Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1498979490:5
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 5
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 17596
        )

    [tie_sidebar_pos] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [tie_post_slider] => Array
        (
            [0] => 184
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1388
        )

    [tie_views] => Array
        (
            [0] => 591
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-title] => Array
        (
            [0] => ילדות כרמיאלית
        )

    [_yoast_wpseo_opengraph-description] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר הצפון / בלוגים - יאנה מלניקוב
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw_text_input] => Array
        (
            [0] => ילדות
        )

    [_yoast_wpseo_focuskw] => Array
        (
            [0] => ילדות
        )

    [_yoast_wpseo_title] => Array
        (
            [0] => ילדות כרמיאלית
        )

    [_yoast_wpseo_metadesc] => Array
        (
            [0] => ילדות כרמיאלית
        )

    [_yoast_wpseo_linkdex] => Array
        (
            [0] => 78
        )

    [essb_cached_image] => Array
        (
            [0] => https://zhk.wpengine.com/wp-content/uploads/2017/06/כרמיאל-נוף-מראה-כללי-2015-11-1.jpg
        )

    [essb_pc_whatsapp] => Array
        (
            [0] => 1
        )

    [rank_math_primary_category] => Array
        (
            [0] => 1388
        )

    [rank_math_title] => Array
        (
            [0] => ילדות כרמיאלית
        )

    [rank_math_description] => Array
        (
            [0] => ילדות כרמיאלית
        )

    [rank_math_focus_keyword] => Array
        (
            [0] => ילדות
        )

    [rank_math_facebook_title] => Array
        (
            [0] => ילדות כרמיאלית
        )

    [rank_math_facebook_description] => Array
        (
            [0] => פורטל זהר הצפון / בלוגים - יאנה מלניקוב
        )

    [rank_math_robots] => Array
        (
            [0] => a:1:{i:0;s:0:"";}
        )

)

ילדות כרמיאלית

שתפו

בתור מישהי שגדלה כמעט כל חייה והקימה את ביתה כאן, אני מניחה שאני לא היחידה שחולפים בראשה מידי פעם הרהורים האם אני ומשפחתי חיים במקום הנכון לנו? אילו הזדמנויות או חוויות היינו חווים במקומות אחרים? יש משהו שאנחנו מפספסים? ומה לגבי הילדים שלנו? האם הם יירצו ביום מן הימים להשאר כאן?

"אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי…" שר אריק איינשטיין המנוח, וכשמדובר בכרמיאל אז אני מכירה רבים שבהחלט נזכרים בערגה בעיר הישנה והטובה. זאת שסיפקה להם ילדות קסומה ומלאת תום, מהסוג שיש לילדים שגדלים במקומות קהילתיים ונעימים.

לכרמיאל הגעתי בתור עולה חדשה וילדה קטנה יחד עם אימי. אם לא ניקח בחשבון את השירות הצבאי וכמה שנים של לימודים אקדמיים, אפשר לומר שמאז מרבית חיי אני פה. ולמרות ששני בניי כבר נולדו פה, צברים, נטועים ומחוברים למקום, הבכור בן התשע שלי כבר לא מכיר הרבה דברים שהיו נוף ילדותי, דברים שברמה כזאת או אחרת עיצבו אותי כאדם, אשה ואזרח.

יש אזורים שלמים בעיר, בעיקר הישנים יותר, שהוא אף פעם לא היה בהם. הוא לא הולך בשבתות לפארק אופירה ומחכה שעות בתור כדי לגלוש למטה במשך כמה שניות באומגה. הוא גם לא הולך לשם בחופש הגדול בימי שלישי אחר הצהריים כדי לראות הופעות של אמנים שמגיעים לעיר.

הוא לא נפגש עם חברים בקניון הישן לאכול פיצה או גלידה, הוא לא יודע שפעם היה שם בורגר ראנץ', שהכי כיף היה לשבת בו בשולחנות שסמוך לחלון בקומה השנייה. את בר המצווה שלו לא נחגוג ב"אולמי דפנה" וכשאנחנו חולפים עם הרכב על פני הכיכר הגדולה שליד אותו הקניון, לא עולות בראשו שום אסוציאציות של יום כיפור.

אז מה זה אומר? האם האקסבוקסים, הפלייסטיישנים והסמראטפונים ניצחו? האם הילדות שלהם פחות שורשית וישראלית? האם כשהם יהיו מבוגרים גם להם יהיו מספיק זכרונות להתרפק עליהם ולספר לילדיהם כמה "שהיה פה שמח" או שאולי כמו שממשיך השיר "יכול להיות שזה נגמר"?

לא נראה לי.
בניגוד אלינו, זכרונות הילדות הכרמיאלית שלהם יכללו בין היתר משחקי מים במזרקות של פארק המשפחה, משחקי גולף באותו הפארק, ימי הולדת בפארק הגליל והיצע אין סופי של חוגים במתנ"סים בכל רחבי העיר.

המקומות השתנו, האפשרויות התרחבו, אבל ילדים נשארים ילדים. לא אתיפייף, כמבוגרים לא תמיד קל לנו פה. מספיקה הצצה חטופה בספר מחזור של אחד התיכונים מלפני כמה שנים כדי לראות שיש קשיים ומורכבויות באזורנו שגרמו לחלקנו לעזוב למחוזות אחרים. אז אני לא יודעת איפה הילדים שלי יבחרו לחיות את חייהם הבוגרים, אבל אני כן יודעת שעד שהם יגיעו לשם יש להם את כל מה שצריך כדי שתהיה להם ילדות איכותית ועשירה בחוויות.

כתבה מעניינת:

שתיין צילום אילוסטרציה: Pixabay

קמצן, מתלהב או חבר אמת: איזה סוג של שתיין אתה?

שתפוכמו חבר אמת, אלכוהול תמיד נמצא שם: כשעצוב, כששמח, במסיבה הכי שווה ובאירוע המרגש ביותר. …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *