים, הם חלק מהחינוך וההשפעה לערכים שילדינו גדלים בהם, חשוב שיהיו ערכים נוספים כגון: ידידות, עזרה לזולת, אכפתיות, אומץ, יושר, צניעות, צדק, נימוס, אמפתיה, נדיבות, אדיבות ועוד….
תהיות ואני מאמין שלי…