בעשרים השנים האחרונות ישראל עברה מיוזמה ומתקפה להגנה והבלגה. רצינו להיות ככל העמים,לחיות בשלום ולהניח בצד את הנשק. החיזבאללה הרתיע את ישראל. אלופים במיל' הטילו עלינו אימה. 3000 טילים ביום יפלו על ישראל. דבר שהתברר כחסר שחר. מול העיניים התאמנו פעילי נוחבה וכוח רדואן וישראל הביטה ולא נקטה פעולה. בלבנון ובעזה הוקם כוח צבאי ענק, וישראל הבליגה ולא יזמה. היה ברור שהכוח הזה יקום יום אחד ויפעל נגד ישראל. ישראל רצתה שקט. "שקט יענה בשקט" זה המושג שתבע נתניהו. והצד השני ניצל את חוסר התגובה להתעצם. ב-7 באוקטובר קמנו למציאות נוראית. המסקנה הפשוטה שלי אני הקטן היא, צריך לחזור ולקחת יוזמה, אסור לתת לגופים כמו החמאס, הג'יהאד או החיזבאללה להתעצם. צריך לרדוף אותם בכל מקום. כי נגזר עלינו לחיות על חרבנו עוד שנים רבות.
קטאר מדינת אויב
קטאר משחקת משחק כפול. מצד אחד הם מארחים את אנשי החמאס, בבנקים שלהם מצויים מיליארדים של ראשי החמאס שהתעשרו על חשבון עמם. הם מחזיקים ברשת אל ג'זירה, רשת שנותנת רוח גבית לטרור, ומאידך הם מנהלים משא ומתן לשחרור החטופים. כאשר תסתיים המלחמה, צריך לגלות את פרצופה האמתי של מדינה זו.
לפני הפיגוע בתאומים, הרשת אירחה את בן לאדן ונתנה לו במה מאוד אוהדת. המראיין שאל אותו בחיוך, מתי הוא מתכוון להתקיף את ארה"ב. הם לא שאלו אותו, למה לתקוף ולרצוח 3000 איש? לטרור העולמי מתברר יש גם רשת שידור. אנשי החמאס שמצאו מקלט במדינה זו צריכים להיות מטרה לגיטימית. גם תחנת השידור ומתקני הנפט צריכים להיות מטרה לגיטימית. קטאר היא אויב מר של ישראל, לא פחות מאיראן. אני מתפלא שארה"ב רואה בקטאר ידידה, כאשר זו מזינה משמשת שופר של הטרור העולמי.
על ההצעה לשחרור חטופים
החמאס למרות היותו מוכה ומובס עדיין דורש תמורת החזרת החטופים את הפסקת המלחמה, נסיגה מעזה, וכן שחרור מאות מחבלים רוצחים. זה מאוד מפתה אבל זה אומר שמשאירים את החמאס על כנו. זה אומר שהמרצחים שישוחררו יחזרו למעשי טרור. זה אומר שכל ההרוגים מתו לשווא . תזכרו שאת סינואר שחררנו בעסקת שליט וזה הביא עלינו את ה 7 באוקטובר. שחרור של מרצחים שכלואים בבית הסוהר הישראלי, יביא עוד ועוד חטיפות של ישראלים. זה מעגל קסמים בלתי נגמר. מאידך עומדים בני משפחות החטופים. דילמה קשה מנשוא. אני לא מקנא במי שצריך לקבל החלטה.
אבי שמחון – עו"ד