בית / Fun / דעות / לא מעריכים אותי מספיק
Image by rawpixel from Pixabay

לא מעריכים אותי מספיק

ירון שור, תושב לוטם, נשוי +2

אני מאמן עסקי ואישי

פרטי האתר שלי: http://www.mabatpnima.co.il/

כיצד זווית ראיה שונה משנה את התמונה

נגה (שם בדוי) הגיעה אלי מתוסכלת ועייפה.

נמאס לה, לדבריה, מהיחס שהיא מקבלת מהבוס שלה.

ספרי לי קצת יותר, ביקשתי. אני רוצה לראות את התמונה הרחבה.

ונגה סיפרה וסיפרה. היא סיפרה על כך שאחרים שרואים אותה מבחוץ חושבים שהיא מאושרת, אבל היא לא. "יש בי יכולות, יש בי חלומות, אבל אין לי כוח לעשות כלום", אמרה. "אני לא אוהבת את העבודה שלי, אני מרגישה שלא מעריכים אותי ואת היכולות שלי, והעובדה שלא טוב לי בעבודה משפיעה על כל החיים שלי."

עוד בנושא:

תהליך:

ביקשתי מנגה לכתוב את החזון שלה, איך היא הייתה רוצה לראות את החיים שלה בעתיד.

בחזונה, היא ציינה תמונה ורודה, שבה היא מחייכת הרבה, שמחה, צוחקת, נהנית מהחיים, אוהבת ונאהבת על ידי הסביבה.

נגה, כמו רובנו, חיה באופן יום יומי את הפער: הפער בין החיים העכשוויים שלה לבין איך שהיא רוצה שיהיו בעתיד.

הדרך:

אחד העקרונות בשיטת סאטיה, השיטה שבה אני מאמן, הוא ש"התופעה שנקראת החיים נוצרת בפער בין מה שיש לנו לבין הציפיות שלנו מעצמנו."

ונגה לא ידעה איך לצמצם את הפער, איך לפרוץ את הגבולות, לחשוב אחרת, להרגיש אחרת ולחיות אחרת.

באחת הפגישות הבאות דיברנו על סיטואציות שבהן היא מגיעה לקונפליקטים עם הבוס שלה. כשתיארה את הריב האחרון, אמרה שבהדרגה הם עלו לטונים מאד גבוהים עד כדי צרחות אחד על השני. ראיתי אותה נסערת.

הנקודות החשובות

"מה את חשה בגוף עכשיו?" שאלתי, נגה אמרה "לחץ בחזה, במצח".

ברגע שאנחנו מתחילים לשים לב מה קורה בגוף, הוא מתחיל להשתחרר. כל הזיכרונות שלנו, הרגשות, החוויות – הכל אצור בגוף.

לימדתי את נגה איך לנשום. הנשימה מתווכת בין הפנים לבין החוץ, היא משרה רוגע וכשאנחנו נושמים עמוק, קשה עד בלתי אפשרי לרגשות מכווצים (כעס, פחד, עצב, תסכול ועוד…) להגיע למרחב שלנו.

שאלתי את נגה על מה היא נלחמת מול הבוס שלה, ואחר כך מאיפה היא מכירה את זה שהיא נלחמת?

מהבית, אמרה נגה, בבית הייתי חייבת להילחם כדי להשיג את מה שאני רוצה, ובעיקר נלחמתי על אהבה.

נגה, שאלתי אותה, כשאת נלחמת בבוס שלך, את משיגה ממנו אהבה?

נגה שתקה, ראיתי איך הגלגלים שלה בראש עובדים. לאחר מכן, אמרה: עכשיו אני מבינה שלא.

תוצאה:

לאחר כמה פגישות נוספות, הגיעה נגה וסיפרה לי בהתלהבות על פגישת צוות שהייתה לפני יומיים, שבה, בניגוד לעבר, היא החליטה לומר רק דברים טובים על הסביבה, כולל על הבוס שלה. היא הבינה שאי אפשר לשנות אף אחד, אלא רק את עצמה, וש"יחס גורר יחס". שבוע אחר כך, היא שיתפה אותי בכך שהבוס שלה התחיל להתייחס אליה אחרת.

היא הייתה מאושרת.

שתפו

כתבה מעניינת:

תקרת זכוכית צילום פיקסביי 2019

יום האישה: למה אנחנו חוטאות למטרה

יאנה מלניקוב – בלוגרית, רעיה, אמא, מנהלת שיווק ומרכז קריירה במכללת צפת מייל yana.melnik@gmail.com כנסו אל …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

SHOP NOW
close-link
//set menu items with childrens to be clickable