עליון + תחתון 1
בית / המגזין / דעות / לא לסמים ולפורטנייט
מאמרים עליון 3
מאמרים עליון 1
מאמרים עליון 2
פורטנייט (צילום מסך)
פורטנייט (צילום מסך)

לא לסמים ולפורטנייט

מאמרים עליון 3
מאמרים עליון 1
מאמרים עליון 2

אבי גיסברג סקאוט נבחרת ישראל 2018-12אבי גיסברג, כדורגלן עבר במכבי חיפה, עכו ובני סכנין, השיג דאבל היסטורי עם הנוער של מכבי חיפה, אליפויות בבוגרים במדי עכו ובני סכנין, נמנה על סגל נבחרת הנערים וקפטן נבחרת ישראל צפון בגיל נערים. כיום מנהל המכללה לכדורגל כרמיאל בחסות מכבי חיפה, סקאוט מטעם נבחרת ישראל ופרשן כדורגל, בין היתר בערוץ 2, ערוץ 1 וערוץ הספורט

מייל: avigi2@bezeqint.net

 

מאמרים באמצע 3
מאמרים באמצע 1

אני בטוח שכל מי שיש לו ילד בין הגילאים 8 עד 18 יבין על מה אני מדבר.

06:30 בבוקר, אני מתעורר עם חצי התקף לב וזיעה קרה בעקבות צרחה שמפלחת את חלל האוויר ומבריחה כל ציפור שמצייצת את שירת הבוקר ברדיוס 10 ק"מ מהבית. ״ירו בי, ירו בי, תירה בו, תירה בו״.

אני באינסטינקט, לוקח את הכלי הכי חד שיש לידי ורץ לחדר של הילד. לא, אף אחד לא ירה בו באמת, הוא ישב מול המסך במשחק שהפך לאוייב הכי גדול שלי בשנה האחרונה, הפורטנייט. שעות על גבי שעות צורחים אחד על השני דרך הפלאפון או האוזנייה, או צעקות שגם בלי פלאפון או אוזנייה החבר ישמע מחלון הבית, גם אם הוא גר בעכו ואני בכרמיאל. הילדים התמכרו. הם הפכו לזומבים מול המסכים, אדישים, לא עונים ותמיד ממלמלים ״עוד דקה, רגע, עוד דקה״.

מה שגיליתי בחקירה הקצרה שעשיתי, שיחידת זמן של דקה בזמן משחק פורטנייט שוות ערך לשעה וחצי במקרה הטוב.

הילד לא עונה, הוא עסוק במשימה להציל את העולם ופולט לאוויר צעקות בשפה שאני לא מכיר ותמיד נראה לי שכאילו הוא וחברים שלו המציאו שפה שבה הם צוחקים עלינו ההורים.

כבר כמה פעמים יצא לי לתלוש לו את הכבל של המשחק מהחשמל. לא לכבות, פשוט לתלוש לו ואוי אלוהים, התגובה… בשואה לא היו תגובות כאלו, כאילו עולמו חרב בשנייה אחת. אני הופך לחרא של אבא ואני בשורה אחת עם אייכמן והיטלר, זה פשוט לא יאמן! פתאום אני מבין מאיפה מגיע השם איקס בוקס – אם הילד לא יכבה באיקס בא לי לתת לקונסולה/ילד בוקס…

וכמו בכל בית יש את השוטר הטוב והשוטר הרע. כשאני מחרים לו את המשחק אמא מחזירה לו אותו, כי אין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא.

וכל יומיים יש עידכון שהוא חייב ואם לא העולם נחרב, כי לכל החברים כבר יש – וזה עולה רק 200 ש״ח והוא נשבע שזו הפעם האחרונה שהוא משלם על עידכון, אם לא ניקח בחשבון את ה-5 פעמים הבאות שזה יקרה השנה. הילד מכור, מסתובב בבית עם מימיה צבאית ואוכל לוף. לדעתי הילד שלי כשיתגייס, לא צריך כבר טירונות. ואם זה לא מספיק, ברגעים המעטים שהוא לא משחק הוא רוקד מולך ריקוד מביך שכמובן זה חלק בלתי נפרד משחקן פורטנייט, מין ריקוד כזה שכאילו הוא התחשמל ושם יד על המצח, או ריקוד אחר מוזר והזוי לא פחות, עם ידיים שנעות לצדדים מצד לצד במהירות שאני כבר שנה מנסה ללמוד ללא הצלחה.הם מסתובבים ומתנעים בבית תוך כדי הריקוד המטופש הזה, הוא גורם לך להרגיש בין מלחמה לפסטיבל המחולות,  הם רוקדים את זה גם תוך כדי שינה, בזמן הפוגה, כשלא יורים עליהם…

ולך תסביר לו שבגיל שלו המשחק טלוויזיה הכי משוכלל שלנו היו שני קווים בשחור לבן וכדור מרובע שעף ביניהם עם צליל שיכול לאשפז אותך בבית משוגעים אחרי 5 דקות. ועשרים שנה חיכינו לעידכון שלא היה…

ומה עושה הילד כשהוא כבר עוזב לרגע את המסך ? משחק מחבואים? לא. משחק תופסת? לא!!  אולי כדורגל, אולי? ממש לא! רואה בפלאפון סירטונים של שחקנים שנותנים עצות על התנ״ך?… ממש לא… אולי על הבורסה? לא ולא… על הפורטנייט כמובן! ואז אתה צועק לו ״מספיק״! והוא עונה שוב כזומבי ״עוד דקה, עוד דקה״.

לילה, מקלחת (מזל שהפלאפון לא חסין בפני מים…). אני משכיב את רמבו לישון כי היה לו יום קשה, נלחם בחצי עולם והוא עוד מעט צריך לקום מוקדם לפני בית ספר כי מחכה לו משימה חשובה, לחסל עוד חצי עולם ועל הדרך לחסל את אבא במקרה שיסגור לו את המשחק ויסכן את העולם במלחמה ענקית שהבן שלי יכול למנוע.

כבר התערבבה לי ההרגשה בין מציאות לדמיון, אווירת מלחמה בבית. ליתר ביטחון אני ישן בממ״ד.

אני הולך לישון גמור עם מלחמה פרטית שלי שנלחמתי כל היום בפורטנייט הארור, ישן שינה לא רגועה ומתעורר כל דקה מבוהל, כי מי יודע מתי רמבו הקטן שלי יצטרך שאני אעזור לו לחסל את המנוול שניסה לפגוע בו מעבר למסך.

ואמא שלי עוד חשבה  פעם שאני מכור לפקמן כי שיחקתי חצי שעה ביום!

נ.ב
לבת שלי זה לא מפריע, היא בכלל לא יודעת מה קורה בבית כי באותו זמן שיש מלחמת עולם ה-3 וה-4 ביחד בחדר של הבן, היא עסוקה בסליים שמופיע בכל פינה בבית או בסירטון על סליים. לפעמים, רק לפעמים, היא עושה הפסקות לראות בוב ספוג.

אבל מת על הילדים שלי, הם הכי מכורים בעולם… סליחה הכי מתוקים בעולם!

 

מאמרים תחתון 2
מאמרים תחתון 1
שתפו

כתבה מעניינת:

זיכרונות ילדות מכרמיאל

אבי גיסברג, כדורגלן עבר במכבי חיפה, עכו ובני סכנין, השיג דאבל היסטורי עם הנוער של מכבי …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עליון + תחתון 1

3 פופ אפ

SHOP NOW
close-link