בית / חדשות / חדשות כרמיאל / יש עבודה בכרמיאל
יש עבודה בכרמיאל
יש עבודה בכרמיאל

יש עבודה בכרמיאל

סגנית ראש העיר שולה כהן, הממונה על תיק התעשייה, לא מבינה על מה ולמה הביקורת בנושא מציאת מקומות פרנסה בכרמיאל. לטענתה כמעט כל מי שרוצה לעבוד בכרמיאל יכול למצוא כאן פרנסה הוגנת, אבל מטיחה ביקורת קשה בממשלה שלא עוזרת: לא סופרים אותנו מטעמים פוליטיים, המדינה מפקירה אותנו ופוגעת בנו

 

שש שנים שהיא ממלאת את תפקיד סגנית ראש העיר (ובקדנציה הקודמת גם מ”מ) וממונה על תיק התעשייה בעירייה. לא מעט ביקורת הוטחה בעירייה בשנים האחרונות על כך שאינה מצליחה לייצר מקורות פרנסה לתושבים, מלבד מרכזי המסחר הגדולים והקניונים. השבוע פגשנו את שולה כהן לראיון בנושא ולהבין מה מצב התעשייה בעיר. סגנית ראש העיר דווקא אופטימית, תתפלאו.

– שולה, במבט לאחור, עד כמה את שבעת רצון מהעשייה שלך?

“אני מרוצה מאוד. קיבלתי תפקידים מאתגרים מאוד, בראש ובראשונה נושא התעשייה, שהוא נושא כבד ולא פשוט, אבל חשוב ביותר. אם לא נביא תעסוקה, לא ישארו פה תושבים, חד וחלק. נכון שהדיור הוא נושא חשוב לא פחות בבחירה שעושים אנשים לגבי מקום מגוריהם, אבל ראשית כל הם צריכים פרנסה. אני חייבת לציין שב-6 השנים האחרונות אני השקעתי המון בתחזוקת התעשייה המקומית – וזה לא סוד שהתעשיינים היו לא מרוצים והיו להם טענות רבות. הייתי צריכה לבנות מערכת קשרים ואמון בין התעשיינים לעירייה, וזה לא היה פשוט. כל הזמן העמידו אותי במבחנים. כשאני מסתכלת על התהליך הארוך והקשה, אני שבעת רצון מכך שכיום יש מינהלת תעשייה שפועלת להידוק הקשרים. אחת לחודש וחצי כל הקודקודים של העירייה, הנמצאים בתפקידים ביצועיים, מסיירים יחד עם חברי המינהלת באזור התעשייה, באופן שיטתי ומבקרים במפעלים השונים. זאת כמובן חוץ מהמגעים היום-יומיים. אני מרגישה שעצם היכרותם עם התעשייה מעניקה לנו יתרון. יש בכרמיאל תעשיות עם ייצור גדול בערך של מיליוני דולרים ופטנטים מדהימים. אני רואה את ההתקרבות של התעשיינים לעירייה. יש שיפור גדול מאוד במתן השירות של הפקידות הבכירה, והעובדים שמשרתים את התעשייה, משהו שבשנים הקודמות לא הייתה להם מודעות לכך”.

לדברי כהן, התעשיינים בכרמיאל מאוגדים כיום במספר פורומים משותפים: פורום התעשיינים אשר עורך פגישות קבועות ובהן מתקיים סיעור מוחות מסביב לשולחנות, מה שתורם ליצירת קשרים וביצוע עיסקאות. כך גם מכירים תעשיינים מפעלים נוספים בכרמיאל ויוצרים שותפויות חדשות; פורום משאבי אנוש שמנהל מרכז הון אנושי; ופורום חדש שהוקם לפני כשלושה חודשים, המיועד לאנשי הרכש. שולה כהן מספרת כי “הגענו למסקנה שאפשר לחסוך למפעלים הרבה כסף, ברכישות משותפות”.

“מה ששונה לעומת שנים קודמות, הוא שכאשר אני יושבת עם יזמים ותעשיינים חדשים, התעשיינים המקומיים הם שמבצעים את עבודת השיווק. תעשיין שיגיד כמה טוב לו בכרמיאל? זה דבר שנשמע בדיוני עד לפני 6 שנים” אומרת שולה כהן. “לכל פגישה כזו אני מצרפת נציגים מהתעשייה המקומית, הם באים בשמחה כי יש חיבור טוב בין העירייה לתעשייה. אנחנו משרתים אותם ומאידך – הם עוזרים להביא עוד תעשיות חדשות. אתה יודע שיש מוקד 106 מיוחד לתעשיינים? הרי תעשיין צריך לדאוג להמון דברים, איך להרוויח כסף, איך לעמוד בהזמנות, אין לו זמן להתעסק בשטויות כמו בעייה במים או ענייני ארנונה. לכן הם פונים אליי ולמוקד באופן ישיר. את כל זאת אני עושה בזכות גיבוי מלא שאני מקבלת מראש העיר”.

יש כאן פרנסה?

בשנים האחרונות הולכת וגדלה הביקורת על כך שכרמיאל הופכת להיות מרכז קניות אחד גדול ושאזור התעשייה במיוחד, הופך לאזור מסחר.

– שולה, התעשייה בכרמיאל במשבר, אין מפעלים רבים, למרות כל המאמצים אין כאן תעשייה.

כהן לא אוהבת את האמירה הזו. “עובדה – אזור התעשייה של כרמיאל הוא הגדול ביותר בגליל ומעסיק 13,000 עובדים!” היא יורה.

– אבל חלקם הגדול של העובדים כאן, בכלל אינם תושבי כרמיאל.

“מבחינתי כל מי שמתגורר בגליל צריך למצוא פרנסה! יש כאן 4 אזורי תעשייה גדולים. 10 דקות מאיתנו נמצא פארק בר-לב, שכרמיאל שותפה בשליש ממנו ומעסיק מאות עובדים מכרמיאל והסביבה. רבע שעה מכאן נמצא תרדיון. רבע שנה מפה נמצא פארק תעשיות תפן. תראה לי עיר שברדיוס כזה קרוב אליה יש ארבעה אזורי תעשייה ועדיין – אזור התעשייה של כרמיאל הוא הגדול ביותר. יש כאן מפעלים עתירי ידע כמו קרל זייס, אלביט, אופגל, טי.די.קי, אם.קי.אס, ועוד, מפעלים חכמים שאנשים לא יודעים עליהם. יש למשל הרחבה צפויה של מפעל מטס, ולא דיברנו על מפעלי ההיי-טק בפארק בר-לב הסמוך”.

– מה את אומרת בעצם, שיש מספיק עבודה בכרמיאל?

“יש עבודה בכרמיאל – למי שרוצה לעבוד כאן, אם כי לא בכל מקצוע. אני לא יכולה לשלוט בכך שאנשים רוצים לצאת לעבודה בחיפה או תל אביב. יש מקצועות שקשה למצוא בהן עבודה כאן, כמו פקידות או שירותים. לכן המסחר משלים את הביקוש למשרות. אי אפשר לזלזל במה שהמסחר מעניק לעיר, ואין לראות בכך בושה. אני אומרת בלי לטאטא מתחת לשולחן: עד שהגעתי נתנו לכל מפעל להגיע לכרמיאל. מוסכים, נגריות, מסגריות… כחלק משינוי המדיניות החלטנו ראש העיר ואני, לתעדף את התעשיות המגיעות לכאן, כשבראש ובראשונה בסדר העדיפויות תעשייה חכמה. זה יכול להיות מפעלי היי-טק וזה יכול להיות גם מפעלי מתכת עם מחשוב מתקדם. הפסקנו לאשר הקמת מפעלים שאינם מתאימים לעיר. אמרנו ‘לא’ ליזמים רבים שפנו אלינו. השטח שמוקצה לאזור התעשייה מוגבל, המגרשים הולכים ואוזלים”.

– למה לאכלס מגרשים, אם קיימים כל-כך הרבה מבני תעשייה ריקים ושוממים באזור התעשייה?

“זה בריא שיש מאגר של מבנים ריקים – כאשר תעשיין מגיע לפה ומחפש מבנה להשכרה, יש לו מגוון לבחירה. אני מדברת על תעשיינים שמבקשים לבנות מבנים חדשים, אין כאן מספיק שטחים. עכשיו אנחנו מחכים לאישור סופי של הרחבת אזור התעשייה ב-400 דונם לערך על אדמות שהיו שייכות למושב שזור ומועצה אזורית מרום הגליל, מזרחית לקניון חוצות כרמיאל. בשטח הזה, שצמוד דרומית לכביש 85 תוקם הרחבה של אזור התעשייה, בשיתוף עיריית כרמיאל ומועצת מרום הגליל”.

כהן מציינת כי רק בשנה האחרונה (2014) הצטרפו מספר מפעלים חדשים לעיר וחלק התרחבו וגדלו. היא מונה את טרלידור שהקימה מפעל נוסף, מיקרוקרמיקה שעברה הרחבה והקימה מפעל נוסף, אלסטומר, כתר פלסטיק שהקימה מפעל נוסף וטקניון – מפעל שעובר מחיפה לכרמיאל. בנוסף נפתחו חברות הייטק צעירות: אקטואל טק, קי סופט וכרמי סופט. כמו כן אישרה ועדת ההקצאות לקראת שנת 2015, הקצאה ל-4 מפעלים חדשים המבקשים לרכוש קרקע.

לא סופרים אותנו

השינוי במדיניות העירונית בנושא התעשייה, מנסה לייצר התאמה בין הסטודנטים להנדסה במכללת אורט בראודה, לבין צרכי התעשייה המקומית. לדברי שולה כהן, “בכל שנה יוצאים מהמכללה כ-700 מהנדסים והנדסאים. כולם מביעים רצון עז לגור כאן בכרמיאל. אני חושבת שיש להתאים את התעשייה למקצועות שנלמדים כאן. השקעתי רבות בחיבור התעשייה למכללה, וישנם סטודנטים רבים שמתחילים לעבוד כבר בסוף שנת הלימודים הראשונה וצוברים שעות סטודנטיאליות במפעלים השונים. בכפר איילים למשל יש 33 סטודנטים שרוצים להישאר כאן. אנחנו עושים את כל המאמצים כדי לשלב אותם בשוק התעסוקה דרך מרכז הון אנושי ושירות התעסוקה. אבל לצערי עדיין לא הגענו למצב שבו מפעלים עתירי ידע יגיעו לכאן בהיקפים שיענו על הביקוש”.

– למה, בגלל הממשלה?

“כי אין לנו שום עדיפות על יקנעם למשל, שקרובה יותר למרכז הארץ. אני ועדי אלדר נלחמנו, כתבנו, פנינו לראש הממשלה, לשרים, שיתנו לנו מקדם נוסף אשר יעניק יתרון מסויים על פני יקנעם. אנחנו מרוחקים שעת נסיעה נוספת מהמרכז, למה שתעשיינים יבואו לכאן אם ההטבות זהות ואין תמריץ נוסף? הפתרונות הם מימון ממשלתי בהשקעות, עזרה בקליטת עובדים חדשים וסיוע בתשלום שכר העבודה. בלי העזרה מהמדינה, אנחנו נאלצים לפעול בכוחות עצמנו. לא מקשיבים לנו, לא פועלים למתן פתרונות חדשים. לא סופרים אותנו כי אין בכרמיאל והסביבה מספיק אוכלוסיה שמצביעה למפלגות השלטון. הכל מתחיל ונגמר בפוליטיקה. אנחנו הראשונים להיפגע. כשביבי נבחר לראשונה בשנת 1996 הוא ביטל כאן את הטבות המס והעביר את ההטבות להתנחלויות. האם יעלה על הדעת שאנחנו מתגוררים בלב הגליל ועושים עבודת התיישבות מדרגה ראשונה, אך לא מעניקים לנו שום עדיפות? עדי היה צריך לפנות לבג”צ, שם התביעה נמשכה במשך שנים עד שהממשלה נאלצה לאשר לנו את החזרת הטבות המס, והנה עכשיו הממשלה התפזרה והכל נדחה שוב. המדינה מפקירה אותנו ופוגעת בנו. מלבד לצעוק ולפנות למשרדי הממשלה עם הצעות, אנחנו לא יכולים לעשות כלום”.

– אפשר לעשות. להשבית את העיר, לעלות לירושלים עם מאות תושבים, להפגין…

“אז זהו, שהפעם ישנה החלטה עקרונית שלנו, שלא לוותר לממשלה הבאה, אנחנו עוד נצא למאבקים”.

מסתדרת עם רינה

שולה כהן מספרת כי לאחרונה קיימת מגמה של תושבים חוזרים לכרמיאל, מה שמצריך איתור מקורות פרנסה חדשים בעיר. “צעירים שיוצאים מכאן לאזור המרכז, לומדים, עובדים, מקימים משפחה – נתקלים ביוקר המחייה שם, ואז שוקלים את האפשרות לחזור לכרמיאל. מרכז הון אנושי מטפל בפניות הרבות ומוצא מאות משרות עבור החוזרים לכאן. אנחנו עוטפים בצורה פרטנית את האנשים, לפעמים לוקח לנו זמן קצר ולפעמים זה מתארך, אבל הטיפול מתבצע בסופו של דבר. איתור מקומות העבודה נעשה בכרמיאל, תפן, תרדיון, בר-לב, כל האזור. הסיפור הזה שצריך למצוא מקום עבודה במרחק 10 דקות מהבית, פס מהעולם. אפשר לנסוע לעבודה גם בעכו, נהריה או הקריות, מרחק כ-30 דקות. למרות כל הקשיים, כרמיאל בתנופה אמיתית, יש שילוב מצויין של דיור, עבודה, איכות חיים, חינוך והשכלה ברמה גבוהה. גם בתל אביב ובחיפה אין עבודה לכולם. תשאל את ראש העיר של חיפה והוא יספר לך שהצעירים עוזבים. יש לנו בעייה גדולה בארץ – יש מדינת תל אביב ויש את כל השאר. בגיל צעיר רבים נוהרים לתל אביב, אחרי זה כשרוצים להקים בית, מחפשים את השקט והשלווה ומגיעים לכאן, או לאחד היישובים הקהילתיים באזור. אנחנו נמצאים לקראת תוספת של 8-9 אלף תושבים נוספים בזכות השכונה החדשה בהר כרמי, לרובם תהיה מן הסתם עבודה מסודרת. זה ייתן דחיפה עצומה לעיר ולתעשייה כאן. כמובן שעל הממשלה להתערב ולסייע, שאם לא כן נמשיך להתקדם בקצב איטי”.

– את יודעת על מה לא דיברנו? על היחסים בינך לבין ממלאת מקום ראש העיר, רינה גרינברג. איך אתן מסתדרות?

“יש חלוקת עבודה וזה חשוב. כל אחת יודעת מה הגבולות והתחומים שלה. החיכוכים פחתו, אני לא אומרת שאין בכלל, כי יש נושאים שמשיקים בינינו, אבל אנחנו מסתדרות. אם מתמקדים בעבודה אין שום סיבה שתהייה בעיה. רינה עובדת קשה ומשקיעה המון ואני מאוד מעריכה זאת. לפעמים כשיש חיכוכים אנחנו מגיעות להבנה בינינו, וכשלא אז פונים לראש העיר. לי אין בעיות עם רינה, אני מסתדרת היטב בנושאים שאני ממונה עליהם: תעשייה, חינוך בלתי פורמלי לנוער, מלחמה בסמים ובאלכוהול, מרכז הון אנושי וכמובן רשת המתנ”סים”.

– השאלה לסיום, מתבקשת. שולה, איפה נראה אותך בעוד 4 שנים אחרי סיום הקדנציה הזו?

“אף פעם לא ישבתי ותכננתי את עתידי. הגעתי לאן שהגעתי בנסיבות מסויימות או שהיו לי כיוונים מסויימים, אני לא עוסקת בעתיד האישי שלי יותר מדי. למשל, כשרצתי לכנסת בזמנו עשיתי זאת בספונטניות, ללא תכנון מראש, אבל ויתרתי. אני עובדת עכשיו, אוהבת מה שאני עושה, ומאמינה שמעשיך יובילוך ולא פיך”…

שתפו

כתבה מעניינת:

כיבוי אש שריפה תחנת דלק

90% מהשריפות – בגלל מגע אדם

מאות שריפות בשבוע, עבודה מסביב לשעון – כך נראה יום עבודה טיפוסי בתחנת הכיבוי לב …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable